חן-לי חיה בר לא ישנה כמעט כל הלילה. שעות אחרי שנודע לה על מותה של שושנה סטרוק, שעימה הייתה בקשר בשנה האחרונה - היא עדיין מתקשה לעכל את הבשורה. בשיחה עם וואלה, חברתה של שושנה, בתה של השרה אורית סטרוק שאיבדה את חייה באופן טראגי, סיפרה על הכאב והפחד הממושך שאחז בשושנה, הציגה טענות הנוגעות לפגיעות מיניות טקסיות, ושיתפה ברצון שלה לחשוף בעצמה פגיעות קשות שחוותה.
"ישנתי אולי שלוש שעות", סיפרה בר. "אני עדיין בניתוקים. קשה לי להבין שזה באמת קרה". לדבריה, היא הכירה את שושנה לפני כשנה וחצי, לאחר שהשתיים יצרו קשר בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. היא סיפרה כיצד שושנה שהתה באותה תקופה באיטליה וניסתה, לטענתה, להשיג סיוע. "היא הייתה מאוד מודעת למצב שלה", אמרה חברתה של שושנה. "דיברנו לא מעט. היא נשמעה לי אישה מתוקה, חכמה, שמנסה להתמודד עם דברים קשים שעברה".
לאחר שהקשר ביניהן נמשך תקופה מסוימת, בר העידה כי בחודשים האחרונים הוא נותק. "באיזשהו שלב היא החליפה טלפון והתנתקה כמעט מכולם", היא אומרת. "היא חיה בפחד מתמיד".
שושנה סטרוק, בתה של השרה וחברת הקבינט המדיני ביטחוני אורית סטרוק, הלכה אתמול (שבת) לעולמה, בגיל 34. "מעדכנת בלב שבור על פטירת בתנו האהובה שושנה", כתבה השרה בחשבון הפייסבוק שלה.
צוות מד"א הגיע לזירה במושב אמירים ואיתר אותה במצב אנוש, ללא דופק ונשימה. הוא החל בביצוע פעולות החייאה, אך למרות המאמצים, לא נותר אלא לקבוע את מותה. לפי גורמים המעורבים בחקירת מותה של סטרוק מסרו כי "כרגע אין חשד לפלילים".
בר מתארת כי שושנה סיפרה לה על פחד מתמשך לחייה. "היא הייתה כל הזמן בתחושה שמישהו רודף אחריה", היא אומרת. "היא עברה ממקום למקום, לא היה לה שקט".
טענות קשות על פעילות כתות
לדבריה של בר, גם היא עצמה חווה תחושת איום בעקבות פגיעות שחוותה בכת. "אני כבר ארבע שנים אומרת שגם אני בסכנה", טוענת בר. "פניתי לעמותות, לרבנים, לגופים שונים בארץ כדי לקבל עזרה. יש לי המון ראיות, אבל מדובר פה בכת ששולטת במדינה".
חברתה של שושנה מעלה שורה של טענות חמורות שלדבריה קשורות לפעילות של קבוצות הפועלות בתוך מערכות המדינה. עם זאת, לטענות אלה אין בשלב זה אישוש ממקורות רשמיים. לדברי בר, "חשיפה היא ההגנה היחידה". בעקבות האירועים האחרונים היא מבקשת כעת להיחשף פומבית.
"אני לא אוהבת חשיפה", היא אמרה. "אבל כרגע אני מרגישה שאין לי ברירה. מבחינתי הדבר היחיד שמגן עליי הוא לדבר בגלוי. הרעילו אותי מספר פעמים והגעתי למצב סיעודי, ואני היום מתניידת עם כיסא גלגלים".
לדבריה, בעבר אף הוצע לה להגיע לכנסת ולספר את סיפורה, אך היא נמנעה מכך. "היום אני חושבת שאולי הייתי צריכה לעשות את זה", היא סיפרה.
בשנים האחרונות מתקיים בישראל דיון ציבורי מתרחב סביב פעילות של כתות וקבוצות סגורות העוסקות בפגיעות מיניות טקסיות. בכנסת אף נערכו מספר דיונים בנושא שבמסגרתם הוצגו עדויות של נפגעים ונפגעות בוועדות.
"אני רק רוצה שיקשיבו", שיתפה בר. "אני רוצה שיבינו מה עברנו. זה הסוד הכי גדול של המדינה. שושנה כתבה שהיא לא התכוונה לפגוע בעצמה. אני יודעת שמדברים בלי סוף, אבל אף אחד לא יושב בכלא. אני לא באה לייאש, אלא רק להביא להתעוררות של העם".
חברת הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת עדי עזוז ממפלגת "יש עתיד", אמרה לוואלה: "המוות הטרגי של צעירה שהעידה כי נפגעה בפגיעות טקסיות בילדותה הוא תזכורת כואבת לכך שמדינת ישראל לא יכולה להמשיך להתעלם מהתופעה הזו. פגיעות טקסיות בילדים מחייבות הכרה של המדינה וטיפול הוליסטי, בין-משרדי ומעמיק. חן, את חזקה ומדהימה, זו זכות ללוות אותך ולעבוד יחד כדי להבטיח הגנה אמיתית לנפגעות ולנפגעים".
זוכרות ומאמינות לך הודיעו כי היום בכיכר הבימה בתל אביב ובכיכר ציון בירושלים עומדות נשים בעמידה שקטה לזכר שושנה סטרוק. מהמארגנות נמסר: "לא נשכח את שושנה. זוכרות אותה ומאמינות לה"