בצל ז'נבה: בכירים מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה - רוביו: "סירוב לדון בטילים הוא בעיה גדולה"

ז'נבה מתכוננת לסבב שלישי של שיחות בין ארצות הברית לאיראן, שייערך הבוקר (חמישי) בחסות עומאן. הרחוב הסמוך למעון שגריר עומאן לאו"ם כבר אירח סבב קודם - אך הפעם האווירה שונה. לצד ההצהרות על דיפלומטיה, בוושינגטון כבר מדברים בגלוי על תרחיש תקיפה.

על פי חשיפה של פוליטיקו, יועצים בכירים לנשיא דונלד טראמפ סבורים כי "עדיף לנו פוליטית אם הישראלים יפעלו ראשונים". לפי הדיווח, גורמים בממשל טוענים כי תקיפה ישראלית שתוביל לתגובה איראנית תקל על הבית הלבן לגייס תמיכה ציבורית אמריקנית לפעולה אמריקנית. אחד המקורות צוטט כאומר כי ישנה חשיבה "שטוב יותר מבחינת הפוליטיקה הפנימית אם ישראל תפעל לבד תחילה והאיראנים יגיבו נגדנו מה שייתן לנו סיבה חזקה יותר לפעול".

לפי הדיווח, גם אם קיימת העדפה שישראל תפתח, התרחיש הסביר יותר הוא מבצע משותף אמריקני-ישראלי. עוד עולה כי בממשל נשקלות אפשרויות שונות - מתקיפה מוגבלת שתשמש מנוף לחץ ועד מערכה רחבה יותר, אם לא תושג עסקה.

הפרסום מגיע על רקע ריכוז הכוח האמריקני הגדול ביותר באזור מאז מלחמת עיראק ב-2003: שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים, עשרות מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ואיסוף מודיעין. לפי הדיווח, בקהילת המודיעין האמריקנית עוקבים אחר אפשרות של תגובה א-סימטרית איראנית נגד מתקנים אמריקניים במזרח התיכון ובאירופה.

בתוך כך, שר החוץ מרקו רוביו התייחס במהלך הלילה לשיחות הבוקר והבהיר כי הציפיות אינן גבוהות. "לא הייתי מאפיין את שיחות יום חמישי כשום דבר מעבר להזדמנות הבאה לדבר", אמר. עם זאת, הדגיש: "אני לא חושב שדיפלומטיה אי פעם ירדה מהשולחן".

רוביו סימן את נקודת המחלוקת המרכזית: "ההתעקשות האיראנית שלא לדון בטילים בליסטיים היא בעיה גדולה מאוד, גדולה מאוד". לדבריו, איראן "מנסה להשיג טילים בליסטיים בין יבשתיים", ומהווה "איום חמור מאוד על ארצות הברית וכך זה כבר זמן רב". הוא הוסיף כי איראן "אינה מעשירה אורניום כעת, אבל מנסה להגיע למצב שבו בסופו של דבר תוכל", וכי ברשותה "נשק קונבנציונלי שמיועד לתקוף את אמריקה".

הדברים מתכתבים עם נאומו של טראמפ בקונגרס אתמול לפנות בוקר. הנשיא אמר כי "הם כבר פיתחו טילים שיכולים לאיים על אירופה ועל הבסיסים שלנו מעבר לים, והם פועלים לבנות טילים שבקרוב יוכלו להגיע לארצות הברית". הוא הוסיף: "אנחנו נמצאים במשא ומתן איתם. הם רוצים להגיע לעסקה, אבל עדיין לא שמענו את המילים הסודיות האלה: 'לעולם לא יהיה לנו נשק גרעיני".

סגן הנשיא ג'יי די ואנס חיזק את המסר כי טראמפ מעדיף פתרון מדיני, אך לא הסתיר את חומרת התמונה. לדבריו, טראמפ "ברור מאוד בכך שאיראן לא יכולה להחזיק בנשק גרעיני", והביע תקווה שהאיראנים "ייקחו ברצינות" את ההעדפה האמריקנית לדיפלומטיה. עם זאת, ציין כי לנשיא "יש כלים נוספים", והזכיר כי איראן מנסה לשוב למסלול שיאפשר לה יכולת גרעינית - קביעה שטראמפ עצמו ניסח כך בנאומו: "הם רוצים להתחיל הכול מחדש, וברגעים אלה ממש שוב מקדמים את שאיפותיהם הזדוניות".

