בין אזעקה לציר: כך נראות לידות במתחמים התת קרקעיים

בצל האזעקות והלחימה, בעוד חלקים גדולים ממערכת הבריאות עברו לפעול במתחמים ממוגנים ותת- קרקעיים, גם חדרי הלידה ממשיכים לפעול, אך השוני הוא שזה קורה ממש מתחת לאדמה. נשים יולדות, תינוקות נולדים בין 40 ל-60 תינוקות מתחילת המבצע בבתי החולים, והצוותים הרפואיים עושים הכול כדי לשמור על תחושת ביטחון ושגרה, גם כשהמציאות מעל הקרקע רחוקה מכך.

אלין כהן, בת 27 מחולון, ילדה את תינוקה השבוע במתחם ממוגן במרכז הרפואי וולפסון בחולון. למרות החשש הראשוני, היא מספרת כי החוויה הייתה טובה יותר ממה שדמיינה. "הגעתי לכאן אתמול בצהריים", סיפרה. "קיבלו אותי באהבה. אני לא אשקר, פחדתי בהתחלה, כי בכל זאת מדובר במצב מלחמה. אבל האמת שזה הרגיש ממש אותו דבר. ללדת בחדר ממוגן מתחת לקרקע, זה קצת שונה. אבל הכול מתנהל כרגיל אפילו נתנו לאמא שלי ולבעלי להיות איתי. קיבלו אותי באהבה, גם את המשפחה שלי. זה לא מובן מאליו שהכניסו אותם להיות איתי".

"לא חשבתי שאלד מתחת לקרקע, לא ציפיתי שזה יהיה ככה. אבל זה קרה. והאמת? זה מרגיש הכי בטוח ונוח", לדבריה, חברות רבות פנו אליה בסקרנות לאחר הלידה. "שואלים אם זו אותה חוויה ואם המשפחה יכולה להגיע. אז התשובה שלי היא חד-משמעית כן".

כהן מתארת צוות מסור יחד עם ד"ר יעל גנאור פז, סגנית מנהל אגף נשים ויולדות, שניסה לשמור על תחושת שגרה גם ברגעים המורכבים. "המיילדות היו ממש חמודות. אחרי הלידה עברתי להתאוששות והכול היה בסדר. התייחסו אליי באהבה. החשש המרכזי שלה לפני הלידה היה דווקא דבר בסיסי יותר- הניקיון.

"אני לא אשקר, פחדתי שלא יהיה מסודר ונקי. זה היה הדבר שהיה הכי חשוב לי. מתחילת ההיריון אמרתי שאני רוצה שהלידה תהיה מסודרת ונקייה, ובאמת ככה היה. כל מה שביקשתי, תוך כמה דקות קיבלתי. גם בלילה ביקשתי מאחות שתגיע לעזור לי להחליף לו כי הוא ממש קטן, והיה לי מענה. בזמן אזעקות קצת מתרוצצים למרחב המוגן, אבל גם בבית זה ככה. אין מה לעשות צריך לדאוג לתינוק הקטן".

במרכז הרפואי רמב"ם חיפה, בוצע ניתוח קיסרי במתחם התת קרקעי הממוגן, לאחר שהיולדת הצעירה, מאזור חיפה, בשבוע ה-32 להריונה הראשון, התפתחה החמרה במצבה שסיכנה את התאומים שברחמה. המטופלת, שהועברה אל המתחם הממוגן יחד עם מטופלים נוספים מהמרכז הרפואי כרמל שבחיפה, שהתה ברמב"ם יומיים לפני שהוחלט להתקדם לביצוע הניתוח.

"המטופלת הייתה תחת מעקב בחודש האחרון בכרמל", מסביר ד"ר יניב ציפורי, רופא בכיר במערך ההריון והלידה ברמב"ם. "קיווינו להצליח ולמשוך את ההריון עוד שבועיים, אבל בבדיקות שביצענו ברמב"ם נצפתה החמרה ולכן החלטנו לא להסתכן ולהתקדם לניתוח".

