שורד השבי אור לוי, שאשתו עינב נרצחה ב-7.10 ב"מיגונית המוות", טס בימים האחרונים לתאילנד יחד עם בנו אלמוג, ברקע מבצע "שאגת הארי". בפוסט קורע לב הוא כותב לאשתו על ההחלטה הקשה, ועל החלום שהם מגשימים בלעדיה.
"אני טס בלב לא שלם, טס כשיש מלחמה בישראל, אבל באמת שאני לא יכול להעביר את אלמוג עוד מלחמה, עם עוד אזעקות עוד בומים", כותב לוי. "מאז שהתחילה המלחמה התחלתי לישון עם אלמוג בממ"ד, סגורים עם הדלת ככה, מחניק. האמת שזה נורא, אני זוכר איך כל לילה החוטפים הבני זונות האלה, היו סוגרים את הדלת, דלת דומה, עושה רעש דומה. פתאום סגרתי אותי עם אלמוג בממ"ד והרגשתי קצת כמו שם".
ממשיכים לעדכן אתכם גם בטלגרם, הצטרפו עכשיו.
שורד השבי כותב לאשתו על ההחלטה לטוס דווקא לתאילנד, שם טיילו בעבר עם בנם. "אני זוכר שזה המקום הראשון באמת שחוויתי את אלמוג לבד, רק אני והוא, הולכים כשהוא על הכתפיים שלי בחוף הים", הוא נזכר. "אז כעבור שלוש שנים (ומה שמרגיש כמו 30) אנחנו שוב בדרכנו לתאילנד, רק שאת לא שם איתנו. אני יודע שאת תמיד איתנו, אבל נשבע לך שזה קשה".
"הייתי חייב להיות שם בשביל אלמוג, לשמור עליו, לכסות על האובדן העצום שלך", הוא מוסיף. "עכשיו התחלנו את המסע שלנו, למקומות האלו שלנו שאנחנו היינו בהם, במקום הלבן בהאד יאו או בספוט שלנו בסיקרט ביץ'. אני יודע שכל מקום יהיה עם מטען, אבל אהיה עם המשימה, להראות לאלמוג איפה היינו, ברגע המטורף הזה שחווינו".
"יפה שלי, אני ממשיך את המסע שלנו עם אלמוג, אני נשבע שכל יום עם אלמוג אני שואל מה היית עושה או שאני תופס את עצמי כועס על אלמוג ורואה את הרוח שלך מרגיעה אותי ברקע, לפעמים קצת מאוחר מדי אז סליחה על זה", חתם את הפוסט. "לא יודע למה אני כותב, מצד שני לא יודע גם למה לא דיברתי, כנראה שהנשמה לא הייתה פנויה לזה, אולי תאילנד תרפא קצת אותה. רק למה בגלות אני מרגיש אדם חופשי?".