במהלך חודש ינואר, כחודש אחרי המתקפה בבונדיי ביץ' שבאוסטרליה, קיימתי פגישה עם נציגי הקהילות היהודיות בבריטניה, כפי שאני עושה דרך קבע. הדברים ששמעתי היו מזעזעים. הורים שדואגים לילדיהם בבתי הספר. מתפללים שבחרדה מפני הגעה לבית הכנסת. סטודנטים שחשים בלתי רצויים בקמפוסים.
אבל השאלה שעמדה מאחורי כל שיחה ושיחה היתה חמורה בהרבה: האם בריטניה היא עדיין באמת הבית שלנו?
ברצוני לענות על השאלה הזו במישרין באופן חד משמעי: כן - היא אכן הבית.
אני יודע שרבים מכם, הקוראים בישראל, רוצים גם לדעת האם בריטניה נותרה מקום שבו יהודים וישראלים יהיו בטוחים, ברוכים בבואם, ושיוכלו לחיות בפתיחות ובביטחון.
הקשבנו לכם, ואנחנו נבטיח שהממשלה שלנו תשתמש בכל כלי שברשותנו כדי לעקור את האנטישמיות מהשורש, כך שיהודים יוכלו לחיות, לנהל חיי דת ולשגשג ללא פחד. גם בימים אלה וגם בדורות הבאים.
בשנת 2025 לבדה, הקרן לביטחון הקהילה (Community Security Trust - CST) תיעדה יותר מ-3,700 תקריות אנטישמיות בבריטניה - הרמה השנייה בחומרתה מאז שהחלו לתעד את התקריות הללו בבריטניה.
העלייה הזו באנטישמיות אינה ייחודית לבריטניה. זוהי בעיה עולמית אמיתית וכואבת. מאז 7 באוקטובר 2023, היום שגבה את חייהם של הכי הרבה יהודים מאז השואה, שביצעו הטרוריסטים הברוטליים של חמאס, ראינו מתקפה חסרת תקדים על היהודים ברחבי העולם.
בשנה שחלפה היינו עדים למתקפה על בית הכנסת בהיטון פארק שבמנצ'סטר ביום כיפור, ולמתקפה בבונדיי ביץ' במהלך חגיגות חנוכה - בעקבות שורה ארוכה של מתקפות שחוותה הקהילה היהודית מאז 7 באוקטובר. זו זוועה שיהודים ברחבי העולם חיים בפחד בשל יהדותם.
חיזוק ההגנה מבית
היום אישרה שרת החוץ איווט קופר את מינויו של חבר הפרלמנט ג'ון פירס לשליח המיוחד של בריטניה לנושאי פוסט-שואה. הוא יתמקד במאבק באנטישמיות וימשיך לעבוד על סוגיית הפיצויים והשבת הרכוש. מביש ש-81 שנים לאחר השואה, ניצולי השואה ובני משפחותיהם עדיין נאבקים להשבת רכושם שנגנב על ידי הנאצים.
המינוי הזה נבנה על גבי הכרזת הממשלה הבריטית בדצמבר האחרון על צעדיה הבאים להתמודדות עם אנטשימיות.
תקצבנו מימון נוסף של צוותי אבטחה וציוד למתחמים יהודיים, כמו בתי כנסת, מרכזים קהילתיים ובתי ספר באמצעות הקצאה נוספת של 10 מיליון לירות שטרלינג (כ-42 מיליון שקלים) עבור הקרן להגנה על הקהילה היהודית, מה שהביא לשיא של 28 מיליון לירות שטרלינג (כ-117.5 מיליון שקלים) את התקציב של הקרן לשנת 2025/2026.
אנחנו מעניקים למשטרה סמכויות חדשות להגנה על קהילות מפני הפגנות נעות וצעדות מחוץ למרכזי תפילה, שגורמות לפחד בקרב חברי הקהילה היהודית.
התמודדות עם שורשי האנטישמיות
בשעה שאמצעי אבטחה פיזיים יכולים להרתיע, הם אינם מהווים תחליף לחינוך, לאמפתיה ולביטחון-עצמי קהילתי.
ולכן התחייבנו להשקיע עוד 7 מיליון לירות שטרלינג (כ-30 מיליון שקלים) למאבק באנטישמיות בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה, והשקנו את הקרן החדשה למען חדשנות בחינוך למאבק באנטישמיות. אנחנו נאבקים באנטישמיות במוסדות השונים, לרבות בשירותי הבריאות הלאומיים שלנו (NHS) ובכל תחומי התרבות, הספורט ובמגזר השלישי.
לורד מאן, היועץ העצמאי של הממשלה לנושא האנטישמיות, מוביל בדיקה של האופן שבו הרגולטורים של מערכת הבריאות יוכלו להיאבק באפליה, מה שיסייע לנו לשפר את המדיניות הקיימת של אפס סובלנות ברחבי שירותי הבריאות.
בנוסף, אני גם גאה שממשלת בריטניה העבירה את החוק להנצחת השואה, שיקדם את הקמת המרכז להנצחת ולימוד השואה בצמוד לבניין הפרלמנט הבריטי.
בריטניה מוסיפה לתמוך בהנחיות העולמיות למאבק באנטישמיות ובברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA), ובהגדרתה את האנטישמיות, ומעודדת את כל מדינות העולם שאימצו את ההנחיות העולמיות להשתמש בהן ככלי לבחינה עצמית. כל הפעולות הללו הן רק ההתחלה. אנחנו יודעים שעלינו לעשות עוד.
בריטניה והקהילה היהודית שבה: סיפור אחד משותף
אני יודע שאתם, בישראל, קוראים את השורות הללו ברגע של כאב עמוק, בצל מתקפת 7 באוקטובר.
ואני יודע שרבים מכם שמעתם על האנטישמיות בבריטניה ודואגים שמא ישראלים ויהודים כבר אינם רצויים בבריטניה.
הזהות היהודית והזהות הבריטית אינן מתחרות זו בזו. הן חלקים משלימים של סיפור משותף, וזהו סיפור שהממשלה הזו נחושה להגן עליו.
בריטניה היתה לבית לקהילה היהודית במשך מאות שנים. היא תמשיך להיות בית עבורה, מכיוון שבריטניה ללא הקהילה היהודית שלה לא תהיה בריטניה, בין אם זה בתרומה שלה לדמוקרטיה הבריטית - יותר מ-200 יהודים כיהנו כחברי פרלמנט - ובין אם זה בעיצוב החברה באמצעות התרומה לתרבות, לעסקים, למדע ולתחומים רבים אחרים.
ראש הממשלה אמר את זה באופן הטוב ביותר: "יהודים אינם אורחים בבריטניה. הם נמצאים בביתם".
הכותב הוא השר לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה במשרד החוץ הבריטי