בתום מאבק משפטי עם המדינה, תושבת עפולה בת 80, "זכתה" בבעלות על דירה בה היא מתגוררת כבר עשרות שנים, על אף שהדירה רשומה על שם המדינה - כך קבע היום (שני) השופט דוד זגורי מבית המשפט המחוזי בנצרת.
בפסיקתו זגורי הסתמך על תקדימים מעטים, והוא קבע שעל אף שהדירה לא רשומה על שמה של הדיירת המבוגרת, מקרה זה מתאים להחלת "זעקת ההגינות" - בו דרישתה של התביעה גוברת על טענות המדינה בנוגע לדירה, והשופט הכריע שהדיירת המבוגרת תוכר כבעלי הדירה.
הקשישה בת ה-80 מתגוררת כבר עשרות שנים עם משפחתה בדירת שיכון צנועה בשכונת גבעת המורה בעיר. בעבר בעלה המנוח הוריש לה את הדירה, ולאחרונה הדיירת ביקשה להסדיר צו ירושה לטובת ילדיה. לשם כך היא פנתה לעורך הדין דב הירש, שגילה להפתעתו כי אין ברשומות כל אסמכתה המאשרת שהדירה אכן נמצאת בבעלות האישה ומשפחתה, ושהדירה רשומה על שם מדינת ישראל.
המידע הזה הוביל את עורך הדין הירש לצאת למסע ארכיוני, והוא התחקה אחר היסטוריית הדירה. הירש הסתמך על טענת הדיירת, שזכרה שהדירה נרכשה בשנות ה־60 על ידי הורי בעלה. בהמשך הם נפטרו, ולאחר מכן גם בעלה, היורש הטבעי של הוריו, הלך לעולמו. על אף שלא היו בידיה מסמכים המאשרים כי הדירה אכן בבעלותה, תבע עורך הדין הירש מהמדינה לרשום את הדירה על שמה.
המדינה לא ויתרה על בעלות הדירה, והיא צירפה להליך המשפטי את חברת עמידר, משום שבעבר הדירות בבניין נוהלו על ידה. המבוך הביורוקרטי הוביל לאיתור צאצאי משפחה שבעברם הדירה הייתה רשומה על שמם, אולם הם טענו שמשפחתם מכרה את הדירה לפני שנים רבות. בהמשך הגיעו לצאצאי המשפחה שככל הנראה רכשה בזמנו את הדירה, שאמרו שהוריהם, שנפטרו עם השנים, מכרו את הדירה לפני עשרות שנים. ילדיהם טענו שאינם זוכרים למי נמכרה הדירה, וכן לא טענו לבעלות על הדירה.
בהמשך, הירש איתר מסמך ישן משנת 1972, שלפיו בעלה המנוח של הקשישה קיבל מעיריית עפולה היתר לסגירת המרפסת. עם זאת, עורך הדין לא הצליח לאתר מסמכים נוספים המקשרים את הדיירת ו/או משפחת בעלה המנוח לדירה, כמו אישורי תשלומי ארנונה ישנים שלא נשמרו בעירייה, וכן גם כשביצע בדיקות נוספות בארכיוני מיסוי מקרקעין ובגנזך המדינה.
בשלב זה ביקשו הדיירת ועו"ד הירש מהשופט לקבל החלטה, למרות הפערים שנוצרו במשך השנים ברצף המסמכים. השופט הסתמך על תקדימים מעטים, לפיהם הפסיקה מצאה ריכוך בנוגע להיקף דרישות הכתב בנושאי מקרקעין. על פי אותם מקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לקבוע כי "זעקת ההגינות" גוברת על דרישות הכתב. לפיכך קבע השופט והכריע כי הדיירת המבוגרת, שחיה כבר עשרות שנים בדירה, "תוכר כבעלים שלה בנסיבותיו המיוחדות מאוד של המקרה".