בין התחושה שבעצמות טראמפ - למציאות של נתניהו: אף אחד לא מוכן להבטיח שקט

יש רגעים במלחמות שבהם המנהיגים כבר מדברים בגלוי יותר ממה שהם אולי מתכוונים. השבוע, בין וושינגטון לירושלים, נשמעו שתי אמירות שמספרות כמעט את כל הסיפור של המלחמה הנוכחית מול איראן.

האחת הגיעה מדונלד טראמפ. השנייה מבנימין נתניהו. שתיהן יחד מציירות תמונה לא מאוד מעודדת: איש אינו מבטיח כאן שקט ושלווה. וגם לא ביטחון מוחלט. מצד אחד מובן שלא נרצה לחיות באשליות וגן עדן של שוטים אך היינו שמחים לדעת שיש משמעות להישגי המלחמה.

לכל עדכוני המלחמה לחצו כאן

בריאיון לרשת פוקס ניוז נשאל טראמפ שאלה פשוטה: מתי תסתיים המלחמה. התשובה שלו הייתה פחות אסטרטגית ויותר אינטואיטיבית.

"כשאני ארגיש את זה, בסדר? ארגיש זאת בעצמותיי".

לא מדובר רק בסגנון הדיבור המוכר של טראמפ. האמירה הזו חושפת גם משהו עמוק יותר: גם בבית הלבן מבינים שהמלחמה הזו אינה מתנהלת לפי לוח זמנים ברור. מצד אחד טראמפ מתאר הצלחות דרמטיות. לדבריו, המכה לאיראן כבר עכשיו קשה מאוד. "כבר גרמנו להם נזק כבד כל כך, שייקח להם שנים להשתקם ולבנות הכול מחדש", אמר. והוא אף הוסיף איום ברור: "אנחנו עומדים להכות בהם חזק מאוד במהלך השבוע הקרוב".

אבל מיד אחר כך מגיע הצד השני של המשוואה. טראמפ מודה שגם אם המשטר האיראני ייפול, זה כנראה לא יקרה עכשיו. כשנשאל על האפשרות שהעם האיראני יפיל את המשטר, אמר: "אני חושב שזה יכול לקרות - אבל כנראה לא מיד".

הסיבה, לדבריו, פשוטה: "הם מסתובבים ברחובות עם מקלעים ויורים במוחים". לא ברור אם טראמפ מתכוון לנעשה כעת או לגל הקודם, בכל מקרה - זה לא פשוט עבור האיראנים פתאום לצאת לרחובות במצב הזה. כלומר, גם בעיני טראמפ, הקריסה הפוליטית של המשטר - אם תקרה - אינה תוצאה אוטומטית של המלחמה.

באותו ריאיון טראמפ חשף גם דבר נוסף - אולי המעניין ביותר מבחינה אסטרטגית. לדבריו, ארצות הברית עדיין לא משתמשת בכל העוצמה שלה. "אנחנו מתנהגים בעדינות", אמר. "אני יכול להשמיד דברים בתוך השעה הקרובה". לדבריו, ארצות הברית יכולה לפגוע בתשתיות קריטיות באיראן - חשמל, מים, מתקני התפלה בצורה שתשאיר את המדינה משותקת לשנים. "אנחנו יכולים לעשות דברים כל כך הרסניים, שהם פשוט לעולם לא יוכלו לבנות את עצמם מחדש כמדינה", אמר. "אבל אנחנו בוחרים לא לעשות זאת עכשיו".

זו אמירה חריגה. היא מעידה שוושינגטון שומרת עדיין את הקלפים החזקים ביותר בכיס.

בזמן שטראמפ מדבר על עוצמה מרוסנת ועל אופק כלכלי אחרי המלחמה ומגדיר את הנעשה באיראן "סטייה קלה" מהפריחה שהביא לכלכלה שהפכה את ארה"ב כלשונו, למדינה הלוהטת ביותר בעולם, בירושלים נשמע מסר אחר לגמרי.

