בחיל האוויר אומרים כי מבצע "עם כלביא" היה "טיפול חירום", ואילו המבצע הנוכחי נועד לבצע טיפול מקיף להסרת האיום. לדבריהם, המשטר האיראני קיבל החלטה לחזור לתוכנית ההשמדה של מדינת ישראל, להמשיך בפיתוח איום הטילים ולהכניס את פרויקט הגרעין למרחב חסינות - על בסיס מודיעין. לכן נכנסו בצה"ל לתהליך הכנות, מתוך הבנה שמדובר במהלך שיימשך יותר מיום או יומיים.
אלמנט ההפתעה בפתיחה הכניס את המערכת היריבה לערעור כבר בתחילת המערכה, ובהמשך הותקפו מערכי האש ומרכזי הכובד בטהרן. בתוך 24 שעות הושגה יכולת טיסה מעל טהרן והבאת מסת חימוש משמעותית מעל הבירה - צעד שהוגדר קריטי. לדבריהם, אלמלא המבצע הקודם, ישראל הייתה מתמודדת כיום עם כ-8,000 טילים. עם זאת מדגישים כי ההגנה אינה הרמטית, וישנה היערכות נמשכת להתרחבות המערכה.
המטרה היא להפחית משמעותית את איום הטילים הבליסטיים ולמנוע את שיקומו בעתיד. לצד הטייסים, פועלים אלפי חיילים על הקרקע בשיתוף פעולה רב-זרועי. בתוך 30 שעות הוטלו יותר מ-2,000 חימושים - כמחצית מהיקף החימושים במבצע "עם כלביא" כולו - דבר המעיד על היקף המאמץ.
באשר לפגיעה בבית שמש, מציינים בחיל האוויר כי חלה התקדמות משמעותית במערך ההגנה הרב-שכבתי, אך אין מערכת המספקת הגנה של 100%. אחוזי היירוט גבוהים, אולם תקלות מתרחשות, ובמקרה זה פגיעה ישירה במקלט אינה מכוסה לחלוטין. לדבריהם, התנהלות הציבור מאפשרת אורך נשימה ומחדדת את הצורך בטיפול באיום המוגדר קיומי.
עוד נמסר כי הותקפו גם גופים המדכאים את הציבור באיראן, ובהם הבסיג' ומנגנוני ביטחון נוספים, לצד התעשיות המזינות את המשטר. האיראנים למדו מהמבצע הקודם, אך גם בישראל ניצלו את תשעת החודשים שחלפו כדי להיערך טוב יותר לעימות נוסף.
עומס במרחב האווירי
בחיל האוויר מדגישים כי מדובר במערכה חריגה גם בשל הסנכרון עם ארה"ב. לדבריהם, היקף הפעולה המשותף מול מעצמה אזורית הוא משמעותי ומורכב, ויוצר עומס במרחב האווירי. האמריקאים פועלים בעיקר בגזרה הדרומית ומספקים הגנה במפרץ ובמערב, בעוד שישראל פועלת בהיקף אף רחב יותר. יש אזורי חפיפה, והלחץ על איראן רב-כיווני.
באשר לשיגורים, האיראנים פיזרו את המשגרים והתרחקו מאתרי קבע בניסיון לייצר חסינות. כתוצאה מכך השיגורים מפוזרים יותר ואין מטחים גדולים, אלא "טפטוף" מתמשך לעורף - מצב שנוח יותר למערכות ההגנה האוויריות. במקביל נמשך רצף התקיפות באיראן.
הכוונה, כך נמסר, היא לפגוע בכל שרשרת הערך של ייצור אמצעי הלחימה ולכתוש אותה לעומק. לדבריהם, ייצור משגר אינו מורכב במיוחד, אך הפגיעה השיטתית נועדה לחייב את איראן להשקעה יסודית וממושכת בשיקום לאחר הטיפול הנוכחי.
לפי חיל האוויר, מטוסי הקרב האיראניים נמנעים ממפגש ישיר עם טייסי חיל האוויר הישראלי. עיקר החיכוך מתנהל מול מערכי טילי הקרקע-אוויר של איראן, שמנהלים לחימה פעילה נגד המטוסים. במקביל, כלי טיס בלתי מאוישים של חיל האוויר נוטלים סיכונים גבוהים יותר בזירה. גם אם יש פגיעה בכטמ"מים - מדובר בתרחיש שנלקח בחשבון בבניין הכוח, והפעילות ההתקפית נמשכת ללא שינוי.
עוד מדגישים כי כל טיל משוגר מטופל באגרסיביות, מתוך הנחה שכל איום עלול להפוך ל"בית שמש הבא". הגישה היא מניעתית והתקפית, במטרה לסכל כל איום עוד בשלביו הראשונים.
לדבריהם, גם האמריקאים נערכים למערכה רחבה ומקיפה, לרבות שימוש במפציצים אסטרטגיים. הגעת מטוסי F-22 לאזור. ובכלל זה לישראל - מוגדרת צעד תקדימי. מדובר במטוסים לעליונות אווירית המשמשים כליווי למפציצים אמריקאיים, כחלק מהיערכות משותפת במרחב.
