היחידה המרכזית של משטרת ישראל סיימה היום (חמישי) את חקירת פרשת השחיתות החמורה בעיריית נצרת, ופרקליטות המדינה מגישה בעקבותיה כתב אישום נגד המעורבים בפרשה.
על פי החשד, ארגון הפשיעה המאפיונרי של סמיר בכרי השתלט בפועל על ההתנהלות הכלכלית של העירייה. כספי ציבור הועברו לארגון דרך מכרזים תפורים, פרויקטים פיקטיביים וניפוח חשבונות. ראש העיר לשעבר עלי סלאם, סגניו ועוזריו, שימשו זרוע ביצועית להלבנת הון, גניבה וסחיטה באיומים.
על פי החשד, סלאם גנב כ-25 מיליון שקלים בין השנים 2015 ל-2022. לאחר ההשתלטות המלאה של בכרי על חברת שמירה שעבדה עם העירייה, נגנבו 26 מיליון שקלים נוספים. בסך הכל מיוחסת למעורבים גניבה של כ-51 מיליון שקלים. פריצת הדרך בחקירה, שכעת הבשילה לכדי כתב אישום, הושגה לאחר שגויס עד מדינה מרכזי שזהותו נותרה חסויה.
למרות התנהלותו של סלאם לאורך השנים, הוא זכה בעבר לגיבוי מגורמים בכירים במדינה. בשנת 2017 ערך אצלו מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך סיור מתוקשר, ובמערכת הבחירות של 2021 כינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו "ראש העיר הנמרץ והמצליח עלי סלאם".
החקירה הגלויה עצמה החלה בדצמבר האחרון עם פשיטות ומעצרים. עוד קודם לכן, ביוני 2025, הדיח שר הפנים משה ארבל את סלאם ואת מועצת העיר בשל הגירעון העצום ומידע מודיעיני על מעורבות פלילית, ובמקומם מונתה ועדה קרואה בראשות יעקב אפרתי.
הקריסה הכלכלית הובילה לפגיעה קשה בתושבים ולנטישה של תיירים את העיר, שנחשבת למוקד מרכזי עבור העולם הנוצרי. נצרת סובלת כיום ממשבר אשפה חמור שמסכן חיים ומלווה בשריפות יומיומיות שמשחררות עשן רעיל. הוועדה הקרואה טענה כי אין ברשותה משאבים לפינוי, ואמש דן בג"ץ בעתירת ארגוני סביבה בנושא והורה למדינה לעדכן בתוך 60 ימים על התקדמות הטיפול במפגעים