נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הגיע היום (ראשון) לזירת הפגיעה בתל אביב, שם נהרגה אמש מטפלת סיעודית כבת 35 שהייתה בדרכה למרחב המוגן. במהלך נאומו במקום נשמעה אזעקה.
הרצוג אמר בנאומו: "הגעתי כדי לתמוך ולחזק את עם ישראל. זה ברור לכולנו שהתקופה שאנחנו נמצאים בתוכה היא תקופה של תמורות ושינויים אדירים. אנחנו נמצאים במלחמה, ובמלחמה אתה צריך לפעול כפי שאתה במלחמה. קודם כל לדאוג לעורף ולשמור עליו, ושנית לתקוף כדי להביס את האויב. הקם להורגך השכם להורגו".
"ראשית אני מבקש לומר לאזרחי ישראל, זו תקופה לא קלה. זה ברור שהאזעקות, הרעשים ושינוי השגרה מכבידים מאוד. אבל אנחנו בתקופה שבה נוכל לראות לדורות קדימה עד כמה המערכה הזו מביאה שינוי. דורות קדימה, מכיוון שאימפריית הרשע מאיראן כל מטרתה. נעבור את זה ונמשיך הלאה", הוסיף הרצוג.
הנשיא הודה לכוחות הביטחון, לשותפינו האמריקניים ולבני בריתנו: "תודה לכל מי שעוסק במלאכה, צוותי החירום וההצלה, מפקדי וחיילי צבא הגנה לישראל, לצבא האמריקאי על כל זרועותיו ולכל בני בריתנו במזרח התיכון. אנחנו רואים קואליציה אדירה שעומדת איתן מול האויב הנורא הזה וכל שלוחותיו".
"וכמובן אני מודה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אומץ ליבו. מודה לראש הממשלה על ההחלטה הנכונה יחד עם דונלד טראמפ. מודה לכל הצוותים, לעם ישראל ולמערכת הפוליטית. אנחנו מאוחדים ביחד ברגע הזה כדי להכריע את האויב ולהביא את השינוי", אמר.
מוקדם יותר הבוקר נקבע מותה של מארינה בלייב, בת 68 מתל אביב, שהתמוטטה במהלך אזעקה בדרכה למרחב המוגן הסמוך לביתה. בלייב היא ההרוגה השנייה ב"שאגת הארי". בתה סיפרה כי כבר בדרכה למקלט החלה לחוש ברע.
בתה איה תיארה את הרגעים שקדמו לאסון. השתיים יצאו יחד לכיוון המקלט, אולם במהלך הדרך ביקשה ממנה האם להמשיך ולהיכנס בלעדיה. "התחלתי ללכת והיא אמרה לי: 'תלכי, אני כבר באה'. כשהסתובבתי ראיתי שהיא נעצרת. היא צעקה לי שוב לא לחכות לה. יכול להיות שכבר אז היא הייתה בעיצומו של התקף", סיפרה.
לדבריה, דקות ספורות לאחר מכן התקשרה שכנה שראתה את המתרחש. "היא אמרה לי שאמא יושבת על הספסל ונחנקת. רצתי אליה. היא הסתכלה עליי ואמרה שהיא מרגישה שהיא עומדת למות, ובסוף זה באמת מה שקרה".
איה מעריכה כי מדובר היה בדום לב על רקע מצוקה קשה. "זו הייתה פאניקה מטורפת. הכול קרה בבת אחת. היא ביקשה מים ולא היו לי לתת לה. היא פשוט נחנקה". בכאב הוסיפה: "אמא הייתה הגב שלי, הכוח שלי. גרתי איתה כל החיים והיא תמכה בי בכל דבר. אני לא יודעת איך ממשיכים מכאן. רק לפני שבוע טיילנו יחד בגיאורגיה. הכול היה רגיל, לא היה שום סימן. זה היה כל כך פתאומי".