ישראל של אחרי 7 באוקטובר שינתה את ה-DNA הצבאי שלה ועברה מ"צבא קטן וחכם" המתבסס על מודיעין וסייבר - למכונת מלחמה באוויר, בים וביבשה שצורכת מיליארדי שקלים ביום בשל פעילות מבצעית בכלל הזירות, ובמקביל מנהלת מרוץ חימוש לאומי ופיתוח עצמאות ייצור ביטחוני מגוון.
משרד הביטחון, בהובלת שר הביטחון ישראל כ"ץ ומנכ"ל המשרד האלוף במיל' אמיר ברעם, פתח בתהליך בניין כוח מואץ ורחב למערכה ישירה וחוזרת מול איראן במהלך שנת 2025 לקראת מבצע 'עם כלביא', כשברקע ריחפה השאלה סביב מועד המבצע. תהליכים אלה התגברו לאחר מבצע עם כלביא - מתוך הבנה שהסבב הבא מול איראן יגיע.
מנכ"ל משרד הביטחון ברעם נקט במאמצים דחופים כדי להגדיל משמעותית את קווי הייצור בתעשיות הישראליות בדגש על חימושים להגנה והתקפה. בין היתר, הוחלט על עדכון גרסאות תוכנה לכלל המיירטים במערך ההגנה האווירית, והבשלה של "טכנולוגיות חדשות ומפתיעות" בזכות חלק מהן הצליח צה"ל להפתיע את איראן וחיזבאללה.
אחד התהליכים שהמחישו יותר מכל היה ההוצאה הגבוהה שכללה את ההכנות, הביצוע והחזרה לכשירות ל'מטס בראשית' - מהלומת הפתיחה במבצע 'שאגת הארי'. המטס כלל 200 מטוסים בטווח של יותר מ-1500 ק"מ מישראל ובשבועיים הראשונים הטלת יותר מ-13,000 חימושים ברחבי איראן. פי 2 יותר ממבצע 'עם כלביא' שנמשך 12 יום ועלותו נאמדה בכ-20 מיליארד שקלים.
בזכות סיוע המתדלקים האמריקנים, קצב התקיפות של מטוסי חיל האוויר הישראלי באיראן גדל בהדרגה ובהתאמה קצב צריכת דלק סילוני, שעות הטיסה המחייבים חלפים מתאימים - וחימושים. לפי מומחי תעופה, עולה כי שבוע דלק סילוני עבור חיל האוויר בהיקף לחימה שכזה מוערך ביותר מ-150 מיליון.
בהתאם לכך הצורך התקציבי המעודכן שהוצג במסגרת הדיונים בשבוע שעבר לשנת 2026 היה גבוה ממה שאושר. הצורך עודכן וכעת כלל בין היתר שיפוי על עלויות מבצע שאגת הארי, שיפוי על הגידול בתקציבים המוקצים לטובת שיקום נכי צה"ל שמספרם הוכפל מאז ה-7.10 - והערכה בקרב מומחים שצפוי גל נוסף של חיילים בעלי פוסט טראומה וההתאמות לשדרוג רכיבי הביטחון בהגנה על גבולות המדינה.
המממשלה אישרה בשבוע שעבר תקציב בהיקף של 143 מיליארד שקלים בכדי לתת מענה ראשוני לחידוש המלאים בזרועות ובאגפים השונים, מחסני החירום, והאחזקה השוטפת שכן היקף שעות המנוע של כלל מערכות הנשק וכלי הרק"ם חרג באופן קיצוני מהתכנון בשל המלחמה הרב זירתית והאיומים השונים בעומק שטח האויב.
לוואלה נודע כי מנתונים שהוצגו בכנסת עולה כי עלות של יום לחימה במבצע הנוכחי מוערכת בכשניים עד אחד וחצי מיליארד שקלים, ואילו המבצע, בהתאם לתכנון המקורי, מוערך במעל 50 מיליארד שקלים. כמו כן, שיגורי הרקטות והטילים כולל כלי הטיס לעבר העורף הישראלי מחייב ייצור מוגבר בעלויות של מיליארדי שקלים בדגש על מיירטים מסוגים שונים.
חשוב לציין: תקציב 2026 התבסס על הכוונה לגייס 40 אלף אנשי מילואים, כשבפועל, עם פתיחת המערכה, גויסו במצטבר יותר מ-100,000 חיילי מילואים על רקע האיומים השונים והתפתחות מערכה נגד חיזבאללה.
לכן דרש משרד הביטחון לעדכן את תקציב הביטחון לשנת 2026, על בסיס הנחות עבודה מעודכנות ולכלול בתוכו מערכה עם איראן, הגנה קדמית וחזקה בגבולות ויציבה חדשה בגבולות ברצועת עזה, לבנון, סוריה וגבול ירדן.
המטרה: עצמאות בייצור חימושים
מלבד שנת 2026, תכנון רב שנתי ארוך-טווח בהיקף של עשר שנים והוצאה לפועל של תכנית 350 מיליארד השקלים שאושרה על ידי ראש הממשלה, יאפשרו למערכת הביטחון לממש את לקחי 7 באוקטובר ברקע אמברגו שהטילו מספר מדינות - בראשן ארה"ב ובראשות עצמאות ייצור חימושים מגוונים.
בסופו של יום, תקציב ה-350 מיליארד שנפרס לעשור הקרוב הוא הרבה מעבר למספרים בטבלאות אקסל במשרד האוצר. זו תעודת הביטוח של ישראל לעצמאות ייצורית מוחלטת בעידן שבו בעלות הברית מותחות גבולות, והאויב לא נותן למחסנים זמן להתמלא. ישראל בונה צבא מחדש, תחת אש ובזמן אמת.