קריאת המצוקה התקבלה במרכז התיאום לחילוץ ימי של סרי לנקה מעט אחרי השעה 05:00 בבוקר. הספינה שנמצאה במצוקה, כך נקבע, הייתה באופן מובהק בתוך תחום האחריות של סרי לנקה לחילוץ, מאחר שהיא הייתה במרחק של מעט יותר מ-19 מיילים ימיים מחופי העיר הדרומית גאלה.
חיל הים מיהר להתארגן, וכבר בשעה 06:00 יצאה לדרך סירת החיפוש וההצלה הראשונה, ואחריה במהרה סירה נוספת. היה קשה לראות מבעד לערפל הבוקר הסמיך, אך הקצינים שעל הסיפון סרקו את האופק בתקווה לאתר ספינה במרחק.
במקום זאת, הם מצאו כתם נפט שהתפשט על פני הים. עשרות ניצולים נאחזו ברפסודות הצלה וגופות צפו בין הגלים, אך הספינה עצמה לא נראתה בשום מקום.
הספינה "דנא", ספינת קרב איראנית שהייתה בדרכה לביקור ידידותי בנמל בסרי לנקה, כבר שקעה אל קרקעית האוקיינוס ההודי. חלפו פחות משלוש דקות מהרגע שבו נפגעה מטיל הטורפדו החזק ביותר בעולם, מארק 48, ששוגר מהצוללת הגרעינית האמריקנית "שארלוט", שארבה בדממה בקרבת מקום.
לפחות 84 בני אדם על הסיפון נהרגו - גופותיהם הוחזרו השבוע לאיראן - בתקיפה שהביאה את המלחמה של ארצות הברית נגד איראן אל האוקיינוס ההודי.
הספינה הייתה במרחק של יותר מ-3,000 קילומטרים מהמפרץ ולא הייתה במשימה פעילה כשנפגעה בידי הצוללת האמריקנית, מה שהוביל להשוואות להטבעת ה"בלגראנו", ספינה ארגנטינאית שהותקפה באופן שנוי במחלוקת בידי צוללת בריטית באחד הרגעים המכוננים של מלחמת פוקלנד בשנת 1982.
הדנא הוזמנה לאזור בידי הודו, כדי להשתתף בטקס ראווה של סקירת צי בינלאומית בנמל המזרחי ויסאקאפאטנם. זהו אירוע שגרתי עבור חילות הים של העולם להציג את ספינותיהם ולקיים אימונים משותפים, ואיראן הייתה אחת מיותר מ-70 מדינות שהשתתפו בו במהלך עשרת הימים, לצד ארצות הברית, אוסטרליה ורוסיה.
שלושה ימים לאחר מכן החלו ארצות הברית וישראל להפציץ את איראן.
לפי "הגרדיאן", התקיפה על ספינת המלחמה הותירה בכירים צבאיים ואנליסטים באזור המומים, והעלתה חששות כי המלחמה של דונלד טראמפ במזרח התיכון תוביל להשלכות רחבות יותר באזור האוקיינוס ההודי הרגיש מבחינה גיאופוליטית.
איראן כינתה את התקיפה מעשה "זוועה", אך ממשל טראמפ התעקש כי הדנה הייתה יעד לגיטימי. במסיבת עיתונאים לא הסתיר שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', את שביעות רצונו כאשר אמר כי הדנה חשבה שהיא בטוחה עד שמתה "מוות שקט".
באותו שבוע התפאר טראמפ באסטרטגיה של הצבא האמריקני לפגוע, ולא ללכוד, בכ-50 ספינות איראניות במהלך העימות. "הם מעדיפים להטביע אותן," אמר נשיא ארצות הברית בצחוק.
ראש מטה חיל הים לשעבר של הודו, האדמירל ארון פראקאש, אמר כי התקיפה על הדנה הייתה חוקית מאחר שהתרחשה במים בינלאומיים, אך בכל זאת הייתה "מזעזעת" בכמה מובנים.
"הצי האמריקני יכול היה להטביע את הספינה הזאת בכל מקום בדרך חזרה אל המפרץ הפרסי", אמר פראקאש. "אנחנו אמורים להיות חברים ושותפים של ארצות הברית. להביא את המלחמה עד פתח ביתנו היה מעשה מעוות".
הוא הוסיף כי מבחינה מוסרית, תקיפת ספינה שעל סיפונה היו כ-130 בני אדם, ושהייתה באזור כאורחת של הודו ולא היוותה איום מידי על ארצות הברית, "משאירה אצלי טעם רע מאוד".
"יש בכך מידה של בגידה מצד ארצות הברית להשתתף באירוע שליו לצד חיל הים האיראני, שבו יש הרבה אחווה, ואז ברגע שהספינה האיראנית יוצאת מהנמל - היא מוטבעת", אמר. "הם יכלו לדחות את הפעולה הזו כדי לחסוך מהודו את המבוכה הזאת".
בעוד שהאיראנים טוענים כי הספינה לא הייתה חמושה, גורמים בחילות הים של הודו וסרי לנקה אומרים כי הדבר אינו סביר. "אף אחת מספינות המלחמה שלנו לא יצאה אי פעם מהנמל בלי חימוש מלא", אמר פראקאש.
תת־אדמירל סראת וירסקארה, לשעבר ראש מטה חיל הים של סרי לנקה, הסכים: "כל ספינות המלחמה חייבות לשאת את כלי הנשק המיועדים להן. בכל פעם שהן יוצאות למים בינלאומיים הן נמצאות בכוננות מלאה".
