בשיא המתיחות הביטחונית: המילואימניקים על סף מרד

דרמה ביחידות המילואים הלוחמות בתוך רצועת עזה: לוחמי פלוגת צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) של חטיבת המילואים 10, הפועלים בדרום הרצועה, מתריעים כי הם נמצאים על סף מרד. החיילים מותחים ביקורת על החלטת הרמטכ"ל זמיר בנגוע לקיצוץ בימי המילואים ובתנאי השירות.

הזעם בשטח התפרץ לאחר ההחלטה לחתוך ממצבת המילואים כ-20,000 חיילים, מהלך שהטיל את עומס המשימות על 40,000 הנותרים.

למרות הגברת העומס, הוחלט במקביל לקצץ את מכסת ימי המילואים לכל חייל ולבטל רענונים וחופשות באופן מיידי. קציני מילואים טוענים כי בכך גלגל הרמטכ"ל את האחריות לידי המג"דים והמ"פים במילואים שמתקשים לעמוד בביקורת המילואימניקים.

הלוחמים בפלוגת הצמ"ה, שעוסקים באיתור מנהרות ברפיח ובמצוד אחר מחבלי חמאס המסתתרים בהריסות, טוענים כי מדובר בפגיעה אנושה במוטיבציה.

הלוחמים מספרים כי הם יוצאים למשימות מסכנות חיים בכל יום, מול מטענים ותת-קרקע, "ולא יודעים אם נחזור". לדבריהם, זו "יריקה בפרצוף". הביקורת המרכזית מופנית כלפי הרמטכ"ל זמיר, שלטענתם מנסה לקבע מציאות מבצעית חדשה תוך התעלמות משחיקת השטח וממורכבות המשימות.

ההתרעה על המרד מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד וכשקיימת דריכות שיא בכלל הזירות. לוחמי המילואים מבהירים כי לא יוכלו להמשיך לשאת בנטל תחת התנאים הנוכחיים. "השחיקה היא לא רק פיזית, היא נפשית וכלכלית. אי אפשר לבקש מאיתנו לבוא למילואים בזמן שפוגעים בזכויות הכי בסיסיות שלנו כלוחמים שלב אחרי שלב", אמרו לוואלה.

קצין מילואים ראשי (קמל"ר), תת-אלוף בני בן ארי, אמר בשבוע שעבר בכנס של ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי בישראל כי "מילואימניק ללא ביטחון תעסוקתי פשוט לא ייצא למילואים".

בן ארי הבהיר בפתח דבריו כי צה"ל נמצא בתקופה היסטורית, והודה כי מערך המילואים לא נבנה למלחמה כה ארוכה, הכוללת שחיקה ומספר סבבי לחימה. הוא הדגיש כי גם חוק המילואים לא נבנה למשך לחימה כזה. לאחר מכן ציין כי בצל האתגרים השונים שחווים חיילי המילואים, לאחר התא המשפחתי נמצא במקום השני האתגר התעסוקתי.

"משרת מילואים ללא ביטחון תעסוקתי לא יוכל להישאר במילואים... הוא לא יוכל להתרכז במילואים... ולכן הבנו שאנחנו צריכים להתמודד עם הדבר הזה", התריע בן ארי. בצה"ל מאשרים כי קיים קושי לטפל בחיילי מילואים חסרי תעסוקה, מאחר שאין נתונים עליהם אלא אם כן פוטרו במהלך שירות המילואים או בתוך פחות מ-60 יום ממועד שחרורם, ואז הם פונים לסיוע משפטי בפני ועדות תעסוקה.