ביום שלישי, בשיאה של מלחמה, כשמיליוני ישראלים רצים למקלטים ולממ"דים, חוק ההשתמטות מת. מוות רשמי. הוא גסס במשך שבועות, אבל בלשכת רה"מ ובש"ס עוד קיוו עד הרגע האחרון שאפשר יהיה לעשות משהו. עוד בתחילת השבוע בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו תדרכו כתבים כי החוק יעבור. קיוו לנס, אך התקוות נופצו. וכך ביום שלישי בערב, עמדו להם שניים והקליטו הודעה לתקשורת. נתניהו חנוט בחליפה באמצע מלחמה בשתי חזיתות ולידו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בסוודר. השניים הודיעו שבשל המלחמה והצורך באחדות, יזוזו הצידה כל הנושאים השנויים במחלוקת ולכן חוק הגיוס לא יקודם. כך הם בישרו. אבל אל תקנו את זה.
חוק הגיוס נפל כי לא היו לו מספיק אצבעות בכנסת כדי להעבירו. כי לא הגיעו לנוסחה שתרצה גם את החרדים וגם את הייעוץ המשפטי. כי אי אפשר היה לגשר בין הרבנים החרדים, שבגדול לא רוצים שאף חרדי יתגייס, לבין צרכי הצבא לגיוס מיידי של אלפים כדי שיסייעו למילואימניקים שקורעים את עצמם כבר שנתיים וחצי. ולכן, הרבה בזכות ח"כים אמיצים בליכוד כמו יולי אדלשטיין, דן אילוז, אלי דלל, סגנית השר שרן השכל והשר אופיר סופר מהציונות הדתית, שנשבעו להתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית, החוק מת. ולמה זכה סמוטריץ' לבשר על כך? כדי לפצות אותו על כך שרפורמות החלב מתה. כי הציבור שלו, אנשי הציונות הדתית שהתגייסו בהמוניהם במלחמה האחרונה, נלחמו, נהרגו ונפצעו, כועס עליו כבר חודשים רבים כי הוא סייע לניסיון לפטור מאות אלפי חרדים משירות בצה"ל. אז נתניהו התחשב בו ונתן לו לבשר על מות חוק הגיוס. כדי להרגיע קצת את מצביעיו המעטים והזועמים.
ממשיכים לעדכן אתכם גם בטלגרם, הצטרפו עכשיו.
בתוך תוכו נתניהו היה מאושר. הוא לא רצה את החוק, אבל החרדים לחצו אותו בכל הכוח להעבירו, בעיקר אריה דרעי, שרצה לבוא עם הישגים לרבנים כדי לחזור לממשלה. דרעי אומנם ממשיך לנהל את משרדי ש"ס מבחוץ, אבל הוא רוצה את השרים שלו בממשלה כדי לשלוט בפועל. הוא מעריך שלא תהיה הכרעה בבחירות הקרובות, ושנלך לכמה סבבים של בחירות. לכן, הוא רוצה את השרים שלו בממשלה. אם באמת יהיו כמה סבבי בחירות, שרי ש"ס יישארו בחוץ. ודרעי, שחייב עמדות כוח, רצה להחזירם מהר לממשלה. אז הוא לחץ את נתניהו לקדם את החוק, והחרדים דרשו לפטר את יולי אדלשטיין ולמצוא יו"ר נוח ומרצה לוועדת חוץ וביטחון כדי להעביר את החוק, אך כלום לא עזר. בועז ביסמוט לא יכול היה לספק את הסחורה למרות שעשה ככל יכולתו.
כל זאת כאמור הרבה בזכות אותם ח"כים שכאמור הודיעו שיתנגדו, והיועצות המשפטיות של הממשלה, של הכנסת ושל ועדת חוץ וביטחון. שלוש הנשים האמיצות הללו, גלי בהרב מיארה, שגית אפיק ומירי פרנקל שור, לא נכנעו ללחצים שהופעלו עליהן להתגמש, לעגל פינות, ללכת לקראת החרדים בריכוך המכסות, בריכוך הסנקציות, מה שאפשר. שלוש הנשים החזקות וההגונות הללו עמדו בכל הלחצים של בועז ביסמוט, של ח"כים חרדים, של אנשי לשכת רה"מ. הלחצים לא עזרו, ואם החוק לא עובר את הייעוץ המשפטי, הוא לא הולך לאף מקום. והוא אכן לא הלך.
נתניהו כאמור שמח על כך בסתר ליבו. הוא מתעב את החוק הזה, וידע שאם יעבור יפגע בו בבחירות. אבל בשביל ההישרדות הפוליטית הוא עשה ויעשה הכול. הוא רצה לרצות את החרדים, כי הלחצים של דרעי וגפני, והאיומים של חסידי גור, היו בלתי נסבלים. אז הוא דחה ודחה, פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, הדיח את יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, גער בח"כים שסירבו לתמוך בחוק, והמשיך לדחות עוד ועוד. נתניהו הוא דחיין כרוני, וזה עובד לו פעמים רבות. הסוף, כאמור, היה השבוע. החוק מת, ונתניהו מאושר מזה. כי ללכת לבחירות עם חוק כל כך שנוא על ידי מצביעי הליכוד, זו צרה. ועוד חוק שבצה"ל כינו אותו בלוף, חוק שלא היה אמור להביא חרדים לצה"ל.
