מאחורי המספרים, הטבלאות, המחירים והדיונים המכריעים בחלקם גם הסוערים של ועדת סל התרופות, עומדים אנשים בשר ודם. עבור חלקם החלטות הוועדה הן רגע של הקלה, עבור אחרים מדובר באכזבה צורבת בתקווה גדולה כי בשנה הבאה, חברי הועדה שבאמת עושים עבודת קודש ומחליטים החלטות קשות במיוחד, יתמזל מזלם ובפעם הבאה התרופה שלהם תהיה בפנים.
סל התרופות לשנת 2026 ממשיך לשקף את המתח הקבוע בין חדשנות רפואית, תקציב מוגבל ושאלת סדרי העדיפויות של מערכת מדינת ישראל ומערכת הבריאות ככלל. בתקציב קשוח וזעום של 650 מיליון שקלים, בייחוד לאור תקציבים גדולים יותר שניתנים בלי הכרח של טובת הציבור.
"הטיפול הציל את חיי", כך מספר לוואלה תמיר ברזילאי (70) מרחובות שיודע עד כמה ההחלטה על הכללת התרופה קיטרודה לחולי סרטן ראש-צוואר היא לא רק בשורה חשובה, אלא הצלת חיים ממשית.
לפני ארבע שנים אובחן עם המחלה ועבר מסכת טיפולים קשה של הקרנות וכימותרפיה שהותירו אותו עם כוויות קשות בגרון ואובדן יכולת לאכול. לאחר חזרת המחלה נאלץ לעבור ניתוח מורכב בן 16 שעות, שבמהלכו הוסרו חלקים מהגרון.
לדבריו, הטיפול בקיטרודה הביא לשיפור דרמטי והעלים כ-90% מהגידול. "נאלצתי ללמוד מחדש לדבר ולאכול. הידיעה שהטיפול נגיש כעת לחולים נוספים מעניקה הזדמנות לחיות, לא רק לשרוד", אמר.
גם גיא שדה (23), חולה בלימפומה מסוג הודג'קין ונפגע פעולות איבה מעוטף עזה, מברך על הרחבת הגישה לטיפול הביולוגי אדסטריס. לאחר שבתחילת מחלתו לא עמד בקריטריונים וקיבל במקום זאת כימותרפיה ממושכת והשתלת מח עצם. הוא רואה בהחלטה תיקון עוול. "גישה מוקדמת לטיפול מציל חיים יכולה לחסוך שנים של סבל" אמר.
כרמל ארד (40) מתל אביב, אם לשתי בנות, אובחנה בלימפומה בשלב 3 לאחר חודשים של תסמינים שפורשו בטעות כשעלת.
בזכות ביטוח פרטי קיבלה אדסטריס והחלימה, אך לדבריה ההחלטה להרחיב את הגישה בסל היא קריטית: "חולים צעירים לא צריכים להישען על מזל או ביטוח פרטי כדי לקבל את הסיכוי הטוב ביותר".
בשורה נוספת הגיעה למשפחות ילדים עם נוירובלסטומה: הכנסת IWILFIN לסל. אמיר חליפה, אביה של לין בת ה-8 שחלתה פעמיים, מספר כי לאחר טיפול חמלה זמני הידיעה שהתרופה תהיה זמינה באופן קבוע "מחזירה שקט אחרי שנים של פחד מהישנות המחלה".
חזי נופרבר בן 57 מהרצליה התעורר בוקר אחד עם לחצים בחזה. הוא רץ למיון כי חשב שחווה אירוע לבבי. "זה היה באוקטובר 2024, הגעתי למיון , עשו לי בדיקות וצילומים וראו איזה כתם שחור בריאה אחרי ה-CT כבר חזרו עם תשובה שיש לי גידול סרטני בריאה בדרגה 4", סיפר.
"בחיים לא עישנתי ולא הבנתי בכלל מאיפה זה נפל עליי. הפחד והחוסר וודאות דווקא גרמו לי בצורך עז לפעול. לאחר ניסיון בטיפולים אחרים הרופאה שלי המליצה לי להתחיל טיפול ברברנט. כמובן שהסכמתי, והתחלתי את הטיפול באפריל 2025, בהתחלה הייתי מקבל את זה בעירוי פעם בשבוע , והיום אני פשוט לוקח כדור יומי במקביל לזריקה מה שמקל עלי מאד וחוסך לי הרבה זמן . מזל שיש לי ביטוח פרטי ויכולתי להשיג את הטיפול שהציל לי את החיים. המחלה נסוגה. גם הגרורה שהייתה לי בעמוד השדרה נעלמה וגם הגרורות בבלוטות, הכל נעלם. אני מברך על החלטת הסל להכניס את התרופה ולהציל חולים כי לא לכולם יש ביטוח פרטי שיכול להציל אותם".
