שבעה בתי ספר ברחבי הארץ נאלצו להשבית את הלימודים בשבועיים האחרונים, בעקבות רצף אירועי אלימות חמורים המופנים כלפי עובדי הוראה. מה שהחל כהפרות משמעת הפך למכת מדינה הכוללת תקיפות פיזיות מצד הורים ותלמידים, כאשר בין הנפגעים נמנים מורה בהריון ואנשי צוות שנזקקו לפינוי דחוף לבית החולים.
רצף האירועים האלימים הוביל לשיבושים ולשביתות מחאה נקודתיות במוסדות החינוך. בבית ספר בקרית גת איימה אם על מורה בהריון, שנאלצה לקבל טיפול רפואי בעקבות האירוע. במקרה אחר בקרית מוצקין, אב פרץ לשטח בית הספר והפעיל אלימות פיזית, בעוד האם מגדפת מחוץ לשער. בטירת הכרמל תלמיד תקף מורה שפונתה באמבולנס, ובנתניה הותקפו שני עובדי הוראה על ידי הורה שהשחית רכוש לעיני התלמידים.
דיווחים נוספים על אלימות התקבלו גם מיהוד, שם תלמידה תקפה מורה, ומקרית אתא שם נרשמה אלימות מילולית. אירוע חריג נוסף התרחש ביום חמישי שעבר, כאשר תלמיד שנתפס מעתיק חסם את רכבו של המורה, קילל אותו וצילם אותו לאחר שהבחינה נלקחה ממנו. בקרית שמונה הלימודים עוכבו בשעתיים לאחר שתלמיד נקט באלימות פיזית והשפיל עובדת הוראה.
"ידינו כבולות"
נתוני הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך שפורסמו ביוני 2025 מצביעים על מגמה מדאיגה: 7% מהמורים דיווחו כי אינם חשים מוגנים בבית הספר, ו-5% חשים מאוימים מהורי התלמידים. גורמים במערכת מעריכים כי מדובר בתת-דיווח, וכי היקף התופעה רחב יותר.
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הגדירה את המצב כהסלמה חמורה. "ברגע שאתה לא מטפל בבעיה היא גדלה ובסוף הכל מתפוצץ. אין יום שאני לא משביתה בתי ספר כתוצאה ממקרי אלימות", אמרה בן דוד בכנס באילת. היא תיארה מקרה שבו תלמידה משכה בפאה של מורה "עד למטה", וביקרה את היעדר ההרתעה: "משעים אותה לשלושה עד ארבעה ימים ולאחר מכן היא חוזרת. מה שירתיע זה סנקציות".
מורים בשטח מתארים תחושת חוסר אונים. "אנחנו לא מרגישים מוגנים, בכל רגע תלמיד או הורה יכול להתפרץ ומשם התדרדרות מהירה", סיפרה מורה ממרכז הארץ. מורים אחרים טענו כי המשטרה אינה מספקת מענה: "התיקים נסגרים והבעיה נמשכת. ידינו כבולות כי אנחנו לא יכולים להגיב לאמירות הקשות. להורים היום אין בושה". מיכאל פינטו, יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות, הזהיר כי המערכת מתקרבת ל"נקודת אל חזור".
משבר אמון עמוק
יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אורן אוזן, גינה בשיחה עם וואלה את מקרי האלימות, אך סייג כי מדובר במקרי קיצון. "אלימות אינה יכולה להיות כלי ביטוי בשום מצב", אמר אוזן. "עם זאת, מדובר במקרים חריגים שאינם משקפים את הרוב המוחלט. יש צורך במענה מערכתי רחב שמטפל באלימות מכל הכיוונים ולא רק בסימפטומים".
ד"ר צח סלור, ראש המסלול לנוער במצבי סיכון בקריה האקדמית אונו, טוען כי הבעיה עמוקה יותר מסנקציות. "תשאל כל מורה מה הדבר הכי קשה בלהיות מורה - והוא יגיד לך: ההורים", אמר סלור. לדבריו, האלימות היא סימפטום לחוסר אמון מוחלט בין הצדדים. "המורה נדרש להיות גם מחנך, גם מטפל רגשי וגם יועץ, תחת לחץ מלמעלה ומלמטה. האלימות שאנחנו רואים בחוץ נכנסת לבתי הספר".
סלור מציע להקים מרכזי מוגנות ולבצע הכשרות עומק לצוותים, במקום להסתמך רק על נהלים. "אם מורה מותקף ואין לו גב, הוא לא יישאר במערכת. אם לא נחזיר גאווה למקצוע ההוראה, לא נביא את הטובים ביותר".
מול גל האלימות הגואה, הפתרון המערכתי עדיין מתעכב. במשרד החינוך אמנם גיבשו חוזר מנכ"ל חדש, שנועד להגן על מורים מפני הטרדות והתעמרות הורים, אך בהסתדרות המורים מדווחים כי המסמך "תקוע" בדיונים מזה כשנה. עד לאישורו הסופי, צוותי ההוראה נותרים ללא גיבוי נהלי מול המציאות האלימה בשטח.