נתניהו אמר אתמול במסיבת העיתונאים, בין היתר לשאלת כותב שורות אלה, כי גם אם המלחמה תסתיים, העימות לא באמת נגמר. "אם נצטרך להדוף את אויבינו שוב - נעשה זאת שוב". זו אמירה כמעט הפוכה מהרעיון של "מלחמת הכרעה" או "ניצחון מוחלט". המשמעות שלה ברורה: גם אם איראן תיפגע קשות, ישראל צפויה להתמודד עם האיום הזה שוב בעתיד.

במילים אחרות: סבבים נוספים. הכינו את הממדים.

נתניהו גם הדגיש שוב דבר נוסף: ישראל וארצות הברית יוצרות את התנאים לשינוי באיראן - אבל ההכרעה עצמה אינה בידיהן. המערב יכול לפגוע בתשתיות, בצבא וביכולות. אבל אם המשטר ייפול - זה יקרה מבפנים. זה בדיוק מה שטראמפ אמר במילים אחרות. העם האיראני אולי יכול להפיל את המשטר. אבל זה לא קורה עכשיו.

כך נראית נקודת הזמן הנוכחית: המלחמה נמצאת במה שאפשר לקרוא לו הבטן, קרי הפלאטו.
לא ההתחלה הדרמטית. וגם לא הסיום.

• התקיפות עדיין מתגברות
• הישגים צבאיים מצטברים
• אבל התמונה האסטרטגית עדיין לא מוכרעת

ייתכן שבשטח קורים עכשיו דברים היסטוריים מאבקי כוח בתוך המשטר, קריסת מערכות צבאיות, או תהליכים פוליטיים שאנחנו עדיין לא רואים. אבל אם מסתכלים רק על התמונה הגלויה ונכון לשישי בערב של ה-13.3.2026, שבועיים לתוך המלחמה המסקנה פחות דרמטית מהכותרות.

אם טראמפ ונתניהו מדברים בכנות יחסית, הרי שהמסר המשותף שלהם דומה: המערכה הזו עשויה להסתיים בהישג צבאי גדול. איראן תיחלש. התשתיות שלה ייפגעו. יכולות הייצור שלה ייפגעו לשנים.
אבל זה לא בהכרח ייצור מציאות חדשה של יציבות. נתניהו עצמו רמז לכך כאשר אמר כי ישראל תמשיך לפעול אם יהיה צורך, והתכוון גם ללבנון כשאמר למעשה שזו יכולת שיורית וגם היא תושמד.

במילים אחרות: המלחמה הזו אולי תשנה את המזרח התיכון, אבל היא לא בהכרח תביא את מה שמדינות אוהבות להבטיח לציבור בזמן מלחמה.

לא שקט, ולא מנוחה. אלא מציאות חדשה שבה האיום אולי קטן יותר, אבל עדיין קיים ויכול להתפתח לכדי סבב נוסף בכל עת בין אם 9 חודשים משך הזמן שעבר מעם כלביא ועד כמה שנים. ובעוד כל זה קורה, הנשיא הרצוג אומר היום כי היה מצפה מנתניהו לאמירה ברורה יותר כלפי הדברים הקשים שהטיח בו פעמיים השבוע הנשיא טראמפ: "אני לא מלך, אני נשיא מדינת ישראל, הריבונית והעצמאית, ואני חושב שבנסיבות הללו יש הבדל בין ויכוחים מדיניים ומשפטיים שנמשכים עשרות שנים בסוגיות שונות, גם עם בעלי בריתנו, לבין פגיעה בוטה בסמלי שלטון וריבונות של מדינת ישראל - היה מצופה שתאמר אמירה בנושא הזה".

אז נתניהו, בהיותו נרגש, קוצף ושוצף אמר אמנם שעל הרצוג לא להיות מונע מלחצים, אבל גם הוסיף בצורה מאוד רומזנית ברמות שבלתי ניתנו לפרשנות אחרת: "שעל הרצוג לקבל את ההחלטה הנכונה". ודומה שהמבין כבר הבין.