בישראל עוקבים בדריכות אחרי ההתפתחויות. בירושלים מעריכים כי עצם קיום השיחות שולל פעולה מיידית לפני ז'נבה - אך ההיקף החריג של הפריסה האמריקנית באזור, לצד השיח הגלוי על אפשרויות תקיפה, מצביעים על כך שהסבלנות האמריקנית מוגבלת. גורמים מדיניים מדגישים כי הדרישה לדון גם בטילים הבליסטיים ולא רק בהעשרה - משקפת אימוץ אמריקני של קו ישראלי מובהק.

מנגד, בטהראן דוחים את הטענות. גורמים איראניים טענו כי ההאשמות בדבר טילים בין-יבשתיים והתקדמות לעבר נשק גרעיני הן "שקרים גדולים", וכי תוכניתם מיועדת למטרות אזרחיות בלבד.

כך, בבוקר שיחות ז'נבה, הדיפלומטיה וההיערכות הצבאית צועדות במקביל. אם השיחות לא יניבו פריצת דרך - האפשרויות שמונחות על שולחנו של טראמפ כבר אינן תיאורטיות בלבד.

גם הזירה המדינית הרחבה מתערבבת בתמונה. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, המבקר בימים אלה בישראל, הדגיש בכנסת כי הוא בעד "מדיניות עקבית ובלתי מתפשרת של אפס סובלנות לטרור" אבל נמנע מאזכור מפורש של איראן, אך ביקורו מתרחש על רקע מתיחות אזורית גוברת ושיתופי פעולה ביטחוניים מתהדקים בין ניו דלהי לירושלים.

בתוך ארה"ב עצמה, הסוגיה האיראנית פוליטית לא פחות משהיא ביטחונית. מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, דרש שהממשל יפרט לציבור כל כוונה לפעולה צבאית ולא יסתפק בתדרוכים חשאיים ל"פורום השמונה". סקרים עדכניים מראים כי רוב הציבור האמריקני מסתייג מהסתבכות במלחמות חוץ נוספות, במיוחד כאלה שאינן נתפסות כאיום ישיר ומיידי.

ובכל זאת, בשיח האסטרטגי גוברת ההערכה כי הפער בין תפיסת המציאות בוושינגטון לבין זו שבטהרן עלול להוביל להתנגשות. פרשנים מצביעים על כך שבאיראן רואים בתוכנית הגרעין רכיב זהותי וביטחוני מרכזי "עמוד תווך של המשטר", כהגדרת אחד המומחים ולכן ויתור מלא עשוי להיתפס מסוכן יותר ממלחמה. מנגד, בממשל טראמפ סבורים כי חולשתה הנוכחית של איראן אמורה לדחוף אותה לפשרה.

הבוקר בז'נבה ינסו הצדדים לבחון אם נותר מרחב להסכמה. הצעה שנבחנת כוללת הגבלה ופיקוח על העשרה ברמה נמוכה ולמטרות רפואיות בלבד, אך ספק אם היא תספק את הדרישה האמריקנית לוויתור מוחלט על נשק גרעיני. סגן הנשיא ג'יי די ואנס אמר כי טראמפ "מעדיף פתרון דיפלומטי", אך הדגיש שיש בידיו "כלים נוספים".

כך או כך, השיחות הבוקר עשויות להכריע סופית אם האזור צועד לעבר הסדרה או לעבר מערכה רחבה. בירושלים ממתינים בדריכות. אם נאום טראמפ הבהיר דבר אחד, הרי שזהו: הסבלנות האמריקנית אינה בלתי מוגבלת. השאלה היא האם גם בטהראן מבינים זאת והאם המילים "הקדושות" שטרם נאמרו יישמעו היום בז'נבה.