ההליך, שבוצע, הסתיים בהצלחה, ולאחריו הועברו התאומים להמשך טיפול והשגחה בפגייה הממוגנת ברמב"ם. לצד ד"ר ציפורי, שהוביל את הניתוח, היה ד"ר ראובן קידר, מנהל חדרי לידה במרכז הרפואי כרמל ששימש כרופאה של המטופלת בשבועות האחרונים, בטרם הועברה לרמב"ם, והוזמן לסייע בניתוח. עם היולדת שהו כמובן בן זוגה, אך גם אחותה, שמתמחה בימים אלו באחת המחלקות הכירורגיות ברמב"ם.

לידה נוספת התרחשה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. רוית, אחות בכירורגיה כללית בבית החולים, ילדה תינוקת בחדר הלידה הממוגן במרכז הרפואי, כשהיא מלווה בבעלה שהגיע לאחר שהוקפץ למילואים.

רוית, סיפרה: "שערי צדק זה הבית השני שלי, אבל הייתי מעט בשוק שאני הולכת ללדת תוך כדי אזעקות ובחדר לידה ממוגן. בעלי הוקפץ למילואים כבר ב-9 בבוקר בשבת וניסיתי ליצור איתו קשר כשהתחילו הצירים כדי שינסה להגיע מהצפון חזרה לירושלים".

א', מילואימניק בצנחנים שעשה כבר למעלה מ-350 ימי מילואים, סיפר: "חששתי מאוד שלא אספיק להגיע בזמן ושאפספס את הלידה. זאת לא הלידה הראשונה שלנו, אבל אין ספק שמדובר בחוויה ייחודית ביותר ללדת כשהאזעקות לא מפסיקות לרגע".

בתם המתוקה של רוית וא' נולדה בלידה טבעית בדיוק בזמן האזעקה. "המיילדות וכלל הצוות היו פשוט מדהימים והחוויה הייתה פשוט מצוינת", סיכמו רוית ובעלה.

מוניק כץ, מיילדת מנוסה בשערי צדק שליוותה את הלידה, אמרה: "זו השליחות שלי, לתת להם את המעטפת החמה והטובה ביותר, ובמיוחד בגלל המצב הביטחוני. בעלי מגויס בעצמו, ושלושת הילדים שלי נמצאים בבית, וכמובן שיש חששות, אבל לראות את האושר על הפנים של הורים טריים ברגע שהם רואים את התינוק- זה שווה את הכול".

מאי חמודה מבועיינה נוג'ידאת, הגיעה למרכז הרפואי צפון פוריה עם ההתראה המקדימה לקראת האזעקה, ותוך דקות, עם הישמע האזעקה נולד ריאן בחדר הלידה המוגן.

הצירים שהחלו בלילה והחשש לצאת מהבית בגלל המצב הביטחוני הפכו למרוץ דחוס בזמן עבור מאי (27), כבר בחניון של המרכז הרפואי צפון התקבלה התראה מקדימה על אזעקות צפויות באזור. המיילדת רעות זלצר שקיבלה את פניה משחזרת: "זה היה בוקר רגוע במיון ופתאום התקבלה התראה. לפי הנוהל הכנסנו את כולם ממיון יולדות לתוך רחבת הכניסה לחדרי הלידה הממוגנים".

לדבריה, הזמן היה קריטי. "בדקתי אותה והבנתי שהיא כבר בפתיחה מלאה. הכנו הכול, היא התחילה ללחוץ, וממש עם תחילת האזעקה- התינוק יצא". ריאן הקטן נולד במשקל 3.800 ק"ג (שבוע 39+1), והפך את האירוע המורכב והמלחיץ לרגע של אושר גדול עבור מאי ובעלה עלי.

מאי סיכמה בהתרגשות: "המיילדת רעות השרתה רוגע מדהים ולא הייתה לחוצה למרות הכול. הרגשתי בטוחה ומוגנת, ובזכות המיגון של חדרי הלידה לא היינו צריכים לרוץ לשום מקום. הכול פשוט תקתק".

בעוד בתי חולים רבים ברחבי הארץ העבירו מחלקות שלמות למתחמים תת-קרקעיים ולחניונים ממוגנים, בבית החולים ליס ליולדות ונשים שבמרכז הרפואי איכילוב פועלים חדרי הלידה במתכונת מעט שונה, אך עדיין קרובה לשגרה.

