זהירות, מוקש: למה חברה בע"מ לא באמת מגנה עליכם?

תמיר בן ה-35 היה בטוח שהוא עושה את הצעד הנכון כשהקים חברה עם חברו הטוב מילדות כדי להרחיב את עסק הקייטרינג המשגשג שלהם. הם חילקו את המניות לפי ההשקעה הכספית - לתמיר 30% ולחברו 70%, אבל בפועל תמיר היה זה שניהל את כל הפעילות השוטפת. שנתיים אחר כך, כשהעסק קרס בעקבות ביטול חתונות רבות, על רקע המתיחות הביטחונית, והחברה צברה חובות של 800 אלף שקל, קבע ביהמ"ש שתמיר הוא "המנהל בפועל",הלמרות שהיה לו רק 30% מהמניות, וכי הוא נושא באחריות אישית מלאה על כל החובות.

הסיפור של תמיר חוזר על עצמו מדי שנה באלפי עסקים. מתוך כ-45,000 העסקים שנפתחים מדי שנה (חברות ועוסקים מורשים), ברוב המקרים מדובר בעסקים קטנים - מסעדות, חנויות, מוסכים, חברות ניקיון. "הרבה פעמים אנשים חושבים שהקמת חברה זה רק עניין של טפסים לרשם החברות ויתרון מיסויי, אבל זה הרבה יותר מזה", מסבירה עו"ד כרמית קופמן. "החברה היא כלי רב עוצמה שיכול להגן עליכם, אבל גם לחשוף אתכם לסיכונים אדירים אם לא תבינו איך להשתמש בו נכון".

לדברי עו"ד קופמן, כל חברה מורכבת מאותם שחקנים בסיסיים - בעלי מניות, דירקטורים ומנהלים. בעסק קטן, לעיתים קרובות אותו אדם ממלא את כל התפקידים. בחברות גדולות יותר, מתפתחת הפרדה והיררכיה ברורה יותר. "במשפחות או בין חברים, הגבולות בין התפקידים השונים מטושטשים", מסבירה עו"ד קופמן. "כולם מכירים, כולם סומכים, ולעיתים החלטות מתקבלות סביב שולחן המטבח. אבל משפטית, כל תפקיד עדיין נושא את האחריויות שלו".

כשהחברה גדלה, צצות סוגיות מורכבות יותר. חברות שמגייסות השקעות חיצוניות צריכות דירקטוריון, עם דירקטורים עצמאיים. "ברגע שנכנסים משקיעים חיצוניים, כל המשחק משתנה", היא מציינת. "פתאום יש לכם דירקטורים אמיתיים עם חובות אמיתיות ואחריות שיכולה לעלות מאוד ביוקר". דירקטורים בחברות כאלה נושאים באחריות רחבה, שכן עליהם לפקח על המנכ"ל, להתוות אסטרטגיה, ולאשר החלטות מרכזיות.

חשוב מאוד לציין, כי לדירקטורים יש חובות זהירות וחובות אמונים כלפי החברה ובעלי המניות,לפיהם הם חבים בתום לב מוגבר לחברה ולבעלי המניות המשקיעים בחברה וכן הדירקטורים צריכים להיזהר מכניסה לניגוד עניינים מול החברה כאשר יש להם השקעות באפיקים אחרים ועלולים להתנגש עם פעולות עיסקיות של החברה בה הם מכהנים כדירקטורים.

על פי עו"ד קופמן, אחד היתרונות הגדולים של חברה בע"מ הוא עקרון הגבלת האחריות. באופן תיאורטי, בעלי מניות אמורים להיות אחראים רק עד גובה השקעתם בחברה. אבל בפועל, ההגנה הזו עלולה להתמוטט במצבים שונים.

"השם המאיים שנותנים לתופעה הזו הוא 'הרמת מסך ההתאגדות'", מסבירה עו"ד קופמן. "זהו מצב בו בית המשפט מחליט שהחברה היא רק מעטה דק לפעילות האישית של בעליה. בסופו של דבר, לא משנה מה כתוב בניירות, אם אתם מנהלים את החברה כעסק אישי או משתמשים בה למטרות לא הגונות, בית המשפט יכול להחליט שאתם אחראים באופן אישי". כל זאת קורה כאשר הדירקטורים לא הפעילו את חובת הזהירות המחייבת אותם לפעול באחריות ולפי סדר פעולות שהחוק קובע כדי לצאת לעיסקה שיכולה להיות מהותית לחברה.

לדוגמא, דירקטורים נמצאים לפני עיסקה שעל פניו נראית מאוד ריווחית ולא עוברת בשער האישורים הנדרשים על פי חוק ופסיקה, ויוצאת לעיסקה שמסתברת ככושלת וגרמה לחברה להיכנס לחדלות פירעון ובמקרה חמור יותר לפירוק.

