המחוזי הפך את החלטת השופט מזרחי, שוב: ברוורמן יורחק מלשכת רה"מ ונאסר עליו לצאת מהארץ

בית המשפט המחוזי הפך את החלטת נשיא בית משפט השלום מנחם מזרחי וקבע כי צחי ברוורמן יורחק מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך השארת איסור היציאה מהארץ על כנו. בהחלטה נקבע כי ברוורמן יורחק מלשכת רה"מ וממחנה הקריה, ייאסר עליו ליצור קשר עם המעורבים בפרשה, וייאסר עליו לצאת מהארץ.

ההחלטה התקבלה לאחר דיון שהתקיים אתמול בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בערר שהגישה המשטרה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון, שהתיר לברוורמן לצאת מהארץ לתפקידו כשגריר ישראל בבריטניה. השופט מיכאל קרשן ציין בדיון כי קיים "חשד סביר שלא רק שלא נחלש, אלא גם התחזק", והבהיר כי החקירה מצויה בשלב מתקדם.

השופט מיכאל קרשן קובע כי החשד נגד ברוורמן לא נחלש, אלא התחזק באופן משמעותי מאז הדיון הקודם. לדבריו, חומר החקירה שנאסף בימים האחרונים מחזק את התשתית הראייתית נגדו, וכי לא מדובר ב"חשש ערטילאי" לשיבוש חקירה אלא בעילה ממשית.

השופט דוחה את הביקורת של בית משפט השלום על המשטרה וקובע כי החקירה מתנהלת בקצב תקין וכי קיימת תוכנית חקירה סדורה. הוא מציין כי מדובר בחקירה רגישה המערבת גורמים רבים שעבדו עם ברוורמן בלשכת ראש הממשלה, ולכן קיים סיכון מובנה לשיבוש אם יוחזר לסביבת עבודתו.

בהחלטתו מדגיש קרשן כי עצם העובדה שהחשד המרכזי הוא לשיבוש חקירה אחרת, מצדיקה הטלת מגבלות חמורות. לדבריו, "המעט שניתן לעשות כדי למנוע שיבוש הוא להרחיק את המשיב מסביבת עבודתו", ולכן יש להרחיקו מלשכת ראש הממשלה ומהקריה.

בנוגע לאיסור יצירת קשר, השופט קובע כי הרשימה הרחבה שאושרה בעבר במחוזי היא חיונית למניעת שיבוש, ודוחה את טענת השלום כי מדובר ברשימה כללית מדי. לדבריו, הרשימה ברורה ומוגדרת, ואין חשש שברוורמן יפר את התנאים מבלי לדעת.

אשר לאיסור היציאה מהארץ, קרשן מבהיר כי החוק מאפשר למנוע יציאה לא רק מחשש להימלטות, אלא גם מחשש לשיבוש חקירה. לדבריו, מינויו של ברוורמן לשגריר בבריטניה דווקא מגביר את הסיכון, שכן כהונתו בתפקיד מדיני בכיר מחוץ לישראל עלולה להקשות על החקירה ולהשפיע עליה.

השופט דוחה גם את הטענה כי ניתן להסתפק בהתחייבות להתייצב לחקירה בתוך 12 שעות. לדבריו, עצם מתן פרק זמן כזה עלול לאפשר שיבוש, והוא אינו סבור שיש להעמיד את ברוורמן במצב שבו יידרש לבחור בין תפקידו המדיני לבין צורכי החקירה.

קרשן מתייחס במפורש לשיקולים מדיניים שקבע בית משפט השלום וקובע כי אין זה מתפקידו של שופט בהליך מעצר לשקלל שיקולים של יחסי חוץ או "רוחות מלחמה". האיזון הנדרש, לדבריו, הוא בין צורכי החקירה לבין זכויות החשוד בלבד, ולא מול אינטרסים מדיניים כלליים.

לסיכום, השופט קובע כי עד 24 בפברואר, שלישי הבא, יישארו בתוקף כל התנאים המגבילים: הרחקה מלשכת ראש הממשלה ומהקריה, איסור יצירת קשר עם רשימת גורמים בלשכה, ואיסור יציאה מן הארץ.

במהלך הדיון אתמול הציע השופט מיכאל קרשן לסנגוריו של ברוורמן להסכים להותרת איסור היציאה מהארץ עד 24.2. לדבריו, "החקירה לקראת סיום, היא לא אמורה להימשך עוד הרבה זמן", והוסיף כי בתוך שמונה ימים תיערך בחינה מחודשת של התנאים. הוא הדגיש כי אם המשטרה תבקש להאריך את האיסור, תידרש להציג נימוק משמעותי, ואמר: "אני יודע דברים שאני לא יכול לומר אותם כרגע. אני לא יכול לשחרר את התנאי הזה מסיבות שאני לא יכול לפרט, אבל זה לא יחזיק מים עוד הרבה זמן, גם בגלל שיקולי חקירה וגם בגלל הזכויות שלו".

סנגוריו של ברוורמן, עורכי הדין יניב ואקי ונועה פירר, הודיעו כי אינם מסכימים להצעה. "המגבלות האלה הן חסרות תקדים.", אמר עו"ד ואקי. השופט השיב: "אם כך אתן החלטה".

נציג המשטרה טען כי "הראיות התחזקו באופן משמעותי. החקירה בשלב מתקדם ביותר ואנחנו מבקשים לקיים חקירה ללא זיהום חקירתי. החקירה הזאת מאוד תקשורתית, הרבה מהדברים שאנחנו עושים יוצאים מיד החוצה ולכן יש חשיבות למהירות שבה מתבצעת חקירה או פעולות, ולכן החשיבות שברוורמן יהיה זמין לחקירה מידית.", בעוד עו"ד ואקי השיב: "התחייבנו שהוא יתייצב בתוך 12 שעות לחקירה אם יידרש".

קרשן תהה לגבי האפשרות שברוורמן יכהן כשגריר במקביל לניהול חקירה נגדו. "האיש שגריר. מחר הוא יזומן לחקירה והוא יאמר שיש לו פגישה חשובה עם ראש ממשלת בריטניה. מה עושים? זה לא ריאלי. חבל שלא קיבלתם את ההצעה שלי. הייתי כותב החלטה רזה. עכשיו אצטרך להרחיב ולפרט", אמר.

בשבוע שעבר קיבל נשיא בית משפט השלום בראשון לציון באופן חלקי את בקשת המשטרה, אך ביטל את צו עיכוב היציאה מהארץ ואפשר לברוורמן לצאת לכהן כשגריר, תוך הטלת איסור יצירת קשר עם מעורבים בפרשה ושלושה אנשי שב"כ.

ברקע עומדת חקירת "הפגישה הלילית בחניון", שבמסגרתה נבדק החשד כי ברוורמן עשה שימוש אסור במידע רגיש שהגיע לידיו במסגרת תפקידו, בניסיון להשפיע על חקירת הדלפת מסמכים סודיים לעיתון הגרמני "בילד". על פי החשד, קיבל ברוורמן ידיעה מוקדמת על קיומה של החקירה כבר באוקטובר 2024.