הפגיעה הישירה במוצאי השבת האחרון בבניין מגורים ישן בתל אביב, שבה נהרגה המטפלת הסיעודית מארי אן דה ורה בת ה-32 מהפיליפינים, הותירה אחריה גם עשרות דיירים שאיבדו את ביתם בתוך רגע. חלקם כלל לא היו בדירה בזמן הפגיעה, וגילו על חורבן הבית שלהם דווקא בזמן שצפו בחדשות בשידור חי.
רומי זק הרצוג, שהתגוררה בבניין יחד עם אמה, אחיה והכלבה המשפחתית, לא הייתה בבית בליל הפגיעה. היא נסעה לדודים המתגוררים באזור הכרמל בתל אביב. "אמא שלי אמרה בלילה שנמאס לה לרוץ למקלט הציבורי", היא מספרת. לבניין שבו התגוררו לא היה ממ"ד או מקלט, והמקלט הציבורי הקרוב נמצא במרחק של כ-250 מטרים.
למחרת בבוקר עוד שוחחה עם אמה על האפשרות להישאר בבית. "אמא שלי דיברה איתי בבוקר על זה שיש חניה בבית וכדאי להישאר", היא משחזרת. "אמרתי לה שאין מצב להישאר פה ולהסתכן כל פעם בריצות למקלט הציבורי".
זמן קצר לאחר מכן ישבה בממ"ד אצל הדודים וצפתה בחדשות. "ישבנו בממ"ד וראינו חדשות", היא מספרת. "פתאום ראיתי בטלוויזיה את הרחוב ואמרתי לעצמי שזה במרכז תל אביב. ואז אמרתי: זה הבית שלי". לדבריה, מיד התקשרה להוריה כשהיא בוכה. "אמרתי לאבא שלי: תבוא לקחת אותי, אני רוצה לראות את הבית".
כשהגיעה לזירה, המראות היו קשים. "ראיתי את ממדי ההרס. חצי מהבניין שלי היה מעוך", היא אומרת. "ראיתי בלוק בדיוק איפה שהראש שלי היה נמצא בדרך כלל. פשוט בהיתי בזה ובכיתי".
"אמא שלי ואני עמדנו שם ופשוט הסתכלנו", היא מוסיפה. "ניסינו לעכל את העולם שחרב עלינו". בתוך ההריסות ניסתה המשפחה למצוא שרידים מהבית. "לא הצלחתי להוציא כלום מהדירה", היא מספרת. "חפרנו ומצאנו שאריות מהדלת של אח שלי שהיו עליה מלא מדבקות של הפועל. מצאתי את המצעים שלי זרוקים, וראיתי גם את שמלת פורים שלי שרופה".
מאז פונתה המשפחה למלון רוטשילד 22 בתל אביב, וכעת הן מנסות להתחיל מחדש. "אנחנו מנסות להבין מה צריך לעשות מעכשיו", היא אומרת. "התחלנו לחפש דירה חדשה. מחפשות דירת 3.5 חדרים בתל אביב. כל החיים שלנו פה, העבודות שלנו פה, הכול פה".
לצד הניסיון להתמודד עם אובדן הבית, רבים מהדיירים נאלצים כעת גם להתמודד עם הבירוקרטיה ועם הליך קבלת הפיצויים מהמדינה.
עד 30 אלף שקל במסלול מהיר: כך פועל מנגנון הפיצויים
ברשות המסים מדווחים על גל גדול של פניות לקבלת פיצויים בעקבות נזקי הטילים. עד כה התקבלו כ-5,000 תביעות בקרן הפיצויים של רשות המסים, וכמחצית מהן כבר טופלו.
במקרה של נזק ישיר לרכוש קיימות שתי דרכי טיפול עיקריות. כאשר היקף הנזק מוערך בעד 30 אלף שקלים, ניתן להגיש תביעה במסלול מהיר ללא המתנה לשמאי. בעלי הדירה מתבקשים לצלם את הנזק, לצרף תמונות אותנטיות והצעת מחיר לתיקון. לאחר בדיקת ההצעה, הכסף מועבר לחשבון בתוך כשבעה ימי עסקים, ואת החשבונית הסופית ניתן להגיש בתוך חודש.
במקרים מורכבים יותר, שבהם היקף הנזק עולה על 30 אלף שקלים, נדרש הליך בדיקה מלא הכולל חוות דעת שמאי. במקרים אלה ההמתנה נמשכת בדרך כלל בין 21 ל-30 ימים עד השלמת הבדיקה והעברת הכספים.
גם הראל, דייר נוסף בבניין, גילה על חורבן הבית שלו בזמן שצפה בחדשות. "בזמן הפיצוץ הייתי אצל חבר", הוא מספר לוואלה. "בהתחלה חשבנו לצאת החוצה, אבל אמרתי לו: שים חדשות. נכנסנו לממ"ד שלו כי נשמעה אזעקה. הוא גר לא רחוק ממני, שמענו הדי פיצוצים אמרתי לעצמי זה בטח יירוט, אף אחד לא מכין אותך לרגע הזה".
לדבריו, ברגע שהחלו הדיווחים הבין שמשהו חריג קרה. "אני מסתכל על המסך ורואה כתבים מתחת לבית שלי ולא מאמין. זה הרגיש לא אמיתי, פשוט לא רציתי להאמין שהדיווח אמיתי".
מיד לאחר מכן החל לרוץ לכיוון הבית. "ישר אמרתי לחבר שלי: בוא נרוץ לבית שלי מהר. הייתי בהיסטריה משוגעת. כשהגיע לאזור כבר המתינו במקום כוחות ההצלה. "אני רץ לבניין וכבר מרחוק ראיתי את כל כוחות ההצלה והמשטרה. בקושי נתנו לי לעבור", הוא משחזר. "אני מסתכל על המראות הקשים ולא מאמין שהבית שלי הפך לפירורי בטון שאנשים עוברים בתוכם עכשיו ומחפשים נפגעים".
מאז פונו גם הוא ושאר הדיירים למלונות שונים בתל אביב. "אלו ימים של טירוף", הוא אומר. "הבן שלי בחו"ל ואני בארץ מנסה לשרוד אזעקות בלי מקלט בבית ועכשיו מוצא את עצמי גר במלון".
לדבריו, הדבר היחיד שמנחם אותו הוא עצם העובדה שנותר בחיים. "הדבר היחיד שמנחם אותי זה שאני עוד בחיים. אם הייתי שם ברגע הפגיעה כנראה שלא הייתי כאן היום אף אחד מהדיירים לא מעכל, כל אחד חושב שהוא חסין עד שזה מגיע גם אליו".
כעת הוא מנסה להבין איך ממשיכים הלאה. "זה בית שאני נמצא בו 15 שנה", הוא אומר. "להבין שהוא איננו זה לא פשוט. אני מבין שבגלל שהנזק שלי גבוה מ-30 אלף שקל אני צריך להמתין שיחזרו אליי עוד חודש. בינתיים זה פשוט לחיות באי ודאות".
עבור הדיירים שפונו מהבניין, הסיפור עדיין רחוק מסיום. בינתיים הם מנסים להסתגל לחיים זמניים במלונות, כשמאחוריהם בית שהפך בן רגע להריסות ולזיכרון. בין בירוקרטיה, חיפוש דירה חדשה וניסיון לחזור לשגרה, רבים מהם עדיין מתקשים לעכל את הרגע שבו הבינו תוך כדי צפייה בחדשות בשידור חי שהמקום שבו חיו שנים כבר איננו.