מיכל (שם בדוי) בת ה-40 מראשון לציון, אם יחידנית שעובדת במשרד ראש הממשלה בתפקיד מסווג, חיכתה לרגע הלידה תשעה חודשים, אך גם היא לא ציפתה שהרגע המיוחל יקרה בזמן מלחמה ועוד בזמן אזעקה וירי טילים על האזור בשעת לילה מאוחרת.
"ידעתי שהתקופה מורכבת, אבל דווקא בגלל זה הרגשתי שצריך לבחור בחיים", סיפרה ל-וואלה. "כשהאחים שלי הגיעו ישר מהמילואים להיות איתי בבית החולים זה היה רגע מאוד מיוחד בשבילי ועבור על המשפחה שלנו. בתוך כל המלחמה הזאת קיבלנו תזכורת למה אנחנו נלחמים".
מיכל מגיעה ממשפחה שבה השירות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים: אמה אורנה גמלאית משטרת ישראל ואשת חינוך בעברה, ושניים מאחיה משרתים בימים אלו במילואים בתפקידים מסווגים.
אחיה, רב סרן ד', שמשרת במילואים ביחידה מסווגת, סיפר כי בזמן הלידה היה בחמ"ל ללא הטלפון שלו. "בין המשימות השונות, כשהצלחתי סוף סוף לצאת ולבדוק את הטלפון ראיתי עשרות שיחות והודעות שאחותי ילדה", התרגש. "לא חשבתי פעמיים. עדכנתי שאני חייב לצאת לכמה שעות ונסעתי ישר לבית החולים. ב-8 בבוקר כבר הייתי בבית החולים. בתוך כל התקופה הזאת של המלחמה, הרגע שבו החזקתי את האחיינית שלי עומר בפעם הראשונה היה רגע של אור".
אח נוסף, א', שמשרת גם הוא במילואים בפיקוד העורף, הגיע גם הוא מיד לבית החולים כדי להיות לצד אחותו. "בימים האחרונים אני עובר בין זירות של נפילות ואזעקות", סיפר. "פתאום להיכנס מזירות שונות וקשות לזירה קסומה של לידת אחיינית חדשה, זה היה מרגש במיוחד".
עבור אורנה אם ל-4 ילדים וסבתא כעת ל-9 נכדות ונכדים, האיחוד המרגש של המשפחה לאחר זמן רב מתחילת המבצע שלא היו יחדיו, ריגש אותה מאוד: "השירות היה מעל המצופה ומעבר, היחס האנושי היה מעל המצופה. המיילדת מיכל, הייתה עם הבת שלי כדי שהבת שלי לא תיכנס ללחץ מהאזעקות. באתי לשם עם הרבה מתח ולחץ, זה בעל כורחם, ניסו לתת לה כמה שאפשר את הפרטיות ליולדת".
"זו הפעם התשיעית שאני סבתא, אבל לידה כזו לא חוויתי. כולם חיכו בדריכות שהיא תלד. היינו בקשר עם הילדים כל אחד היה באיזור אחר בארץ, אבל כל אחד ומשימותיו. 8 בבוקר הם התייצבו בבית החולים לראות את האחיינית החדשה של המשפחה. אני קרסתי, לא ראיתי את הילדים מתחילת המלחמה שהם יצאו מהבית. זו הייתה מתנת תודה גדולה לילדה החדשה של המשפחה, על הילדים שהתאחדו בנסיבות מאוד משמחות, זה ריגש את כולם, גם את כל מי שהיה בבית החולים. הם חזרו באותו היום לצה"ל- באו ל-3 שעות והלכו".
בזמן השיחה נשמעת התינוקת עומר בוכה, ואורנה משתפת: "השם שלה הוא מיוחד ומורכב מכל המשפחה ביחד, ככה החליטה הבת שלי".
מיכל גרה כעת יחד עם אורנה שדואגת לכל צרכיה של עומר: "אנחנו גרים בדירה עם ממ"ד, הכלות שלי מגיעות אליי. כולן ילדו בהפרשים של שלושה חודשים 3 חודשים חצי שנה ועכשיו עומר שלנו. אני מעדיפה שיגיעו אליי שהכלות יהיו ביחד שהאבות נמצאים במילואים. אנחנו עושים מהלימון לימונדה, כנראה שה' רצה שנהיה ביחד דווקא ברגע המיוחד הזה".