וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ירידה בתפקוד ופגיעה במצב הרוח: כך תתמודדו עם הנזקים השקטים של המלחמה

עודכן לאחרונה: 3.3.2026 / 10:55

האזעקות, הדריכות והחרדה פוגעות משמעותית בשעות השינה של הישראלים, מה שעלול לגרום לירידה בריכוז ובתפקוד הקוגניטיבי. הפתרון המפתיע - "חטיפי שינה", פרקי זמן קצרים שבהם עוצמים עיניים, גם אם לא נרדמים. "פרקטיקה מקובלת אצל טייסים ויחידות מיוחדות"

תיעוד מזירת הנפילה בבית שמש. 1 במרץ 2026/דוברות כבאות והצלה

האזעקות בלילות, הדריכות המתמשכת והחרדה שמחלחלת גם לשעות השקטות יותר, בעקבות המלחמה מול איראן, כל אלה גובים מחיר כבד מהשינה של הישראלים. רבים מתעוררים כמה פעמים בלילה, חלקם מתקשים להירדם מחדש, ובבוקר מתעוררים עייפים, טרוטי עיניים וחסרי ריכוז.

לדברי פרופ' ירון דגן, מנהל מערך השינה באסותא מרכזים רפואיים ובמכבי שירותי בריאות, מה שמפר את השינה הוא השילוב: גורם חיצוני ברור, אזעקות וירי, לצד גורם פנימי של חרדה, דריכות ואי שקט.

אזעקות וחרדה. ישראלים במקלטים/ראובן קסטרו

"יש אנשים שגם בימים רגילים מתעוררים בלילה", הוא מסביר. "אבל כאן יש שילוב: מצד אחד אזעקות שמקפיצות פיזית מהמיטה, ומצד שני רמת חרדה כללית שעולה. שני הדברים יחד פוגעים באיכות השינה".

לדבריו, שינה מקוטעת גורמת לעייפות מצטברת במהלך היום, לירידה בריכוז ובתפקוד הקוגניטיבי ואף לפגיעה במצב הרוח. "יש כאן גם נקודה חשובה, מדגיש דגן, "הרבה מהמצב הזה אינו בשליטתנו. ולכן השאלה איננה איך נמנע אותו אלא איך מתמודדים איתו".

"רמת החרדה עולה". ישראלים במקלטים/ראובן קסטרו

הפתרון המפתיע: "חטיפי שינה"

ההמלצה המרכזית של דגן פשוטה, ולעיתים אף נתפסת כמנוגדת לאינטואיציה - לתכנן במהלך היום פרקי שינה קצרים קוראים להם: "חטיפי שינה". "באנגלית זה נקרא NAP'', הוא אומר. "אנחנו תרגמנו את זה לחטיף שינה, לא חטיף אנרגיה, אלא פרק שינה קצר ומתוכנן".

מדובר ב-20 עד 45 דקות, ועד שעה לכל היותר, של שכיבה במיטה או ישיבה בכורסה עם עיניים עצומות. "אם נרדמים? מצוין. אם לא, עצם ההרפיה תורמת. זה לא יפצה באופן מלא על חוסר השינה בלילה, אבל זה מפחית משמעותית את תחושת העייפות".

לדבריו, עדיף לבצע את "החטיף" בשעות הצהריים, אך גם בשעות מוקדמות יותר הדבר אפשרי. "יש אנשים שנמנעים משנת יום כי הם חוששים שלא יירדמו בלילה. במקרה של חטיף שינה קצר, זה פשוט לא נכון".

"חטיפי שינה". אוהלים במרחב מוגן/ראובן קסטרו

ההשוואה של דגן חדה, "צריך לראות בחטיפי השינה כמו תרופה. כמו שהייתי אומר למטופל לקחת כדור מסוים, כאן התרופה היא לתכנן חצי שעה מנוחה ביום". לדבריו, ההמלצה הזו מקובלת גם ביחידות צבאיות, בקרב טייסים וביחידות מיוחדות שנאלצות לפעול ברצף ובחוסר שינה. "לא מחכים לקריסה אקראית. מתכננים מראש את השינה".

ומה עם הילדים? הורים רבים מדווחים כי הילדים מתעוררים בלילה בעקבות אזעקות, ולעיתים אינם חוזרים לישון, וביום למחרת הופכים עייפים וחסרי שקט. "אותו עיקרון", מדגיש דגן. "גם אצל ילדים צריך לאפשר פרק מנוחה יזום במהלך היום. אם יש חלון זמן שבו יש שקט זו הזדמנות יקרה. לא להילחם בעייפות באופן מלאכותי, אלא לאפשר מנוחה".

"לא מחכים לקריסה אקראית". תושבי ישראל במרחב מוגן/רויטרס, Ronen Zvulun

מי נפגע יותר? לדברי דגן, קיימת שונות גדולה בין אנשים. "הרוב, חשוב לומר, דווקא מצליחים להירדם מחדש יחסית בקלות. אנחנו שומעים יותר את הקולות של אלה שמתקשים, אבל הם לא בהכרח הרוב".

מי מועד יותר לבעיות שינה? נשים, כך אומר דגן. "גם בימים רגילים נשים סובלות מנדודי שינה פי 2.5 מגברים", הוא מציין. "זה כנראה קשור לרמת דריכות ואחריות גבוהה יותר כלפי המשפחה והילדים. בתקופות מתוחות, הפער הזה עלול לגדול".

האם ככל שהמצב יימשך, השינה תלך ותיפגע? לא בהכרח. "יש אנשים שמתרגלים", אומר דגן. "המערכת מסתגלת במידה מסוימת. אבל חשוב לתת לעצמנו כלים כבר עכשיו ולא לחכות לשחיקה. אל תילחמו בעייפות. אם יש לכם חצי שעה שקטה, קחו אותה. שימו את הראש, עצמו עיניים. זה כלל לא מותרות זה כלי התמודדות חיוני בתקופה הזו".

  • עוד באותו נושא:
  • שאגת הארי

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully