לאחר שנתיים של מלחמה שהרסה את השווקים, סגרה את החנויות ומנעה מהעזתים לקיים את טקסי רמדאן, חוזרים שווקי הרצועה השנה להתכסות בסממני החודש הקדוש ביותר בלוח השנה המוסלמי, במראה שלא הורגלו אליו התושבים מאז פרוץ המלחמה.
השנה, למרות ההרס הנרחב והמצב הכלכלי הרעוע, דוכני תמרים, אגוזים ומיצים הוקמו מחדש באזורים שונים של הרצועה.
חמאדה חבוש, בעל חנות מוצרי מזון בעיר עזה, פתח מחדש את חנותו באופן חלקי לאחר שניזוקה במהלך המלחמה. הוא אמר לסוכנות הידיעות "שהאב": "רמדאן שעבר לא דמה לרמדאן שהעזתים מכירים, משום שהסחורות היו דלות והתנועה כמעט שלא הייתה קיימת בשל ההפגזות והעקירה. השוק היה ריק, אנשים חיפשו שקית קמח, לא תמרים ולא קישוטים".
הוא הבהיר כי המצב השנה טוב יחסית מבחינת זמינות המוצרים, אך כוח הקנייה עדיין חלש, וציין כי האנשים קונים באופן מינימלי. לדבריו, כל אחד מנסה לספק את הדבר החשוב ביותר. חבוש הוסיף: "למרות הכול, עצם זה שאתה רואה שיש תנועה בשוק והכנות לרמדאן - זה לבדו נותן תקווה".
התושב אבו אסמאעיל אמר שהתושבים מרגישים שהחיים חוזרים בהדרגה לרחובות. התושבת העזתית פאטמה אבו עיסא אמרה: "למרות התנאים הקשים שאנחנו נמצאים בהם, תודה לאל שרמדאן השנה ללא מלחמה, והנה אנחנו מנסים להכין את מאכלי הרמדאן ממה שאנחנו יכולים".
"הדבר החשוב ביותר עבורנו הוא שהילדים ירגישו ביטחון", אמרה ל"שהאב". "גם אם התנאים קשים, אנחנו מנסים לזרוע בהם תקווה ולהגיד להם שמחר יהיה טוב יותר, ושׁרמדאן מאחד אותנו סביב סבלנות ותפילה - וזה הכוח הגדול ביותר שלנו".
ברשת אל-ג'זירה הוצגה זווית אחרת על התחושות העולות ברשתות החברתיות לקראת הרמדאן הקרב.
העזתי יוסף א-סלטאן נזכר ברמדאן שעבר וכתב: "רמדאן שעבר בעזה, היינו ברעב ולא מצאנו דבר לאכול. דילגנו מעל הדם והמתים ועברנו ממקום למקום. ראינו את המוות בעינינו. לא הייתה לנו מה לאכול, אפילו מתמרים צמנו שלושה ימים".
העיתונאי אחמד ואאל אל-חמדאן הזהיר כי משפחות עזה חיות מתחת לקו העוני: "85% ממשפחות רצועת עזה מתחת לקו העוני, ויש אזהרה מפני אסון של רעב עם התקרבות רמדאן".
גם הבלוגר עבדאללה אל-אסטל קרא לתמוך במשפחות באוהלים: "היום מגיע רמדאן באוהל צר, ללא חום וללא ביטחון. אימהות שאיבדו את בניהן, נשים ללא בעליהן וילדים שגדלו על אובדן לפני שמחה".
אז איך נערכים?
תושבי עזה מנסים שלא לוותר על טקסי הרמדאן, ובהם קישוטי החודש - למרות היעדר האמצעים והמצב ההומניטרי השורר בצל המלחמה.
לפי ערוץ אל-ערבי הקטארי, ילדים עזתים הכינו פנסי רמדאן באמצעות ניירות צבעוניים, וקישטו אוהל לבן בציורים הקשורים לרמדאן, ובהם סהרונים ופנסים. אמנים ציירו על הקירות ציורי רמדאן וכתבו "רמדאן כרים".
במחנה הפליטים אל־בוריג' שבמרכז עזה, קושטו האוהלים בקישוטים צבעוניים ומוארים "בניסיון להעניק סממני שמחה למציאות העקירה הקשה ברצועה. כמו כן, אחד התושבים הסתובב במקום כשהוא נושא תוף, ותוך שהוא משמיע מזמורים עממיים לרגל הרמדאן.