מאחורי רשימת המדינות שהתנדבו לקחת חלק בכוח הייצוב הבינלאומי ברצועת עזה, בלטה היעדרות אחת במיוחד - מצרים, שבחרה הפעם להישאר צעד אחד מאחור. זאת משום שבקהיר חוששים להיגרר לעימות ישיר עם ארגוני הטרור בעזה ולהיתפס כמי שאוכפת סדר חדש.
ההכרזה על המדינות המשתתפות בכוח, שנערכה במהלך הפגישה הראשונה של מועצת השלום בוושינגטון, לא כללה את מצרים, שתפקידה הוגבל לאימון כוחות משטרה בלבד.
כוח הייצוב הבינלאומי של עזה הוא אחד הסעיפים הבולטים ביותר בשלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, שהחל באמצע החודש שעבר. עם זאת, הוא טרם יושם למרות הקמתם של מספר גופים ביצועיים, כגון מועצת השלום, המפקחת על הרצועה תחת הנהגתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והוועדה לניהול רצועת עזה.
במהלך הפגישה הראשונה של מועצת השלום בוושינגטון ביום חמישי, אמר מפקד הכוחות הבינלאומיים ברצועת עזה, ג'ספר ג'פרס, כי חמש המדינות שהתחייבו להשתתף בתגבור כוח ביטחון בינלאומי לרצועת עזה הן אינדונזיה, מרוקו, קזחסטן, קוסובו ואלבניה, והוסיף כי מצרים וירדן התחייבו להכשיר שוטרים.
לפי מקורות צבאיים ודיפלומטיים מצריים ששוחחו עם העיתון א-שרק אל-אווסט, קהיר רוצה שמשימתה במנגנונים בעזה והאינטראקציות שלה עם הפלסטינים יהיו מוגדרות בבירור, כדי לא למצוא את עצמה מתעמתת עם "פלגי התנגדות" בעזה.
כמו כן, מומחה צבאי מסר לעיתון כי "יש הבדל בין משימת שמירת שלום למשימת אכיפת שלום", וציין כי "אם המטרה היא לאכוף שלום, הדבר עלול להוביל להתערבות צבאית נגד גורמי התנגדות פלסטיניים, דבר שקהיר אינה רוצה בו".
לדבריו, "משימת כוח הייצוב הבינלאומי עדיין אינה ידועה, וקהיר מעוניינת להמתין עד שיוגדרו תפקידיו ומנגנוניו של כוח זה". הוא ציין כי "מצרים לא זנחה את תמיכתה בפלסטינים בעזה, שכן פעולותיה נעות בין תמיכה פוליטית באמצעות אירוח הוועדה הטכנוקרטית, תמיכה ביטחונית באמצעות הכשרת שוטרים פלסטינים, ומאמצי סיוע הומניטריים באמצעות הסיוע הניתן מדי יום לתושבי הרצועה".
חבר המועצה המצרית לענייני חוץ, השגריר יוסף א-שרקאווי, ייחס את כישלונה של מצרים להודיע על השתתפותה בכוח שמירת השלום לחוסר ערבויות הכרחיות. לדבריו, הדבר נובע מאי-הגדרת מנגנוני פעולה, אופן ביצוע תפקידיה ומשימותיה, סוג החימוש שיהיה ברשותה וכיצד היא תתקשר עם העם הפלסטיני.