מיסטר מור, איכר אנגלי, רכב על השור שלו כדי לערוך קניות בעיירה הסמוכה. הידיעה המשעשעת הזו ניסתה אולי לרכך מעט את תחושת חוסר האונים שאליה נקלעו אזרחי מדינות רבות בסוף שנת 1973. "משבר הנפט" - כך הוגדר המשבר הכבד שפגע במדינות רבות בעקבות החלטתן של המדינות הערביות מפיקות הנפט להטיל חרם על מדינות המערב שתמכו בישראל במלחמת יום הכיפורים.
החרם גרם למשבר אנרגיה: הוא הביא לזינוק דרמטי במחירי הנפט והשפיע באופן מרחיק לכת על חיי היום-יום של תושבי מדינות רבות. רבים התקשו לחמם את בתיהם בחורף הקר, ובהולנד ובדנמרק אף אסרו על בעלי מכוניות לנסוע בימי ראשון.
המלחמה הנוכחית של ישראל וארצות הברית מול איראן מחזירה לשיח את השימוש בנפט ככלי לחץ פוליטי בעקבות מלחמה במזרח התיכון, מזניקה את מחירי הנפט ומעוררת חששות מפני זעזועים כלכליים דומים לאלו של שנות השבעים.
ב-6 באוקטובר 1973 יצאו מצרים וסוריה למתקפת פתע שתפסה את ישראל לא מוכנה. מלחמת יום הכיפורים פרצה. בימים הראשונים הייתה המדינה, אז בת 25 בלבד, בהלם. שר הביטחון משה דיין חשש מפני "חורבן בית שלישי". צה"ל התעשת, בלם את ההתקפות בצפון ובדרום ויצא למתקפת נגד. אלא שמלאי הנשק כמעט אזל.
ריצ'רד ניקסון, נשיא ארצות הברית, הורה על הפעלת רכבת אווירית של סיוע צבאי מסיבי לישראל. גלגל ההצלה שהשליכו האמריקאים לישראל קומם את מדינות ערב. בתגובה מיידית הודיעו שרי הנפט הערבים, בהובלת ערב הסעודית, על הטלת אמברגו נפט על ארצות הברית והולנד - שתי ידידותיה הגדולות של ישראל. בנוסף הכריזו על הפחתת ייצור הנפט ב-5% מדי חודש עד שישראל תיסוג מהשטחים שכבשה ב-1967.
השפעת הצעדים הללו הייתה דרמטית: מחיר הנפט זינק בתוך זמן קצר פי ארבעה - משלושה דולר לחבית ל-12 דולר לחבית. ההשפעה על כלכלת העולם הורגשה מיד. מחירי המוצרים עלו, האינפלציה גדלה והמחסור בדלק השפיע על חיי היום-יום. במדינות רבות נוצרו תורים ארוכים בתחנות הדלק, ואנשים החלו לחסוך בהסקת הבתים ובשימוש במכוניות פרטיות.
הולנד, אז ידידה נאמנה של ישראל, סירבה להיכנע לאיומים והמשיכה לתמוך בישראל. היא סומנה על ידי מדינות ערב כפרו-ישראלית מובהקת וסבלה ממחסור עמוק בדלק. הממשלה הטילה איסור על נסיעה במכוניות בימי ראשון כדי לחסוך באנרגיה. בהמשך גם דנמרק הגבילה את השימוש ברכבים בסופי שבוע בשל חרם דומה.
ההגבלות היו נוקשות: אזרח הולנדי שהעז לנסוע במכוניתו ביום ראשון הסתכן בעונש מאסר. מכירות האופניים זינקו באופן חד, ומרבית משחקי הליגה ההולנדית בכדורגל הועברו מימי ראשון לשבת. למרות שנענשה על תמיכתה בישראל, ממשלת הולנד סירבה להיכנע לחרם והמשיכה להביע תמיכה בישראל.
במשחקי גביע העולם בכדורגל שנערכו במערב גרמניה בקיץ 1974 זכתה נבחרת הולנד לאהדת הישראלים, כמעט כאילו הייתה זו נבחרת ישראל. הולנד הגיעה לגמר מול מערב גרמניה, ובישראל עקבו באדיקות אחרי מסע הניצחונות של יוהאן קרויף וחבריו. ההפסד לגרמניה בגמר גרם בישראל לאכזבה גדולה.
לאמברגו הנפט של 1973 היו השלכות מרחיקות לכת על כלכלת העולם ועל תהליכים חברתיים וגיאו-פוליטיים. כוחן של המדינות הערביות יצרניות הנפט גדל מאוד, מדינות אירופה הקימו משרדי אנרגיה, החלו לחפש מקורות נפט חלופיים ואף להשקיע באנרגיה מתחדשת. הודו ומדינות רבות באפריקה ניתקו את היחסים עם ישראל.
בבריטניה העמיק המשבר הכלכלי, האינפלציה גדלה וכך גם שיעור האבטלה. בהמשך עלתה לשלטון "גברת הברזל", מרגרט תאצ'ר, שהובילה תהליכי הפרטה, החלשת איגודי העובדים והנהגת כלכלת שוק חופשי.
משבר הנפט השפיע כמובן גם על ישראל, בנוסף להשלכות הכלכליות של מלחמת יום הכיפורים - כמו עלייה בהוצאות הביטחון והאטה בצמיחה לאחר שנים של שגשוג. הממשלה הקימה ועדת שרים לחיסכון באנרגיה, שהחליטה בין השאר על החשכת חלונות ראווה וצמצום התאורה ברחובות אחרי השעה 21:00.
בדומה להולנד ולדנמרק, גם בישראל הוטלה גזירה שלפיה כל בעל מכונית פרטית נאלץ לבחור יום אחד בשבוע שבו לא יוכל להשתמש ברכבו. על השמשה הקדמית של הרכב הודבקה מדבקה עם האות שמייצגת את היום שבו בחר בעליו להשבית אותו, והמשטרה אכפה את התקנה. העונש למי שעבר עליה עמד על 3,000 לירות ושלילת רישיון נהיגה לשלושה חודשים.