האנשים שנותרו ללא התרופות
"הלב נשבר", כך אמרה נטלי גליצקי (53) ממודיעין, דור שלישי במשפחה החולה ב-ALS, שהתאכזבה מהחלטת הוועדה שלא לכלול את הטיפול קלסודי. "כשסוף סוף יש טיפול שמאט את המחלה, רק מי שיכול לשלם יקבל אותו. זה פשוט לא הוגן", אמרה.
אכזבה דומה הביע ישראל רומלט (73), החולה ב-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית) לאחר שהתרופה הביולוגית דופיקסנט לא נכללה.
לדבריו, הטיפול שקיבל דרך ביטוח משלים שיפר את מצבו באופן דרמטי ומנע אשפוזים, אך רבים מהחולים אינם יכולים להרשות זאת לעצמם. "המדינה חייבת להבין שיש תרופות שמשנות חיים ולא ניתן להשאיר אותן מחוץ לסל", אמר.
יעקב גלעד, בן 86 מחיפה, שמח עבור חבריו החולים שסימפליסיטי צנתור חד פעמי לאיזון יתר לחץ דם עמי ד, נכנס לסל: "עברתי את ההליך לפני 3 שנים, הלחץ דם שלי התאזן וחיי התחילו מחדש. אני מקווה ומייחל לכך שהטכנולוגיה תיכנס לסל כך שכל מי שסובל מיתר לחץ דם עמיד יזכה בחיים שלו כמוני ויוכל לחזור לתפקוד מלא. זה לא היה סתם לחץ דם גבוה אלא כזה שעמיד לכל התרופות הקיימות. הסחרחורות היו כל כך קשות שלא יכולתי לעמוד ולא ללכת. הייאוש היה עמוק והאשפוזים ארכו חודשים ללא פתרון. אחרי פעולה צנתורית זעיר פולשנית חזרתי לתפקוד מלא".
אפרת כרמי, מנכ"לית ישראלס, הוסיפה: "אין די מילים להביע את הכעס והתדהמה שאני מרגישה, לנוכח העובדה שקלסודי, הטיפול הראשון היעיל ויוצא דופן שמסייע לקומץ חולי ALS עם מוטציה גנטית נדירה להמשיך לתפקד באופן עצמאי, לא נכנס שוב לסל התרופות.
נאבקנו בכל דרך להכליל בסל את התרופה הזו, שהיא בגדר נס - הראשונה היעילה, מאז גילוי המחלה. הראשונה שהצליחה לבלום את התדרדרות המחלה, שמשפרת תפקודים ומעניקה לחולים איכות חיים טובה.
לא ייתכן שמחלות נדירות לא יקבלו מענה בסל ושהחולים בהן יישארו יתומים. החלטת ועדת הסל שלא להכליל טיפול ראשון מוכח, הותירה אותנו פעורי פה".
סל 2026 ממשיך להדגיש טיפולים ממוקדי מטרה ואימונותרפיה. בין הבולטים: פלוביקטו (Pluvicto) - טיפול רדיוליגנדי חדשני לחולי סרטן ערמונית גרורתי מתקדם לאחר מיצוי קווים טיפוליים אחרים. הטיפול מבוסס לוטיציום-177 הקשור ל-PSMA ומאפשר פגיעה ממוקדת בתאי הגידול תוך צמצום נזק לרקמות בריאות.
כמו כן התרופה קיסקלי (Kisqali) - תרופה ממשפחת מעכבי CDK4/6 לחולות סרטן שד HR+/HER2-, שנכנסה כטיפול משלים לאחר ניתוח והקרנות להפחתת הסיכון לחזרת המחלה בכ-40%. והתרופה, פמברוליזומאב (קיטרודה) לסרטן רירית הרחם, החלטה שהוגדרה על ידי גורמים מקצועיים כמהפכה טיפולית. הכנסת טיפולים אלה משקפת מגמה ברורה בדיוני הסל: מעבר להתערבויות מוקדמות וממוקדות יותר שמטרתן לשפר הישרדות ואיכות חיים גם יחד.
