בישראל, כמו מדינות האזור, עוקבים בדריכות אחרי האולטימטום שהציב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לאיראנים, שמנסים לפזר בכלי התקשורת מסרים מרגיעים של התקדמות. מה שמייצר את תחושת הבלבול הוא המשך תגבור הכוחות של צבא ארצות הברית במזרח התיכון.
מה טראמפ רוצה להשיג במשא ומתן?
אפשר רק להעריך מה עובר בראשו, אבל לפחות מרצף ההתבטאויות שלו ניתן להסיק כי טראמפ לא רוצה "הסכם גרעין" רגיל בסגנון 2015, אלא "מגה דיל" קשוח, ללא מרחב אפור וקצוות פרומים, שכולל פירוק מוחלט של רעיון הגרעין האיראני על שלל תצורותיו. טראמפ אומר זאת בצורה ברורה. כולל השמדה פיזית של מתקני פורדו ונתנז, שנפגעו קשות במבצע "עם כלביא", ופיקוח אגרסיבי ותמידי ללא תפוגה.
לגבי פרויקט הטילים היה ערפל כבד סביב הנושא, אבל ברגע שטראמפ אמר שאיראן מפתחת טילים גם כדי להגיע לטווח שמאיים על ארצות הברית, ניתן להעריך בוודאות קרובה שגם זה אחד מסימני הקריאה שהוא הוסיף לדרישות המשא ומתן.
שאלת מימון הטרור נותרה תחת סימן שאלה. לפי מקורות ביטחוניים, סוגיה זו לא עלתה כדרישה אמריקנית, וגם האיראנים לא התייחסו לכך פומבית.
האם טראמפ מסוגל להכריע את איראן במשא ומתן?
בימים האחרונים עולה ויורדת ההשוואה בין טראמפ לניקסון, הנשיא ה-37 של ארצות הברית, שהגה את "תיאוריית המשוגע" כטקטיקה קרה ומחושבת כדי להפעיל לחץ אדיר על ברית המועצות, ולפיה הוא מסוגל להפעיל נשק גרעיני בווייטנאם.
נדמה שטראמפ הולך בדרכו, כשברקע אין שעה שלא מדווח בכלי התקשורת הזרים על עוד שלב בתגבור הכוחות במזרח התיכון. טראמפ, כמו ניקסון, הצליח לייצר אי־ודאות כל כך גדולה, שמגבירה את המתח מדי יום. לכאורה, האיראנים היו אמורים להישבר מזמן ולהרים דגל לבן, אבל בפועל, מבחינה תקשורתית קורה בדיוק ההפך.
לא רק שהאיראנים משדרים עסקים כרגיל, הם אפילו השבוע הדליפו מי יהיה מחליפו של המנהיג העליון עלי חמינאי, במידה שיחוסל. אני מעריך שהמשטר האיראני בלחץ כבד מאוד, והם נכונים להציע ויתורים גדולים מאוד כדי לדחות מלחמה. השאלה היא מה הקווים האדומים שלהם, במיוחד כשמדובר בדמויות דתיות קיצוניות מאוד, שעד לאחרונה טבחו בעשרות אלפי אזרחים איראנים בשם שרידות המשטר.
מה יגיע קודם? מלחמה או הסכם?
שתי האופציות קרובות באותה מידה, וזה מתחבר היטב למדיניות של טראמפ בעסקים, כפי שסיפר כמה פעמים. הוא מגביר לחץ גדול מאוד, ואז בקצה יכולת הלחץ הוא מקבל החלטה ומכריע. להערכתי, הוא עוד לא הגיע למיצוי תהליך הפעלת הלחץ.
בציר ההתקדמות להסכם אין סימנים לפיצוץ במשא ומתן. בזמן שהאיראנים מדברים בגלוי על "התקדמות משמעותית", יש דיווחים לא מאומתים על הצעות עסקיות איראניות לטראמפ.
בציר ההתקדמות למלחמה, האולטימטום שהציב לאיראנים עומד לפקוע. פינוי סגל לא חיוני בשגרירות אמריקנית בישראל הוא איתות שארצות הברית נערכת למהלך צבאי רחב, שכולל ספיגת טילים בישראל.
לכן ניתן להעריך שטראמפ ימשיך להפעיל לחץ. כניסת נושאת המטוסים "פורד" לאזור תסמן שלב נוסף ועוצמתי. לא בכדי נטען על ידי הממשל כי הוא בנה את כוח התקיפה הגדול ביותר במזרח התיכון מאז 2003. אם איראן לא תשפיל את עצמה ותיכנע לדרישותיו, תוך שהיא מספקת הסכם היסטורי בימים הקרובים, הסבירות לפעולה צבאית מוגבלת אך עוצמתית, עם אפקט רחב, גבוהה מאוד