אך בין אם הייתה חמושה ובין אם לא, לדבריו, עצם התקיפה של הדנא מעידה על התעלמות מדאיגה מצד ממשל טראמפ מן המוסכמות וההסכמים שנקבעו לאחר מלחמת העולם השנייה, במיוחד בנוגע לאתיקה של לוחמה.
ויכוח דומה התנהל גם סביב השאלה אם הייתה לארצות הברית אחריות לאסוף ניצולים לאחר התקיפה. וירסקארה היה אחד משלושה קציני חיל ים בכירים שאמרו לעיתון הגרדיאן כי נהוג לסייע בהצלת ניצולים מתקיפות כאלה, אם כי הודה כי הדבר קשה יותר עבור צוללת גרעינית הפועלת בחשאי.
"זה ברור מאוד - ארצות הברית הייתה אמורה לאסוף את הניצולים הללו והייתה צריכה לעשות זאת. זו אמנת ז'נבה", אמר אדמירל בדימוס בדרגת שלושה כוכבים מחיל הים ההודי.
ממשלת סרי לנקה התעקשה כי פעלה ב"אנושיות" בתגובתה לאירוע, בעוד מדינת האי הקטנה ניסתה להימנע מהיסחפות לתוך הקלחת הרותחת של המלחמה. עם זאת, עלו שאלות לגבי העיכוב מצד קולומבו במתן אישור לספינה האיראנית לעגון בשטחה, מה שהותיר אותה כמטרה קלה באוקיינוס ההודי.
לאחר סקירת הצי הבינלאומית, גורמים אמרו כי איראן ביקשה מסרי לנקה אישור לביקור נמל ידידותי בדרכה חזרה הביתה.
במשט היו שלוש ספינות: דנא, ספינת תמיכה בשם בושהר וספינת נחיתה בשם לאוואן. הלאוואן קיבלה בהמשך אישור לעגון בהודו במקום זאת, לאחר שחוותה תקלות טכניות במהלך ההפלגה.
בעוד שבעבר ביקור בנמל היה הליך שגרתי, המלחמה של ארצות הברית נגד איראן הפכה זאת למצב גיאופוליטי מסוכן במיוחד עבור סרי לנקה. גם כשהדנה והבושהר הפליגו לעבר סרי לנקה, האישורים הרשמיים להגעתן לחופי המדינה עדיין לא ניתנו בידי הממשלה.
גם עד 3 במרץ לא ניתן לכך אישור, כשהדנה הגיעה אל גבול המים הטריטוריאליים של סרי לנקה. לדברי וירסקארה, הספינה המתינה יותר מ-11 שעות - עיכוב שהתברר כקטלני בבוקר ה-4 במרץ.
"לא נקטנו פעולה מהירה", אמר וירסקארה. "יכולנו גם להציל את החיים הללו. הנושא הזה נידון במועצת הביטחון, ובכל זאת לא ננקטה כל פעולה". לאחר התקיפה הסכימה סרי לנקה לאפשר לספינה בושהר לעגון מאוחר בלילה של 4 במרץ, על רקע חשש שגם היא תותקף.
התקיפה העלתה שאלות קשות במיוחד עבור הודו לגבי נוכחותה של צוללת אמריקנית הפועלת כה קרוב לשטחה ללא כל ידיעה, וכן על כך שלא נמסרה התרעה מוקדמת על התקיפה - למרות קשרי ההגנה ההדוקים בין דלהי לוושינגטון.
בשנים האחרונות ניסתה הודו להציג את עצמה כמעצמת־על וכמגנה הגדולה של האוקיינוס ההודי, על רקע ניסיונותיה של סין להשיג דריסת רגל גדולה יותר באחד המוקדים הימיים החשובים ביותר מבחינה גיאופוליטית בעולם. עם זאת, וירסקארה אמר בכנות כי האירוע הזה פגע במאמצים הללו.
"הודו היא שותפת הגנה של אמריקה, ולכן זו בושה שהם אינם יודעים שצוללת אמריקנית נמצאת ממש מאחורי דלתם", אמר.
"ממשל טראמפ לא מתייחס להודו ברצינות"
סושנט סינג, קצין לשעבר בצבא הודו ואנליסט לענייני ביטחון, תיאר את האירוע כ"השפלה" עבור ממשלתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי.
"זה שולח מסר לאזור כולו שלהודו אין השפעה כל כך גדולה באזור האוקיינוס ההודי, אפילו לא סמוך לחופיה", אמר. "זה מראה שממשל טראמפ כלל לא מתייחס להודו ברצינות".
האדמירל ההודי בדימוס שכר סינה היה מזועזע במיוחד מהטבעת הדנה. סינה השתתף בסקירת הצי הבינלאומית בויסאקאפאטנם, ראה את הצוערים האיראנים עומדים בגאווה על סיפון הדנה ואף החליף דברי נימוס עם מפקד חיל הים האיראני, שסיפר עד כמה הוא נהנה מהשהות בהודו.
"באהבה ובמלחמה הכול מותר", אמר סינה. "אבל זה מאוד מטריד לחשוב ששבוע לאחר מכן רבים מהם היו מתים".
גם הוא אמר כי לאירוע יש השלכות מדאיגות עבור הודו וביטחון האוקיינוס ההודי.
"ברור שאנחנו צריכים לבחון מחדש את ביטחון האוקיינוס ההודי ואת מערך המעקב התת-ימי", אמר. "אם צוללת אמריקנית מסתובבת באוקיינוס ההודי כל כך קרוב אלינו ואנחנו לא ידענו על כך, אז כדאי שנתעורר".