פיקוד העורף, בפיקודו של האלוף שי קלפר, סיכם לפני כחצי שנה מפת תחקירים על כלל הנושאים האזרחיים והצבאיים, וכן על הממשקים עם משרדי הממשלה, ויצא לתהליך הטמעה מעמיק לקראת מלחמה אפשרית באיראן.
אחד הדגשים המרכזיים שהניח האלוף קלפר הוא המעבר משגרה לחירום, בניגוד לממצאי התחקיר על אירועי 7 באוקטובר.
"זו הייתה נקודה מרכזית ובולטת בנוהל הקרב אחרי מבצע עם כלביא", הסביר הקצין הבכיר והסביר: "אחר כך זה עניין ההתראה. הנחנו עליו מרקר גדול ובולט בשני היבטים - בהיבט החוסן ובהיבט האמון של הציבור".
לדבריו, אמון הציבור הוא מרכיב מרכזי ביכולת לנהל מערכה מורכבת. "אנחנו מבינים שאמון הציבור במדינת ישראל, ואני לא מדבר על פיקוד העורף, אלא על האמון בצה"ל וביכולתו להוביל מערכה כזו, שהיא מאוד מסוכנת לעורף ובעלת פוטנציאל נזק גדול. הכול יושב בסופו של דבר על האמון הזה. השקענו מחשבה ומעשים בדיוק ההתראה ובתהליך ההפצה. אנחנו יודעים לעשות את זה בצורה הכי מדויקת - לגרום לאנשים לקבל התראה בפלטפורמה הרלוונטית להם. זו הייתה נקודה חשובה".
הקצין הדגיש שבוצעה עבודה רחבה מאוד בתחום התקשוב, במטרה להגן על המערכות מפני מתקפות סייבר וטילים. בנוסף נבנו מנגנוני גיבוי ומערכות מקבילות, כדי להבטיח רציפות תפקודית גם בתרחישי קיצון - כולל התמודדות עם בעיות טכניות ובעיות קליטה בממ"דים.
"הסברה מבחינתנו היא משמעת שלמה של העברת מסרים", הוסיף הקצין. "האזרח כל הזמן רוצה מידע. אחת מדרכי ההתמודדות של אדם במצב משבר או סכנה היא צריכת מידע מוגברת. ההסברה היא כלי שלנו לגרום למידע להיות נגיש ורלוונטי בזמן ובמרחב - ולא רק באמצעות מסבירים באולפנים".
לדברי הקצין הבכיר, בפיקוד העורף נערכו גם לתרחיש שבו צה"ל יוזם מתקפה על איראן וגם לתרחיש של הפתעה משולבת עם לבנון. "אני אומר לך בצורה הכי כנה: בדיונים הפנימיים בפיקוד העורף דיברנו על זה שלא יהיה בחיים 7 באוקטובר חילוצי - כלומר מצב שבו אין כוחות חילוץ מול מקום שנפגע מטיל. על האמירה הזאת בנינו תוכנית שלמה, שכללה גם מעבר מהיר משגרה לחירום, גם גיוס מילואים וגם פיזור של הכוחות באופן שיהיה רלוונטי".
הקצין הסביר, כי לעומת מבצע עם כלביא בו הגעת הטילים לקחה חצי יממה - בשאגת הארי התמונה היא אחרת: "אם תיקח את עם כלביא, אז בין התקיפה שלנו בטהרן לבין הפעם הראשונה ששוגרו טילים לישראל עברו 12 שעות. במבצע הנוכחי עברו שעתיים בלבד, והפגיעה הראשונה המשמעותית הייתה בטירת הכרמל".
"בפגיעה הזאת כבר היו כוחות חילוץ שתוך דקות הגיעו לבניין", סיפר. מבחינתי ההישג הנדרש - גם להפיק לקחים, גם לבצע מעבר משגרה לחירום וגם לפרוס את כוחות החילוץ כך שייתנו מענה, הושג".
"אנחנו נותנים סיוע למשימות לאומיות מסוימות, כמו חזרה בטוחה של ישראלים מחו"ל", הוסיף הקצין באשר לחילוץ האזרחים שנתקעו בגולה. "זו משימה של משרד התחבורה, לא של פיקוד העורף. אבל מפקדת אלון, שיושבת במפקדת הפיקוד ברמלה עוד מתקופת הקורונה ויש לה שלוחות בכל הארץ ומאות חיילי מילואים, לקחה אחריות על חלק מהמשימות".
לסיכום הדגיש הקצין את פעילות ענף אגמים, שמשלב ניתוח מידע, בינה מלאכותית ושיפור ביצועים של יחידות הפיקוד. "ענף אגמים היה עסוק במשימות אסטרטגיות, כמו מפעל מידע על מבנים ודיירים. כדי לדעת עם מה מתמודדים בזמן חילוץ. זה אולי נשמע פשוט, אבל הם מעבירים ישירות לטאבלט של המ"פ או המג"ד שמגיעים לבניין שנפגע מטיל את כל המידע שהוא צריך - תוכניות המתאר של הבניין ורשימת הדיירים. זה שינוי טקטי דרמטי מבחינתנו".
ממשיכים לעדכן אתכם גם בטלגרם. הצטרפו עכשיו