חיה זעירה שנחשבה לנכחדת כבר יותר מ-6,000 שנה, התגלתה לפתע שהיא חיה ונושמת ביער גשם מבודד, בתגלית שמדענים מגדירים כ"יוצאת דופן". החיה האבודה, ששייכת למשפחת הפוסומים, נחשבה לכזו שנעלמה מאוסטרליה עוד במהלך עידן הקרח האחרון, אך מתברר שהיא חיה לה בנחת כל הזמן הזה במחוז פפואה המערבית שבאינדונזיה.
היא נקראת "פוסום ננסי ארוך-אצבע" ושוקלת כ-200 גרם בלבד. גודלה כגודל מכונית צעצוע, ולכן אין זה פלא שלקח למדענים כל כך הרבה זמן לאתר אותה. היא מזוהה מיד בזכות מאפיין ביולוגי חריג ומעט מטריד: האצבע הרביעית בכל אחת מידיה ארוכה פי שניים משאר האצבעות. הפוסומים משתמשים באצבע הארוכה הזו כדי לחפור ולשלוף זחלים ורימות של חרקים מתוך גזעי עצים, שמהווים את מקור התזונה העיקרי שלהם.
"טקסון לזרוס": שבים מן המתים
באופן מדהים, הפוסום אינו בעל החיים היחיד ש"חזר מהמתים" לאחרונה באותו אזור. במאמר שפורסם ביום שישי האחרון בכתב העת של המוזיאון האוסטרלי (Records of the Australian Museum), חשפו החוקרים כי גילו במקום מין נוסף שנחשב לנכחד - דאון (גליידר) טבעת-זנב, יצור דמוי סנאי שחי בחללים של עצים גבוהים ומשתמש בזנבו כדי לאחוז בענפים.
מדענים מכנים תגליות של מינים שנחשבו לנכחדים בשם "טקסון לזרוס", על שמו של לזרוס מהברית החדשה שקם לתחייה.
התגליות המרגשות התאפשרו לאחר שנים של ניתוח מאובנים ותמונות ישנות, אך החוקרים מדגישים כי הן לא היו קורות ללא עזרתן של הקהילות הילידיות באזור. פרופסור טים פלאנרי, מדען אוסטרלי בכיר החתום על המחקר, סיפר כי חלק מזקני השבטים עמם שוחחו לא היו בקשר עם העולם החיצון מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. "הם אנשים מסורתיים מאוד", הסביר פלאנרי והוסיף כי המקומיים מתייחסים לדאון כאל חיה כל כך קדושה, עד ש"לא רק שהם לא צדים אותה, הם אפילו לא הוגים את שמה".
כעת, החוקרים פועלים יחד עם ארגוני סביבה כדי להבטיח זכויות על הקרקע עבור המקומיים, במטרה להגן על בית הגידול הנדיר מפני תעשיית כריתת העצים שאיימה להכחיד אותם - הפעם באמת.