הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעתם של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כץ, לפתיחת תהליך רישום קרקעות בשטחי יהודה ושומרון - לראשונה מאז מלחמת ששת הימים בשנת 1967.
מה המשמעות?
ההחלטה כוללת רישום של שטחים נרחבים ביהודה ושומרון השייכים למדינה והם ירשמו על שם מדינת ישראל. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים תוסמך לבצע את ההסדר בשטח, ותקבל לשם כך תקציב ותקנים ייעודיים.
לפי הממשלה, הליכי ההסדר יאפשרו בירור זכויות שקוף ומעמיק, שיביא לסיום סכסוכים משפטיים ויאפשר פיתוח תשתיות ושיווק קרקעות באופן מוסדר. ההחלטה מוגדרת כתשובה להליכי הסדר שמקדמת הרשות הפלסטינית בשטחי C.
התגובות במערכת הפוליטית
שר הביטחון ישראל כץ הגדיר את המהלך כ"צעד ביטחוני-משילותי חיוני": "חידוש הסדר המקרקעין ביהודה ושומרון נועד להבטיח שליטה, אכיפה וחופש פעולה מלא של מדינת ישראל בשטח. הסדרת הקרקע מונעת קביעת עובדות חד-צדדיות, מצמצמת ניסיונות השתלטות בלתי חוקיים ופוגעת בתשתיות טרור".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב גם הוא ואמר: "ממשיכים במהפכת ההתיישבות והאחיזה בכל מרחבי ארצנו. לראשונה מאז מלחמת ששת הימים אנחנו מחזירים סדר ומשילות לניהול הקרקעות ביהודה ושומרון. מדינת ישראל לוקחת אחריות על הקרקע שלה".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ציין: "ההצעה שאושרה מהווה מהפכה של ממש ביהודה ושומרון. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ממשלת ישראל מחוייבת להעמקת האחיזה בכל חלקיה, וההחלטה היא ביטוי למחויבות הזו".
אדריכל אלון כהן-ליפשיץ מעמותת במקום - תכנון וזכויות אדם מסר בתגובה: "כל נגיעה של ממשלת ישראל בסדרי בראשית, מכוונת אך ורק לחיזוק של העליונות היהודית במרחב תוך פגיעה משמעותית בפלסטינים באשר הם. התוצאות של המהלך הנוכחי של חידוש ההסדר יוביל לגזל קרקעות מאסיבי ובסופו של דבר יוביל לאסון עבור שני העמים הנמצאים במרחב".
בעקבות חשיפת תכנית השלום של ממשל טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי יביא את ההחלטה להחיל את החוק הישראלי בהתנחלויות. בתדרוך לכתבים בוושינגטון לאחר הצגת עסקת המאה אמר נתניהו כי יחיל את הריבונות ביישובים ביהודה ושומרון והממשל הצבאי יבוטל.
בחודש ספטמבר, במשרד ראש הממשלה כונס דיון הערכת מצב על יהודה ושומרון. עיקרו של הדיון היה החשש במערכת הביטחון מההכרה הצרפתית ושל מדינות נוספות במדינה פלסטינית שיגרמו להצתה ביהודה ושומרון, זאת במקביל למערכה בעזה, ואז תתהווה זירה נוספת מרכזית.
בישראל מעוניינים לעבוד בשקט על המהלך, ובתדרוכים הרשמיים לא נאמר כי סוגיית הריבונות עלתה על הפרק אלא נאמר כי הצדדים שוחחו רק על המצב בעזה, לבנון סוריה ואיראן.
המינהל האזרחי החל לקדם בחודשים האחרונים פרויקט תשתית רחב היקף שמטרתו לטפל בשפכים ביהודה ושומרון. הפרויקט נועד לספק פתרון אזרחי וסביבתי לטווח הארוך עבור כ-380 אלף תושבים במרחב גוש עציון, ביתר עילית והכפרים הסמוכים. הפרויקט נאמד בעלות של כ-300 מיליון שקלים, והוא ייתן מענה לצרכים האזרחיים העולים וגודלים באזור.
הפרויקט כולל הנחת קו מאסף ביוב אסטרטגי שיחליף את המערכות הותיקות הקיימות. בנוסף, הוא ייתן מענה למפגעי הסביבה שנובעים מתחנות שאיבה ישנות וימנע זיהום קרקע ובמקורות מים.
בחודש מאי, 58 שנים לשחרור יהודה ושומרון הקבינט המדיני-בטחוני יצא בהחלטה היסטורית. הוא אישר הקמה של 22 יישובים חדשים ברחבי יהודה ושומרון, כחלק ממהלך רחב להרחבת ההתיישבות. ההחלטה כוללת חזרה לחומש ושאנור בצפון השומרון, יישובים חדשים לאורך הגבול המזרחי עם ירדן, וחיזוק השליטה האסטרטגית באזור.