35% מתושבי הגליל המזרחי, מדווחים כי מצבם הכלכלי כיום גרוע יותר מאשר לפני המלחמה. ניכר כי שיעור הדיווח על פגיעה כלכלית - גבוה יותר בקרב תושבים שלא פונו מבתיהם (38%) לעומת אלו שפונו (28%) - כך עולה מנתונים שעולים ממחקר חדש. מדובר במחקר של מרכז הידע האזורי של אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה ואשכול גליל מזרחי. במחקר נערכה השוואה בין ציפיות התושבים ב-2024 לנתונים שנאספו לאחרונה, שנה לאחר השיבה הביתה.
הממצאים מעלים תמונה מדאיגה של שביעות רצון נמוכה משירותים ודרישה לשיפור שירותי החינוך והבריאות בגליל המזרחי ומצביעים על צורך ניכר במעטפת אזרחית תומכת. המחקר יוצג מחרתיים (יום חמישי) ביום עיון "פסיפס מחקרי" שעורך מרכז הידע האזורי של אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה ואשכול גליל מזרחי.
מדובר במחקר השוואתי מקיף שחושף שינוי עמוק בסדרי העדיפויות של תושבי הגליל המזרחי. כשנה לאחר סיום המלחמה ומאז שבו לבתיהם, התושבים מסמנים את שירותי הבריאות, החינוך והתעסוקה כתנאי הכרחי להמשך קיום הקהילה באזור. במחקר השתתפו 1,241 תושבים מהגליל המזרחי. 66% נשים ו־34% גברים, בגילאים בין 18-66.
המשתתפים התבקשו לציין אילו מדדי איכות חיים חשובים עבורם לפי סדר חשיבות. מהממצאים עולה כי גם בסקר הנוכחי וגם בסקר התושבים הקודם, שני מדדי איכות החיים המרכזיים והחשובים ביותר בעיני התושבים הם תחושת ביטחון ומוגנות ושירותי בריאות מיטביים. עם זאת, ניכר כי בסקר שנערך בנובמבר 2024, שנערך בעיצומה של המערכה בצפון, 86% מהמשיבים ציינו את תחושת הביטחון כאחד המדדים החשובים ביותר, לעומת 55% בלבד בסקר הנוכחי. הבדל זה עשוי לשקף את השפעת הפסקת הלחימה על תפיסת חשיבותו של מדד זה.
על פי הנתונים, הציבור נותן אמון משמעותי במערכות ההתרעה ובגורמי הביטחון המקומיים. מהנתונים עולה כי כ-80% מהמשיבים מעריכים שבעלי תפקידי החירום והביטחון ביישובים תפקדו בצורה טובה מאוד במהלך המלחמה. בנוסף, נרשמה שביעות רצון גבוהה מזרימת המידע, כאשר 79% מהתושבים מדווחים על קבלת עדכונים רציפים ושוטפים מגורמי הביטחון ביישוב, ברשות המקומית ובאשכול גליל מזרחי. 78% מהמשיבים ציינו כי מערכות ההתרעה והאזעקות של פיקוד העורף פעלו באופן סדיר ותקין ביישוביהם.
לצד שביעות הרצון מהמצב הביטחוני, הסקר מעלה פערים גדולים בין ציפיות התושבים לבין המציאות בשטח בקבלת שירותי בריאות, חינוך ורווחה.
הבריאות והחינוך בראש
בין הסקר הקודם לסקר הנוכחי נרשמה עלייה משמעותית בדרישה לשירותי בריאות מיטביים (מ-40% ל-52%) ולחינוך בסטנדרט גבוה (מ-36% ל-48%).
התעסוקה כעוגן: הצורך בתעסוקה והיצע תעסוקתי עלה מ-39% בשנת 2024 ל-47% בשנת 2025.
תחבורה וקהילה: חשיבות התחבורה הציבורית והנגישה כמעט הכפילה את עצמה (מ-11% ל-23%), לצד עלייה בחשיבותן של קהילה תומכת ופעילויות פנאי ותרבות.
מיקוד בתחומי החינוך והרווחה (נתוני 2025): המשתתפים נשאלו לגבי שביעות רצונם מהשירותים השונים הניתנים במקום מגוריהם. מהממצאים עולה כי רק כחמישית עד רבע מהמשתתפים הביעו שביעות רצון מהשירותים השוני. המחקר צלל לעומק הצרכים האזרחיים ומצא כי שביעות הרצון בחינוך הפורמלי (29%) ובחינוך הבלתי פורמלי (21%). בתחום הרווחה והפנאי, (19%), שירותי בריאות (23%) ורווחה (24%).
לדברי החוקרים ד"ר אילה כהן, ד"ר רותם מאור, ד"ר נועם כהן, "הנתונים מוכיחים כי תושבי הגליל אינם יכולים להסתמך על ביטחון צבאי בלבד. שביעות הרצון הנמוכה, לצד הזינוק בדרישה לשירותי רפואה וחינוך, מהווים תמרור אזהרה למקבלי ההחלטות. ללא שיקום מאסיבי של התשתיות האזרחיות, הוספת היצע תעסוקתי וחיזוק מערכות החינוך, יהיה קושי ממשי בשימור הקהילות באזור".