דו"ח איכות החיים ל-2024 מציג פער רחב בין יהודים לערבים - אך גם חריגים מפתיעים: לראשונה שיעור הערבים העובדים במקצוע שלמדו גבוה משל היהודים, והם מדווחים על פחות תחלואה חדשה בסרטן ועל אופטימיות גבוהה יותר לגבי העתיד.
במדד התאמת ההשכלה לתעסוקה נרשמה השנה נקודת מפנה: 76.4% מהערבים המועסקים עובדים בתחום שלמדו, לעומת 72.5% מהיהודים. זהו המקרה הראשון שבו המדד נוטה לטובת הערבים. בתחום הבריאות, לצד פערים מתמשכים בתוחלת חיים בקרב גברים ובמדדי אורח חיים בריא, שיעור האבחונים החדשים של סרטן נמוך יותר בקרב ערבים, וגם רמת האמון שלהם במערכת הבריאות גבוהה יותר.
בתחום הדיור, בעוד שבמדדי צפיפות ושביעות רצון מאזור המגורים מצבם של היהודים טוב יותר, שיעור ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה נמוך יותר בקרב ערבים. בתחום הרווחה האישית, במדד ציפיות לעתיד דווקא הערבים מביעים אופטימיות רבה יותר. בפנאי וקהילה הם מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהאיזון בין עבודה לחיים פרטיים, ובטכנולוגיות מידע הם מציינים תחושת ביטחון גבוהה יותר בסביבה מקוונת.
עם זאת, התמונה הרחבה מצביעה על פער מבני מתמשך: מתוך 79 מדדים שפורסמו בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ב-55 מצב היהודים טוב יותר, ב-19 מצב הערבים טוב יותר, וב-5 קיים שוויון. הפערים ניכרים במיוחד בתחומי רמת החיים החומרית, חינוך, סביבה ומעורבות אזרחית, שבהם מצבם של היהודים טוב יותר בכל או במרבית המדדים.
בחינוך, לדוגמה, הפער בזכאות לבגרות עם חמש יחידות מתמטיקה גדל בשנים האחרונות. ברמת החיים החומרית, מצבם של היהודים טוב יותר בכל המדדים שנבחנו, אף שבשתי הקבוצות נרשמה עלייה בשביעות הרצון מהמצב הכלכלי והפער הצטמצם.