מבצע "שאגת הארי" נגד מטרות בעומק באיראן הוא לא רק מפגן עוצמה אווירי, הוא גם נקודת מפנה היסטורית ביכולות הלוגיסטיות של מדינת ישראל. לפי מקורות בחיל האוויר, המבצע חושף "שבירת תקרת זכוכית" בכל הנוגע ליכולת הדרג המבצעי להחזיק רצף התקפי בטווחים של 1,500-1,800 ק"מ מישראל, תוך הפעלת שרשרת אספקה בקנה מידה השמור בדרך כלל למעצמות-על בלבד.
מאחורי הקלעים של הטיסות הממושכות והאינטנסיביות עומד אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בפיקודו של האלוף רמי אבודרהם, שמנהל אופרציה מורכבת שנועדה להבטיח כי מטוסי הקרב יישארו באוויר מסביב לשעון.
המאמץ הלוגיסטי מתמקד בשלושה צירים קריטיים: רכבת דלק אווירית, חימוש וחידוש מלאים, ומהירות תגובה. צריכת הדלק במבצע הנוכחי הוגדרה על ידי גורמים צבאיים כ"חריגה בכל קנה מידה" ביחס ללוחות זמנים קצרים ובהשוואה למבצע "עם כלביא".
המעטפת הלוגיסטית כוללת תיאום הדוק בין חיל האוויר, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ואגף התכנון (אג"ת) מול הצבא האמריקני, המפעיל מישראל מטוסי תדלוק אסטרטגיים התומכים ישירות במשימות התקיפה ארוכות הטווח של צה"ל. לדברי מקורות צבאיים, השיא הגיע במטס הפתיחה - שכלל 200 מטוסים בו זמנית.
לכתבות נוספות על מבצע "שאגת הארי"
במקביל, משרד הביטחון ואט"ל מובילים מאמץ אינטנסיבי של שינוע חימושים מתקדמים ומדויקים למטוסי הקרב. זאת, לצד אספקה רציפה של מיירטים לסוללות ההגנה האווירית, הפרוסות ברחבי הארץ, בתזמון מבוסס כלי בינה מלאכותית ועם מערך תובלה שפועל תחת נפילות בעורף ללא הפסקה.
בניגוד למבצעי עבר, האינטנסיביות של "שאגת הארי" קיצרה את זמני הסבב בבסיסים למינימום היסטורי, מה שדורש דיוק לוגיסטי כירורגי. מקורות בחיל האוויר מדגישים כי היכולת לתספק כוח תקיפה משמעותי במרחק כזה, תוך שמירה על הגנה מקבילה על שמי המדינה, היא עדות לסנכרון חסר תקדים בין זרועות צה"ל.
אחד המקורות אמר כי "מה שעשו אט"ל במלחמה עוד יילמד בבתי ספר. שילוב רב זרועי מטורף". עוד אמר המקור כי באט"ל הוכיחו שהם מכונה משומנת היטב שעומדת תחת לחץ של מלחמה רב-זירתית.