המשא ומתן בין איראן לארצות הברית והמתיחות באזור אל מול האפשרות שתיפתח מלחמה מסוקרים בהרחבה בתקשורת של מדינות המפרץ, שחוששות למצוא את עצמן בלב לבו של העימות.
לפי העיתון הקטארי אל-ערבי אל-ג'דיד, במהלך עשרת הימים שבין המשא ומתן בעומאן לסבב האחרון בז'נבה, לא היו אינדיקציות לכך שטהראן ריככה את עמדתה או זנחה את קוויה האדומים. היא טוענת בעקביות כי תנהל משא ומתן עם ארצות הברית רק בנושא הגרעין ומסרבת בתוקף לכלול את תוכנית הטילים או סוגיות אזוריות שעל סדר היום.
בנוגע לסוגיית הגרעין, טהראן גם קבעה מספר קווים אדומים, ובראשם הסירוב לעצור לחלוטין את העשרת האורניום, תוך הדגשה כי לא תתפשר על עקרונות אלה בשום פנים ואופן. זאת בזמן שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ דורש שהיא לא תעשיר אורניום בכלל וכן תגביל את תכנית הטילים שלה.
במקביל, העיתון הקטארי הציג גם את דברי המומחה האיראני, סלמאן קדיוואר, שהביע פסימיות והזהיר כי קבלת דרישות אמריקניות תהווה "כניעה והכחשת מהותה וזהותה" וש"פרוץ מלחמה הוא כעת סביר יותר מאשר לא".
העיתון מציג את נכונות איראן למשא ומתן לצד האיומים והלחץ הצבאי מצד ארצות הברית, בעודו מדגיש את הקשחת העמדות האמריקניות.
לפי ערוץ אל-ג'זירה, גם הוא קטארי סבב המשא ומתן בז'נבה בין ארצות הברית לאיראן לא הניב פריצת דרך, והוא מדגיש את הפערים ואת המתיחות בין הצדדים.
השיחות התקיימו על רקע איומים צבאיים הדדיים: איראן ערכה תמרונים והציגה טילי שיוט, והמנהיג העליון חמינאי הזהיר כי "ארצות הברית עלולה להיפגע ממכה שממנה לא תתאושש", בעוד טראמפ חיזק את נוכחותו הצבאית מול חופי איראן.
הערוץ הדגיש שהפער המרכזי בין הצדדים במושא ומתן הוא בדרישה האמריקנית להפסקה מוחלטת של העשרת אורניום, בעוד איראן מוכנה לוויתורים מוגבלים אך דוחה הפסקה מוחלטת וקבועה ודורשת הסרת סנקציות והסכם "הוגן ושוויוני".
בכלי התקשורת הסעודיים נראית גישה מתונה יותר בכל אשר לסיקור המשא ומתן וההתפתחוית האזוריות, תוך מיקוד בהצגת רצף האירועים ועמדות מגוונות.
ערוץ אל-ערביה חזר בכותרות על המתח המורגש: "שיחות ז'נבה הגיעו לאחר שבועות של מתיחות בין וושינגטון לטהראן, בעקבות מחאות ששטפו את איראן בינואר האחרון, במהלכן נהרגו אלפים, מה שהחריף את האיומים האמריקאים" תוך הדגשה חוזרת של העמדות האיראניות, כמו הבלטת הקווים האדומים של איראן: "לא תוותר על אנרגיה גרעינית למען שלום".
בערוץ הסעודי אף המשיכו להדגיש את האיומים והמשך התעצמות צבאית משני הצדדים, המתבטאים דרך הצהרות הדדיות וחילופי איומים, על רקע התעצמות צבאית אמריקאית באזור, והדגשת עמדת טהראן הגורסת כי "זכותה להעשרת אורניום אינה ניתנת למשא ומתן".