משחקים באש: האם הכנסת חזרה לתפקד רק למען ההפיכה המשפטית?

בשעה טובה חידשה הכנסת את פעילותה תחת אש. האם היה זה כדי להצדיע לצוותי האוויר שמנהלים את המלחמה בפועל? אולי ליחידות השדה שעומדות בפני כניסה קרקעית ללבנון, נלחמות בטרור ביהודה ושומרון או שומרות על הקו הצהוב בעזה?

ואולי זה היה כדי לנהל דיון דחוף על מדיניות החימושים? שכן על פי ידועות מאמש העבירה ישראל פנייה דחופה לחידוש מלאי המיירטים.

לא ולא, חברים: כנסת ישראל יצאה מהממ"ד וחידשה את פעילותה כדי לקדם את הקמתה של ועדת חקירה פוליטית, חקיקה שנועדה להחליש את התקשורת העצמאית ומעל לכל: פיצול תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית.

צא ולמד מה מעסיק בימים אלה את ממשלת ישראל: לא שלומם וביטחונם של אזרחיה, אלא ההפיכה המשפטית שלכאורה נזנחה ואליה היא שבה בכל פעם "ככלב השב אל קיאו" (משלי, פרק כ"ו, פסוק י"א).

בשבוע שעבר הקליטו ראש הממשלה ושר האוצר הודעה לציבור. היא אמנם הייתה ברמת הפקה של סרטון ברכה לבר-מצווה שבו מברך סלב את חתן השמחה, אבל מה לנו כי נלין על ההפקה, כשהבעיה האמיתית היא בתוכן?

רובנו התמקד, מטבע הדברים, במה שנאמר על התקציב הנוראי, זה שפדה את הצורך העברת חוק ההשתמטות תמורת מיליארדי שקלים מהכיס שלנו, אבל בשולי הדברים עמדה גם האחדות.

כן, האחדות, שממש כמו הפטריוטיזם-בשקל, הפכה למפלטם האחרון של מי שלא מצליחים להעביר חוקים ולקדם יוזמות (נתניהו את חוק ההשתמטות וסמוטריץ' את רפורמת החלב), את השעיית הפעילות בנושאים אלה, הציגו השניים כמעשה נאצל של אחריות לאומית בשעת מבחן.

הייתי מריע, בחיי, אלמלא כמעט באותה נשימה ניתן אור ירוק לקידום חקיקה בנושא פיצול תפקיד היועמ"שית, החלשת התקשורת החופשית במסווה של "רפורמה" או קידום הקמת ועדת החקירה הפוליטית-קואליציונית לחקר טבח (סליחה, "אירועי") 7 באוקטובר.

כלומר, השניים "ויתרו" על נושאים שבנשמתם בגלל האחדות - בעוד הקואליציה בהנהגתם מקדמת בכל הכוח חוקים שנויים במחלוקת לא פחות.

וזה מצער, כי פעם (אפילו בעבר המאוד לא רחוק ותחת אותה ממשלה) היו קמות ממשלות אחדות אד-הוק, לצורך המלחמה.

היום אי אפשר אפילו להתייצב מאחורי הממשלה מתוך הנחה שבעת מלחמה, הצלחתה היא ישועת כולנו.

כך אירע שבעוד האופוזיציה מנסה לצופף שורות ולעמוד כתף אל כתף עם הממשלה, היא מצאה עצמה חוטפת מכה אחר מכה מתחת לחגורה. איזה סדר עדיפות מעוות יש למי שמתיימר להיות ראש הממשלה של כל המדינה בשעת מלחמה!

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אוי לאותה בושה, קשקש משהו על כך שגם בג"ץ עסק בשלו בעת המלחמה. כאילו בג"ץ הוא זרוע פוליטית שמופעלת על ידי מישהו מחברי הכנסת.

כלומר, תחשבו מה שאתם רוצים על בית המשפט העליון, על הרוח הליברלית, פסקי הדין החוקתיים ואפילו על המזג השיפוטי, אבל בית המשפט העליון אינו מפלגתי.

הן לו הייתה מערכת המשפט פוליטית, כפי שמנסים לצייר אותה ללא הפסקה, או אז היה נתניהו אנוס להתייצב לדיונים במשפטו בעיצומה של המלחמה (המשפט הופסק עד לשוך הקרבות).

כך שיותר משמעידה האמירה האומללה של רוטמן על בג"ץ, היא מעידה על שגעון הגדלות שלו, חבר מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה.

אם יש משהו שמנותק עוד יותר מהאמירה של רוטמן, הרי זה רק המסר שמוליכים השופרות. אמש בשעת לילה מאוחרת חזיתי (אל תשאלו למה, אנשים עושים דברים מוזרים בצוק העיתים) במתי טוכפלד מתראיין אצל שרה ב"ק בערוץ 14.

טוכפלד מחה על הגדרתם של החוקים האמורים כ"שנויים במחלוקת" ומלמל משהו על זה שמדובר בחוקים שהובטחו ושיש ציפייה מצד הציבור שימומשו.

אולי כושר השיפוט שלי שובש מחמת האזעקות, אבל אם אני זוכר נכון, לממשלה הנבחרת היו שתי הבטחות בחירות מרכזיות, בזכותן גם נבחרה: השבת הביטחון האישי והורדת יוקר המחיה (איך הולך עם זה באמת?).

שוב, אני לא רוצה להיות נחרץ מדי, אבל אני די בטוח שחוקי הלאמת התקשורת של שלמה קרעי, לא נכללים בשני הסעיפים הללו.

הייתי אומר שהם לא נכללים אפילו במצע הליכוד, אבל אז נזכרתי שאין בכלל מצע כזה: ככה זה כשהמלגה מחויבת לסדר היום המשתנה של העומד בראשה, ולא לאידיאולוגיה (משהו שפעם היה לתנועת החירות).

אז הממשלה תמשיך לברבר על אחדות, רק כשה משרת אותה כמובן, בעוד היא ממשיכה לסכסך, לפלג ולנסות לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי תחת מתקפת טילים.

מה זה אומר? לא רק שמדובר בממשלה נפסדת מבחינה מוסרית, אלא שאם הסקרים יתבררו כנכונים, והיא תיפרד מהשלטון, תהיה לגיטימציה מוסרית ופרקטית כאחת לממשלה הבאה לשנות את כל החקיקה הפסולה הזאת מהייסוד.