וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תרחיש הקיצון של מערכת הבריאות: כך נערכו להרס נרחב בבתי חולים

עודכן לאחרונה: 5.3.2026 / 11:34

התרחיש הדרמטי בו בתי החולים יוצאים מכלל שימוש נלקח בחשבון, ולצד מיגון בתי החולים הקיימים, הוקם במיוחד חניון מאובזר שיכול לקלוט מאות מיטות אשפוז

ירידה לתת קרקע בבית החולים איכילוב בתל אביב נוכח המצב הביטחוני/גדעון מרקוביץ/TPS

בעוד מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם לחימה מתמשכת ואיומים בליסטיים משתנים מאיראן ומלבנון, במשרד הבריאות נערכו גם לתרחיש קיצון דרמטי במיוחד: פגיעה בבית חולים והוצאה שלו מכלל שימוש.

במערכת מדגישים כי לצד המאמץ למגן בתי חולים ולהבטיח את המשך פעילותם, הוכנו גם פתרונות חלופיים למקרה שבו מוסד רפואי גדול ייפגע ולא יוכל להמשיך לפעול.

"ערך לא פחות עליון משמירה על מוגנות ורציפות תפקודית הוא מוכנות לאירוע רב-פגעים", אומר בכיר במשרד הבריאות.

לדבריו, המשמעות היא יצירת יכולת להמשיך להעניק טיפול גם במקרה שבו אחד מבתי החולים מושבת. במסגרת ההיערכות, הוכן בין היתר מתחם חירום באסותא רמת החייל בתל אביב במתחם תת קרקעי לשם יופנו מאות חולים המקרה של תרחיש דומה לסורוקה ממבצע עם כלביא .

"הכנו באסותא רמת החייל חניון שבו נוכל לפרוס מאות מיטות בתצורות שונות במקרה וחלילה בית חולים ייצא מתפקוד", הסביר הבכיר. לדבריו, המטרה היא לאפשר למערכת הבריאות להתאושש במהירות מאירוע חמור, אם יתרחש.

חניון שהוסב לבית חולים תת קרקעי באסותא/אתר רשמי, אסותא

"נערכנו למלחמה הזו במשך זמן רב מאוד"

ההיערכות כוללת שני מרכיבים מרכזיים: מיגון והיערכות לאירוע רב נפגעים, לצד שמירה על רציפות תפקודית של מערכת הבריאות. "אנחנו מתחילים עם מוגנות ומוכנות לאירוע רב נפגעים שיכול לקרות בכל רגע", אמר. "במקביל אנחנו משפרים את היכולת שלנו לתת מענה לרציפות התפקודית, מתוך ציפייה ותקווה, שתיבחן יחד עם הצבא ופיקוד העורף שעוצמת האיומים הבליסטיים תפחת ונוכל לחזור לפעילות מלאה יותר".

לדבריו, ההיערכות למלחמה לא החלה רק עם תחילת ההסלמה האחרונה. במערכת הבריאות נערכו במשך חודשים ארוכים לאפשרות של עימות רחב. כך למשל, כבר ביום חמישי שלפני תחילת המתקפה קיבלו בתי החולים הנחיה חריגה: לא רק להכין רשימת מטופלים המיועדים לשחרור, אלא גם להכין מראש מכתבי שחרור עבורם, כדי שניתן יהיה לפנות מיטות במהירות במקרה הצורך.

"היו הנחיות להכין מכתבי שחרור "נצורים'", חושף הבכיר. "נערכנו למלחמה הזו במשך זמן רב מאוד, עם כמה נקודות שבהן היינו בדריכות גבוהה במיוחד. היו פעמים שהעלינו את מוכנות המערכת לנקודת שיא ובסוף זה לא קרה. כל הדברים האלה תורגמו בסוף למעבר מאוד מהיר. מה שלקח ימים במבצע 'עם כלביא', לקח יממה וחצי בלבד במבצע הזה. אנחנו כל הזמן מהדקים ומשפרים את ההיערכות שלנו".

במערכת הבריאות בישראל מדגישים כי לצד התרחישים הקשים, המטרה המרכזית היא אחת: להבטיח שגם בזמן מלחמה, הציבור בישראל ימשיך לקבל טיפול רפואי- בכל מצב.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully