רוסטם גולומוב נהרג אתמול (שני) באתר בנייה ביהוד לאחר שנפגע מרסיסים בזמן אזעקה, הותיר אחריו בן, בת וארבעה נכדים. גולומוב, שעלה לישראל בשנת 2011 וחי כאן כבר 15 שנה, עבד בתחום השיפוצים ונהג לעבור בין אתרי בנייה שונים לתקופות עבודה קצרות.
חתנו יבגני סיפר בשיחה עם וואלה על האסון שפקד את המשפחה. "הוא עבד באתר בנייה הזה רק כמה ימים, והאבסורד הוא שהתפקיד שלו היה לעשות שפכטל בממ"ד, כלומר הוא היה אמור להיות מוגן אם היה נשאר שם. אבל הוא לא היה מהאנשים שנכנסים למקלט בזמן אזעקה, הוא יצא החוצה כשנשמעה האזעקה, מהיום הראשון של המלחמה התחננתי אליו "כנס למקלט" אבל הוא לא הקשיב, במלחמה האחרונה עם איראן ביוני היינו בחו"ל הוא לא חווה את המלחמה הזו, חשב שזה מלחמה בקטנה כמו עם חמאס שיזרקו רק כמה טילים, הוא לא חווה את זה אלא שהפעם זה הכה בו וגרם למותו", שיתף את וואלה.
את הרגע שבו נודע למשפחה על מותו הוא לא מצליח להוציא מהראש. "אני הייתי הראשון שידע, בהתחלה התקשרו לבן שלו ואמרו לו שאבא שלו נפצע באתר וביקשו ממנו להגיע. ואז התקשר אליי מפקח האתר ואמר לי "אתה שומע אותי לבד?" עניתי כן, והוא אמר לי "אין זהו, הוא ז"ל". הסתובבתי עם הידיעה בראש עד שעה 15:00 לא יודע איך לספר לאישתי הבת שלו, אמא שלו אישה חולה מאוד שגם ככה קשה לה במלחמה הזו, ראתה חדשות בטלוויזיה באתי לכבות להם אותה, פחדתי שיגלו משם. אחרי זמן קצר כבר הגיעו אלינו הביתה עובדים סוציאליים כדי לבשר את הבשורה המרה", סיפר.
התיעוד הקשה מהזירה, שבו נראה גולומוב שוכב על הקרקע לאחר שנפגע מרסיסים, רודף אותו מאז.
"ראיתי את התיעוד הקשה שרץ ברשתות זה ממש תיעד את הזמן שהוא גסס ברגעים האחרונים שלו ואתה בחוסר אונים מוחלט ולא מאמין איך בן אדם הולך ברגע אחד".
לדבריו, הכאב גדל עוד יותר משום שלדעתו ניתן היה למנוע את המוות. "אם הוא היה נרצח במקלט כמו מקרים שראינו שאנשים נפגעים בממ"ד מילא היינו אומרים זה מכתוב לו מלמעלה זה גורל, אבל מחוץ למקלט? זה הופך את זה למוות אכזרי ומיותר כי היה אפשר למנוע את זה".
עוד סיפר כי העובד השני שנהרג, עמיד, היה חבר שלו שהגיע לאתר רק זמן קצר לפני הפגיעה. "הבחור השני עמיד היה שם רק 40 דקות בפעם הראשונה באתר, ורוסטם היה רק כמה ימים שם. סיפרו לנו שהם ניסו לרוץ לכיוון היציאה מהאתר והם פשוט נפגעו ממשהו שהתפוצץ באוויר, על הרצפה לא היה כמעט כלום היה רק סימן שחור, וככל הנראה הרסיסים זה מה שהרג אותם. המפקח של הבנייה ניסה לעשות להם חוסם עורקים בשטח, אבל היה לעמיד חוסר אוויר בחזה, כולו היה רועד. המפקח שניסה לבצע בו חוסם עורקים לא מצליח להוציא את התמונה הזו מהראש הוא ממש לקח את זה קשה".
מאז קבלת הבשורה הקשה, אומר יבגני כי הוא מנסה לשכנע את סביבתו להישמע להוראות פיקוד העורף. "יש לי חבר שסיפרתי לו את האסון שנפל עלינו, אמרתי לו תקשיב טוב מהיום אני מתחנן תיכנס למקלט כשאתה שומע אזעקה תפסיק לשחק עם החיים שלך, אני אומר לחברים אחרים ומשפחה תעשו לי טובה תשמרו על עצמכם זה לא צחוק, אתמול קברנו את רוסטם בשמונה בערב בהלוויה שאף אחד לא האמין שהיום הזה יגיע הוא היה צעיר אבא וסבא טוב שעשה הכל למען המשפחה שלו, לא הגיע לו למות".
לדבריו, חייו של גולומוב נסבו סביב העבודה והמשפחה. "הוא היה אבא טוב, היה לנו 4 נכדים הוא היה כל הזמן עם הילדים שלו, כל החיים היו לפניו, היה עובד מסביב לשעון בשיפוצים, בשעות הערב היה משחק עם הנכדים והילדים, זה לא היה הזמן שלו ללכת".
הבת של גולומוב ואישתו של יבגני, הייתה מאוד מחוברת אליו וסיפר כי אמרה: "אני לא אסלח לך אם ככה תזלזל בקרובים שלך, למה הוא לא חשב עלינו? למה הוא לא התמגן? היא לא מפסיקה לשאול את השאלות האלה בראש".