והדבר הכי טוב שקרה לנתניהו בעניין הזה הוא שהחוק מת וחוץ מהאדמור מגור, לשאר החרדים אין טענות אליו. החרדים משוכנעים שהוא עשה הכול, והחוק נפל רק בגלל היועצות המשפטיות ובג"ץ. כן, בג"ץ אשם בהכול. הכי כיף להפיל הכול על בג"ץ. כולם חוץ מהאדמו"ר מגור. זה טוען כבר חודשים רבים שנתניהו משקר, משטה בחרדים ולא מתכוון להעביר את החוק. ובכלל האדמו"ר הקשיש, שעומד בראש החסידות הגדולה בישראל, משוכנע שנתניהו הונה אותם, הוליך אותם בכחש, מרח אותם. הוא נשבע לנקום ולעשות הכול להביא להדחת נתניהו בבחירות הקרובות. אבל שאר החרדים האמינו לנתניהו שעשה הכול. מצד שני נוח להם להאמין לו. מה הם יעשו? מי ומה מחכה להם במפלגות האופוזיציה? בנט? ליברמן? יאיר לפיד? גלעד קריב? אין להם שום אלטרנטיבה והם בעיקר רצו את התקציב.
גם את תקציב המדינה וגם את המיליארדים שהובטחו להם במסגרת התקציב. והם קיבלו ביד רחבה מליארדים בתקציב החדש. חלק גדול מאוד מחמישה מיליארדי השקלים שהועברו לכספים קואליציוניים הועברו למפלגות החרדיות. נתניהו היה לארג' איתם בגדול. בזמן מלחמה, מצוקות, חיילי מילואים שכורעים כבר שנתיים וחצי תחת הנטל והכי ראויים לעזרה, תושבים בצפון ובדרום שמשוועים לעזרה שלא מגיעה, הועברו מיליארדי שקלים לחרדים. הועברו כספים אפילו לעמותות שפועלות למען השתמטות מצה"ל. גם אלה קיבלו עשרות מיליונים כדי לעודד השתמטות. שנתיים וחצי אחרי הטבח הגדול, כשצה"ל מתחנן לתוספות של 12 אלף לוחמים.
אבל נתניהו ידע שהוא חייב לפצות את החרדים ביד רחבה. ולא רק לפצות, אלא לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי החינוך, הבריאות, הרווחה, התחבורה. קיצוץ של מאות מיליוני שקלים בשירותים שאתם מקבלים כדי להעבירם לחרדים. כי נתניהו יודע שבלעדיהם אין לו שלטון. הם הבאנקר שלו. 18 מנדטים ברזל, שייצבו את ממשלתו ולכן הוא חייב להם כל כך הרבה. גם על חשבונכם, על חשבון הצרכים הכי בסיסיים שלכם.
אז התקציב יעבור ולממשלה יש עוד כמה חודשים עד הבחירות. התאריך הרשמי של הבחירות הוא 27 באוקטובר, מלוא הקדנציה. מי היה מאמין בשבעה באוקטובר 2023 שנתניהו יצליח למשוך עד סוף הקדנציה. אז הנה, הוא קרוב. תלוי רק בו. אצל נתניהו דיברו השבוע על אפשרות ריאלית שהבחירות יתקיימו במועד הרשמי למרות שזה אוקטובר ואף אחד לא רוצה לחבר את אוקטובר הקרוב עם אוקטובר השחור ההוא. אולם עצרות הזיכרון לטבח יהיו בשבעה באוקטובר והבחירות אמורות להתקיים ב-27 לחודש, ונתניהו בונה על זה ששלושה שבועות הם מספיק זמן כדי שזה לא ירחף מעל הקלפיות ביום הבחירות. ויש גם את האפשרות לקיים בחירות ב-1 לספטמבר אז זה יום פתיחת שנת הלימודים ויגרום לשיבוש הלימודים גם למחרת.
ולמרות שישראל נמצאת במלחמה קשה עם טילים שנורים לכל רחבי הארץ, אזעקות שלא פוסקות, אתמול היה סיוט בצפון הארץ, ולמרות המשק הכמעט מושבת כבר שבועיים, ומיליוני תלמידים שיושבים בבית, הפוליטיקה ממשיכה לעבוד. מיליארדים לחרדים, קיצוצים כדי לממן זאת וכל הזמן זמזום הבחירות מעל. איך תשפיע המלחמה על תמונת המנדטים, איך זה ישפיע על הגושים, ואם נתניהו באמת יצליח להרים סוף סוף את הגוש שלו ולהתקרב למצב שהוא יוכל להקים ממשלה גם לאחר הבחירות הקרובות. לפי סקרים שנערכו עד כה, לכלי תקשורת וסקרים פנימיים, התשובה היא לא. הוא רחוק מ-61 מנדטים וזו גם הסיבה שנתניהו יעשה הכול לדחות את הבחירות עד היום האחרון הקבוע בחוק ואולי יקרה איזה נס עד אז.