באיגוד הישראלי לרפואת ריאות הביעו פליאה ואכזבה קשה מכך שתרופות ביולוגיות חדשות לחולי COPD, שהוכחו כמפחיתות החמרות ואשפוזים, לא זכו להכנס בישראל, אף לא לחולים הקשים ביותר.
יו"ר האיגוד, פרופ צבי פרידלנדר קורא כעת לקופות החולים להכניס את התרופות כבר כעת במסגרת השב"נים ומקווה שועדת הסל בשנה הבאה, תקבל החלטות שונות.
ברוך ליברמן, מנכ"ל ומייסד עמותת "חברים לרפואה", הארגון הלאומי לשוויון תרופתי בישראל, בירך: "אנו מברכים על הכנסת תרופות חדשות לסל הבריאות, שכן כל תרופה שנכנסת לסל מעניקה תקווה אמיתית לחולים. עם זאת, לצד הבשורה החשובה, חשוב להבין כי גם השנה תרופות חיוניות רבות נותרו מחוץ לסל, וחולים רבים ימשיכו למצוא את עצמם ללא מענה תרופתי. זאת על רקע הכוונה להעלות ב-20% את ההשתתפות העצמית על תרופות. חברים לרפואה הוא הגוף המרכזי בישראל שפועל כדי להבטיח שאף אדם לא יישאר ללא תרופה בשל מצבו הכלכלי, וכבר כיום אנו שולחים כ-80,000 משלוחי תרופות ללא עלות".
תגובת האגודה למלחמה בסרטן להחלטות ועדת הסל 2026: "נדרש עדכון שנתי של 2% כתוספת קבועה שכן הרכב הסל מנציח פער בין סטנדרט הטיפול בעולם לבין הסל הציבורי בישראל".*
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן אמר כי למרבה הצער עדיין ישנם תרופות וטיפולים מתקדמים שנותרו מחוץ לסל הבריאות בשל מחסור חיוני במשאבים. אנו קוראים לשר הבריאות, שר האוצר ולממשלה להפעיל מודל כלכלי מתקדם לעדכון שנתי בהיקף של 2% כתוספת קבועה לסל התרופות על מנת להתאים לצרכים ובמטרה למנוע מצוקה כלכלית, גופנית ונפשית מתמשכת מחולי הסרטן ובני משפחתם. הרכב התרופות בסל מנציח פער גדל והולך בין סטנדרט הטיפול האונקולוגי בעולם לבין הטיפולים הכלולים בסל הבריאות הציבורי בישראל. תרופות חדשניות ומצילות חיים, המאושרות על ידי גופי רגולציה בעולם, אינן נכנסות לסל עקב מגבלות תקציב. מצב זה מוביל לכך שישראל נשארת מאחור בחדשנות רפואית ויוצר אי שוויון חברתי כלכלי ומוביל להעמקת הפערים בין חולי סרטן היכולים לממן טיפולים מתקדמים מכיסם או באמצעות ביטוח בריאות פרטי, ובין חולים שתלויים אך ורק בסל הציבורי, ואינם זוכים לגישה לתרופות מצילות חיים או משפרות איכות חיים.
תקציב סל התרופות, שנותר דומה לשנים קודמות, ממשיך לכפות הכרעות קשות. החלטות הוועדה ממחישות את ההתקדמות המדעית המרשימה ברפואה המודרנית, לצד הפער המתמיד בין מה שאפשרי רפואית למה שנגיש בפועל לחולים.
עמותת גנים טובים מברכת בהתרגשות על החלטת ועדת סל התרופות לכלול טיפולי PGD (אבחון גנטי טרום השרשתי) עבור נשאיות ונשאי מוטציות ב-BRCA במסגרת סל הבריאות. "מדובר בהחלטה חשובה, מוסרית ומשמעותית, המעניקה לנשים ולמשפחות המתמודדות עם נשאות גנטית מורכבת אפשרות אמיתית לקחת אחריות על עתיד ילדיהן ולפעול להפחתת הסיכון להעברת המוטציה לדור הבא", מסבירה ליבי מרגולין, ממייסדות העמותה, מנכ"ליתה ונשאית המוטציה BRCA. "זוהי אמירה ברורה של מערכת הבריאות הישראלית בעד שמירה על הדור הבא, קידום רפואה מונעת וצמצום פערים חברתיים, כך שהאפשרות לבחור בילדים בריאים יותר לא תהיה תלויה ביכולת כלכלית".