זה היה רק עניין של זמן: סקר ראשון מסוגו של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, שהקיף למעלה מ-3,100 סטודנטים, מציג את עומק חדירת הבינה המלאכותית לאקדמיה. 86% מהסטודנטים מעדיפים להתייעץ עם ה-AI במקום עם המרצה, ומשתמשים בו על בסיס קבוע, ו-58% משלבים אותם בלמידה על בסיס יומיומי.
גולת הכותרת היא, שכמחצית מהסטודנטים למדעי המחשב חרדים לעתידם המקצועי, ו-47% חוששים שיישארו מאחור בשוק העבודה, אם לא ירכשו מיומנויות מתקדמות בשימוש בבינה מלאכותית. לצד השימושים הלימודיים-אקדמיים, מתוך הסקר עולה נתון מדאיג לא פחות: כשליש מהסטודנטים נעזרים בבינה המלאכותית לצרכים רגשיים, שיחות נפש או הפגת בדידות.
בנוסף, 60% מהסטודנטים מדווחים כי המוסד הלימודי לא סיפק להם כל הדרכה או כלים לשימוש נכון בטכנולוגיה, וקרוב למחציתם סבורים כי חבריהם לספסל הלימודים משתמשים בכלים אלו בניגוד לנהלים ולתקנון המוסדי. כמו כן, 83% מהנשאלים סבורים כי גם המרצים עצמם כבר רותמים את הטכנולוגיה לצורכי בדיקת מטלות והערכה.
הפערים בין הפקולטות השונות חושפים תמונה מורכבת של חרדה תעסוקתית לצד חסינות מקצועית: המשתמשים הכבדים ביותר ב-AI, הסטודנטים למדעי המחשב והנדסה, הם גם המודאגים ביותר מעתידם, כאשר 41% מהלומדים מדעי המחשב מדווחים על חרדה גבוהה שמא יתקשו להתשלב בשוק העבודה. מנגד, במקצועות ממדעי הרוח כמו עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה, הנשאלים הפגינו ביטחון רב יותר בפני שינויי הבינה המלאכותית, ורובם המוחלט של הסטודנטים היו בוחרים באותו מסלול ללא ספק.
מפת הכלים המרכזית נשלטת על ידי ChatGPT עם 88% שימוש, כשאחריו Gemini עם 67% ו-NotebookLM, שתופס תאוצה עם 21%. באותו הקשר, בניתוח מגדרי ומגזרי נמצא כי נשים נוטות יותר להסתפק בגרסאות החינמיות, בעוד שגברים וסטודנטים מהמגזר הערבי נוטים להשקיע יותר מכספם הפרטי ברכישת מנויים מתקדמים ובתשלום.
כל הנתונים הללו מצביעים לאן הרוח נושבת: הסטודנטים מבינים כי כללי המשחק השתנו, ו-74% מהם כבר קוראים לאקדמיה לייצר דרכי הערכה ובחינה חדשניות המותאמות לעידן החדש. בנוסף, 70% מהמשיבים מעידים כי השימוש ב-AI עוזר להם בהעמקה ובהבנה של חומר הלימוד, והם מסמנים את החשיבה הביקורתית, היצירתיות ואימות העובדות כמיומנויות הקריטיות ביותר שעליהם לפתח.
אם ייאסר השימוש בכלי AI, קרוב למחצית מהסטודנטים מעריכים כי יעילותם והישגיהם הלימודיים ייפגעו במידה רבה מאוד. הדו"ח מוכיח, אם כן, כי הסטודנטים אינם רואים בבינה המלאכותית כלי לקיצור דרך: הם רוצים לרתום אותו כדי לשפר את הישגיים הלימודיים, וכן למלא את צורכיהם הרגשיים.
"תוצאות הסקר הן קריאת השכמה למערכת ההשכלה הגבוהה. הסטודנטים כבר אימצו את הטכנולוגיה והם נמצאים צעד אחד לפני המערכת", אמרה סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. היא ציינה כי המוסדות האקדמיים נותרו מאחור בעידן החדש, ואינם מבצעים את ההתאמות הנדרשות: "לא יעלה על הדעת שסטודנטים יחששו לעתידם המקצועי בזמן שהם רוכשים תואר אקדמי. אנו דורשים מהמל"ג ומהמוסדות לאמץ דרכי בחינה חדשניות, להשקיע בהדרכת הסטודנטים והסגל, ולהבטיח שוויון הזדמנויות מלא לכל סטודנט וסטודנטית בעידן הבינה המלאכותית".
לצד זאת, סיוון קורן יצאה בקריאה לחברות טכנולגיה, ארגונים חברתיים וגופים מובילים במשק, במטרה לשיתופי פעולה עם התאחדות הסטודנטים, כדי "להוביל יחד את מהפכת הבינה המלאכותית באקדמיה ובישראל, באופן שיבטיח הכשרה רלוונטית, חדשנות ושוויון הזדמנויות לדור הסטודנטים הנוכחי והעתידי".