"עברנו למחלקה ששימשה בעבר מחלקה כירורגית, שבה יש חמישה חדרים ממוגנים לחלוטין. כל אחד מהם מתפקד כממ"ד בזמן אזעקה". מסבירה ד"ר ענת לביא, מנהלת יחידת חדרי לידה, ליס ליולדות ונשים במרכז הרפואי איכילוב. "בכל חדר ממוגן נמצאות שתי יולדות, והצוות הרפואי ממשיך לעבוד כמעט כרגיל גם כאשר נשמעת אזעקה.

"בזמן אזעקה פשוט סוגרים את הדלת, והצוות נשאר עם היולדות בתוך החדר. הלידה ממשיכה להתנהל באופן רגיל- מבחינת הניטור, אנשי הצוות והפרוצדורות. אם צריך לבצע ואקום או לעבור לניתוח, אנחנו ערוכים גם לכך". בבית החולים אף הוכשר חדר ניתוח ממוגן לחלוטין, הממוקם במתחם חדרי הניתוח של איכילוב בקומה מינוס שתיים.

לדברי לביא, למרות המצב הביטחוני והחשש הטבעי שמלווה נשים המגיעות ללדת בזמן מלחמה, רבות מהן נרגעות במהירות לאחר שהן מבינות את רמת המיגון וההיערכות. "יכול להיות שלפני ההגעה יש קצת חוסר ודאות", היא אומרת. "אבל ברגע שהיולדות רואות את רמת הבטיחות, מבינות מה קורה בזמן אזעקה ורואות עד כמה הכול מוקפד ומושגח רמת החרדה יורדת משמעותית".

הכול מאוד נעים ועטוף. הצוות עוטף את היולדות ואת המשפחות, ומנסה ליצור חוויה כמה שיותר בטוחה בתוך המציאות המורכבת. יש כמובן לחץ טבעי בגלל המצב, אבל ברגע שנכנסים לחדר לידה ויש הבנה שאת יולדת בתוך מרחב מוגן, נוצרת גם רגיעה".

קרן, שילדה בימים האחרונים בבית ליולדות ליס בשבוע 37+4, מספרת כי עם פרוץ המלחמה ניסתה בתחילה "להתאפק" ולקוות שהלידה תידחה מעט. לדבריה, לצד ההתרגשות הטבעית לקראת לידת בנה השני, עלו גם חששות רבים. "במיון יולדות הרגשתי מאוד מוגנת", סיפרה, "גם כשנשמעו אזעקות בזמן המוניטור ובמהלך הצירים. הצוות היה זמין, רגוע ומגויס ויצר עבורי בועה שבה יכולתי להתרכז בלידה, למרות כל מה שקורה בחוץ".

לדבריה, החוויה עצמה הייתה חיובית ומעצימה הרבה יותר ממה שדמיינה מראש. "היו אזעקות גם במהלך הלידה, וזה רגע שמטלטל ומחזיר למציאות, אבל הצוות לא עזב אותי לרגע והמשיך להזכיר לי שאני מוגנת". היא מוסיפה כי מעבר לצוות הרפואי, שני גורמים מרכזיים סייעו לה להתמודד עם הלידה בזמן מלחמה: בן זוגה שליווה אותה לאורך כל הדרך, ודולה שהייתה לצידה. "זו הייתה חוויה שמילאה אותי תקווה", היא מסכמת. "בתוך מציאות מפחידה ומורכבת, להביא חיים לעולם מזכיר לנו שהחיים ממשיכים".

גם במרכז הרפואי יוספטל באילת נולדה תינוקת בתחילת המבצע. רון ומרטה בן חיון הביאו לעולם את בתם מיה ביום שבת, בשעה 7:15 בבוקר- שעה לפני תחילת המבצע. לדבריהם, האזעקות תפסו אותם בחדר הלידה זמן קצר לאחר הלידה. "מיה בקושי בילתה שעה בחייה איתנו כשהאזעקות התחילו".