ליצירת קשר עם עו"ד כרמית קופמן באתר zap משפטי

עסקים קטנים ומשפחתיים מתמודדים עם הנטייה הטבעית לערבב כספים אישיים ועסקיים. "כשאבא לוקח כסף מהקופה לתשלום החשמל בבית, זה נראה טבעי ושגרתי", אומרת עו"ד קופמן. "אבל משפטית זה יכול להיות בעייתי מאוד". לדבריה, בעיה נוספת היא הנטייה להתעלם מהפורמליות הנדרשות. רבים לא מקיימים ישיבות דירקטוריון ולא מתעדים החלטות.

בקצה השני, חברות גדולות מתמודדות עם דירקטורים שמתמנים רק "על הנייר" ולא מפעילים פיקוח אמיתי. "מקרים שבהם דירקטורים חותמים על מסמכים בלי לקרוא או להבין אותם, יכולים להסתבך", מציינת עו"ד קופמן, "ברגע האמת הם יכולים לטעון שמסכו על המנכ"ל, אבל בית המשפט לא מקבל את התירוץ הזה. דירקטור חייב להפעיל את חובת הזהירות".

אז איך עושים את זה נכון?

עו"ד קופמן: "הקמת חברה בצורה הנכונה דורשת תכנון שונה בהתאם לגודל העסק. בעסק קטן, ההתמקדות צריכה להיות על שמירת הפרדה בין החברה לבעליה והגדרה ברורה של תפקידים. אני תמיד אומרת ללקוחות שלי להתכונן למקרה הרע כשהדברים טובים. מה זה אומר? כשמקימים עסק עם בן משפחה או חבר, כולם אופטימיים וחושבים שהכל יהיה בסדר. אבל עסקים יוצרים לחצים שיכולים להרוס מערכות יחסים".

עוד מציינת עו"ד קופמן, כי יש להקפיד על הפרדה בין החברה לבעליה. "הקפידו על חשבון בנק נפרד, רישומים פיננסיים נפרדים, וכן על כך שכל העברת כספים מתועדת ומוצדקת. זה לא אומר שאי אפשר למשוך כסף מהחברה, אבל זה צריך להיעשות בצורה מסודרת ומתועדת", היא אומרת.

מה ההבדל בין חברות קטנות לגדולות בכל הנוגע להקמת החברה?

עו"ד קופמן: "בחברות גדולות יותר, חשוב לבנות דירקטוריון פעיל עם דירקטורים עצמאיים, להקים ועדות מתמחות, ולבנות מנגנוני בקרה ודיווח מתאימים".

האם כדאי לקנות חברה קיימת או להקים חברה חדשה?

עו"ד קופמן: "זו דילמה נפוצה של יזמים. רכישת חברה מאפשרת כניסה מהירה לשוק אבל טומנת סיכונים משמעותיים. כשאתם קונים חברה אתם קונים את כל ההיסטוריה שלה, כולל הבעיות שעדיין לא התגלו. אולי יש חובות סמויים, בעיות רגולטוריות, או תביעות עובדים לשעבר. במקרים מסוימים עדיף להקים חברה חדשה ולרכוש רק את הנכסים התפעוליים". חשוב לבצע בדיקות מקיפות ומעמיקות בטרם נכנסים לרכישת חברה.

הדרך הבטוחה להצלחה

המפתח להצלחה הוא הבנה שחברה היא ישות משפטית נפרדת עם חוקים וחובות משלה. בעסק קטן, העיקר הוא לשמור על הפרדה ברורה בין החברה לבעליה. בחברה גדולה יותר, חשוב לבנות מנגנוני פיקוח אפקטיביים.

"כמו שיש מי שמחפשים להתעשר מהר ומגלים שב-99% אין קיצורי דרך, כך גם לגבי מי שסבורים שבהקמת חברה הם ייהנו רק מהיתרונות שלה ולא יצטרכו לשאת באחריות", מסכמת עו"ד קופמן. "זה כמובן לא עובד ככה. אם רוצים הגנה ויתרונות, צריך לעמוד בחובות. השקעה נכונה ובעיקר תכנון מראש, התאמת האסטרטגיה הנכונה וקבלת הכוונה וייעוץ משפטי, כל אלה יכולים לחסוך הרבה כסף, זמן ועצבים בעתיד, ובעיקר להגן עליכם מפני התרחישים הגרועים ביותר".


משרד עו"ד כרמית קופמן מציע מענה משפטי מקיף במגוון תחומי המשפט האזרחי - דיני עבודה, מקרקעין ונדל"ן, דיני משפחה וגירושין, ייצוג בבתי משפט ועוד. המשרד נמצא ברח' מוטה גור 7 בפתח תקווה.

טל' - 055-4357568

הכתבה בשיתוף zap משפטי

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי