החלטת חיזבאללה להצטרף למלחמה לצד איראן גרמה לקרע בינו לבין בעל בריתו הפוליטי המרכזי בלבנון והפכה אותו למבודד מאי-פעם. ההתקפה שלו על ישראל בתחילת השבוע תפסה בהפתעה אפילו כמה מבכירי ארגון הטרור השיעי, שכעת ניצב בפני קריאות הולכות וגוברות להתפרק מנשקו.
חיזבאללה, שהוקם ב-1982 בידי משמרות המהפכה של איראן, שיגר ביום שני רקטות וכטב"מים לעבר ישראל, כנקמה על חיסולו של המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי. צה"ל הגיב בעוצמה, ועשרות אלפים שוב נאלצו להימלט מבתיהם - 15 חודשים בלבד לאחר המלחמה הקודמת שהותירה את לבנון עם הרס כבד במקביל למשבר כלכלי חריף.
המהלך של חיזבאללה החריף את הביקורת של מתנגדיו, הרואים בחיזבאללה "מדינה בתוך מדינה" הפועל בשירות מדינה זרה ולא לפי האינטרסים הלבנוניים.
על רקע ביקורת בלבנון כי העמיד את האינטרסים של איראן בראש סדר העדיפויות, אמר בכיר חיזבאללה מחמוד קמתי ביום שלישי לערוץ הלבנוני אל־ג'דיד כי "ההחלטות הפוליטיות והצבאיות של הארגון הן לבנוניות".
ואולם, שני גורמים פוליטיים לבנוניים המקורבים לארגון ובכיר ביטחוני לבנוני אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי בכירים פוליטיים מרכזיים בחיזבאללה כלל לא עודכנו מראש על הכוונה לתקוף. לדבריהם, גופי קבלת ההחלטות הבכירים של הארגון - מועצת השורא ומועצת הג'יהאד - אישרו את המהלך, אך לא עדכנו את רוב מנהיגי המפלגה הפוליטיים, מה שהותיר אותם "מבולבלים" ביום שני.
כשנשאל על הדיווחים בדבר פילוגים פנימיים, השיב קמתי כי חיזבאללה פועל ב"הרמה הגבוהה ביותר של אחדות".
המתקפה אף העיבה על היחסים עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי, מנהיג שיעי ותיק ושותף פוליטי של חיזבאללה בעשרות השנים האחרונות. ברי עומד בראש תנועת אמל השיעית, והברית בין אמל לחיזבאללה יצרה כוח דו-ראשי רב-עוצמה בייצוג השיעים במערכת הפוליטית בלבנון, המתנהלת לפי חלוקה עדתית.
ארבעה מקורות פוליטיים לבנוניים אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי בשבוע שלפני תחילת המתקפה באיראן, קיבל ברי "הבטחות" מחיזבאללה כי אין בכוונתו לפתוח במלחמה עם ישראל או להגיב צבאית על התקיפות נגד טהרן. הוא אף העביר את המסרים הללו לבכירים בלבנון, בהם הנשיא ג'וזף עאון.
לאחר המתקפה, כך לפי אותם מקורות, ברי חש כי "הולך שולל" והביע כעס על חיזבאללה. בישיבת ממשלה שנערכה ביום שני, שרים המזוהים עם אמל לא הצביעו נגד ההוראה שאסורת על פעילותו הצבאית של חיזבאללה. גורם פוליטי נוסף ציין כי ברי התקשה לעמוד מול הלחץ הציבורי הגובר לבודד את הארגון.
שני שרים המזוהים עם חיזבאללה אמרו כי התנגדו להחלטת הקבינט. שר הבריאות הלבנוני, ראקאן נאסר א-דין, טען כי "ההתנגדות אינה צריכה לתת דין וחשבון".
קמתי אמר כי חיזבאללה "לא אכזב את בעל בריתנו הגדול, יו"ר הפרלמנט ברי... הדבר יתברר בימים הקרובים".
אחד הפוליטיקאים, המקורב הן לברי והן לחיזבאללה, אמר לרויטרס כי הקרע בין שתי המפלגות השיעיות אינו יכול להימשך. "אנחנו חייבים לתקן את זה, אבל כרגע אפילו איננו יכולים לדבר עם בכירי חיזבאללה. הם אינם זמינים", אמר אותו פוליטיקאי.
גם בקרב הציבור השיעי, כולל תומכי חיזבאללה, הייתה הפתעה וזעזוע מפתיחת המלחמה. אחד מתומכי הארגון סיפר כי השתתף בעצרת מחאה על חיסול חמינאי והניח שזה יהיה הכי הרבה שהארגון יעשה.
"כשהישראלים הודיעו שנורו רקטות מלבנון, חיכינו להכחשה של חיזבאללה. ההפתעה האמיתית הייתה כשהוא קיבל אחריות", אמר.
"אנחנו בכנות לא בעד לפתוח במלחמה עם השלכות בלתי צפויות. ממש לא. מי שקיבל את ההחלטה הזו טעה. תראו איך האנשים מפוזרים ברחובות ולא יודעים לאן ללכת. האם הקהילה הזו, שהקריבה כל כך הרבה, ראויה לזה?"
"אין לנו בגדים, אין לנו אוכל"
בינתיים, המונים נמלטים מהכפרים בדרום לבנון, שעל פינויים הורה צה"ל בימים האחרונים - כולל אזהרה נרחבת היום שעליהם לעזוב מידית אל צפון מנהר הליטני. עקורים רבים תיארו את הקשיים שבפניהם הם ניצבים.
"אנחנו מבקשים מהמדינה הלבנונית שתסתכל עלינו שתעזור לנו, באנו אתמול, אין לנו בגדים, אין לנו אוכל אין לנו כלום", אמרה אחת העקורות.
אחרים סיפרו על מחירי השכירות הגבוהים בצפון המדינה. "התושבים מהדרום לא עזבו את בתיהם מבחירה. איש אינו בוחר לקום באמצע הלילה, לקחת את ילדיו ולהשאיר מאחור את ביתו, את זיכרונותיו ואת תחושת הביטחון שלו, כתבה לארה חאמוד, בחשבון ה-X שלה. "ניצול הצורך של אנשים בדיור בזמן מלחמה אינו חוכמה - זוהי חמדנות וחוסר מצפון. דמי שכירות שהיו 500 דולר הפכו ל-1500 דולר בן לילה, ואנשים סובלים ללא כל הגנה".