סקר חדש של ויצו, שנחשף היום (ראשון) בכנס לציון יום האישה הבינלאומי, מצביע על פער בין תרומתן של נשים לחברה הישראלית - במיוחד בתקופת המלחמה, לבין מידת השפעתן וההכרה הציבורית לה הן זוכות. מהנתונים עולה כי רק כ-23% מהישראלים סבורים שנשים משפיעות בפועל על החלטות לאומיות.
על רקע יום האישה הבינלאומי והמציאות הביטחונית המתמשכת, ויצו קיימה היום כנס מיוחד תחת הכותרת "יוזמות. עושות. משפיעות". הכנס תוכנן בתחילה להתקיים במתכונת פרונטלית, אך בשל ההתפתחויות הביטחוניות והמלחמה המתמשכת הוחלט להעבירו לפורמט מקוון והוא נערך בזום.
במהלך הכנס נחשפו ממצאי סקר רחב שבחן את מקומן של נשים בחברה הישראלית מאז אירועי 7 באוקטובר ובצל המלחמה. הסקר מציג תמונת מצב מורכבת: מצד אחד הציבור מזהה את תרומתן המשמעותית של נשים לחוסן החברתי, הקהילתי והמשפחתי בתקופה זו; מצד שני, הפער בין העשייה בפועל לבין מידת ההכרה וההשפעה במוקדי קבלת ההחלטות עדיין בולט.
כך למשל, רק כ-23% מהישראלים סבורים שנשים משפיעות בפועל על החלטות לאומיות, ורק כשליש מהציבור חושב שנשים מקבלות הכרה מספקת על עשייתן החברתית בתקשורת ובשיח הציבורי.
הנתונים הללו מקבלים חיזוק גם בנתונים רשמיים: נכון ליום האישה 2026, רק כ-12% משרי הממשלה הן נשים, ובקרב מנכ"לי משרדי הממשלה שיעור הנשים נמוך אף יותר.
המחיר הנפשי של המלחמה
אחד הממצאים הבולטים של הסקר נוגע להשפעה הנפשית של התקופה. בעוד שבתחומים רבים בחיי הציבור - בהם הכלכלה, התעסוקה והחיים החברתיים - נרשמה התאוששות מסוימת מאז תחילת המלחמה, בתחום הנפשי לא נרשם שיפור.
לפי הסקר, 52% מהנשים מדווחות על הרעה במצבן הנפשי, שיעור כמעט זהה לזה שנמדד בשנה שעברה.
במקביל, נשים רבות מציינות כי תרומתן בתקופת המלחמה הייתה משמעותית במיוחד - בעיקר במרחב המשפחתי, הקהילתי והאזרחי. למרות זאת, רבות מהן חשות כי העשייה הזו אינה מקבלת הכרה מספקת בשיח הציבורי ובתקשורת.
תמיכה בשילוב נשים במערכת הביטחון
בהיבט הביטחוני, הסקר מצביע על תמיכה רחבה בשילוב נשים בצה"ל - גם בתפקידים משמעותיים.
על פי הממצאים, 58% מהציבור סבורים שנשים יכולות וצריכות לשרת בצה"ל בתפקידים משמעותיים בדיוק כמו גברים, ו-53% מאמינים כי תרומתן של נשים למערך הביטחון אינה מקבלת כיום הכרה מספקת.
הסקר בחן גם כיצד הציבור סבור שניתן להגביר את השפעתן של נשים בחברה הישראלית. שני החסמים המרכזיים שעלו היו הצורך להגדיל את הנוכחות הנשית בזירה הפוליטית - בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות - וכן לקדם שוויון מגדרי בשוק העבודה. משיבים נוספים הדגישו גם את הצורך בשינוי תרבותי רחב יותר ובהגדלת החשיפה של נערות ונשים צעירות למודלים של מנהיגות נשית.
לדברי מנכ"לית ויצו, מרסל אסולין: "עם תחילתו של מבצע 'שאגת הארי' ובמציאות המורכבת שאנו חווים בימים האחרונים, נדרשנו להתאים את הכנס ולבחור שלא לבטל אותו אלא לקיימו בפורמט אחר. דווקא בתקופה מאתגרת כזו חשוב לעצור לרגע, להתחבר ולציין יחד את יום האישה והנערה. נשים פועלות בו זמנית במספר עולמות: במשפחה, בקהילה, במקומות העבודה ולעיתים גם בחזית הביטחונית וממשיכות להוביל, ליזום ולבנות גם בתוך מציאות של אי ודאות. הן אינן מחכות שהמציאות תשתנה, אלא פועלות בתוכה. וזה בדיוק הרעיון שעומד בלב הכנס שלנו היום: יוזמות. עושות. משפיעות".
עו"ס רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה של ויצו: "הסקר מהווה קריאת השכמה לממשלת ישראל ומשקף באופן מדאיג את המחיר הרגשי-נפשי המצטבר במהלך השנתיים וחצי של המלחמה שנמשכת. המדינה חייבת להיכנס לאירוע גם בפן האזרחי שכן נראה שהיעדר התמיכה בסופו של יום פוגע במשפחות ובמשרתים הנושאים ברוב הנטל העצום והמתמשך".
ממשיכים לעדכן אתכם גם בטלגרם. הצטרפו עכשיו