בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, נקבע כי אישה שטענה לזכויות בדירת בעלה חייבת לפנות את הנכס תוך 60 יום. עורכת הדין ורד נוף, שייצגה את הבעל, מסבירה מדוע מדובר בפסק דין חשוב מאוד ומה אפשר ללמוד ממנו על תוקפם של הסכמי ממון.
ספרי על המקרה
"מדובר באדם שהכיר אישה אוקראינית, אם לשני ילדים, מנישואיה הראשונים. הצדדים ניהלו מערכת יחסים שבסופה החליטו להינשא. עוד בטרם נישואיהם, הם חתמו על הסכם ממון, שאושר בפני נוטריון.
מדובר בהסכם ממון שקבע הפרדה רכושית מלאה בין הצדדים, תוך שהוא מחריג את כלל הזכויות הפנסיוניות של הצדדים, את הכספים, ואת דירת האיש שנרכשה טרם נישואיהם. במהלך השנים התגוררו השניים בדירות שונות, ונולדו להם שני ילדים משותפים. בחודש ספטמבר, בשנה שעברה, שכנעה האישה את בעלה שיסכים לה לעבור להתגורר בדירתו, שכאמור, הוחרגה במסגרת הסכם ממון."
מה קרה אחרי שהשניים עברו להתגורר בדירה?
"מיד לאחר שעברו להתגורר בדירת האיש, הגישה האישה תלונה במשטרה בטענה כי האיש הכה אותה. האיש נעצר, הורחק מביתו תוך שהאישה ממשיכה להתגורר בדירה, יחד עם שני ילדיה הביולוגים, ועם ושני ילדיהם המשותפים. שני בני הזוג נחקרו במשטרה, אך בסופו של דבר לא הוגש כתב אישום. בעוד האישה המשיכה לגור בדירת האיש יחד עם הילדים, בן זוגה נאלץ למצוא לעצמו חלופת מגורים."
אלו טענות העלתה האישה?
"האישה טענה כי הדירה אינה בבעלותו של בעלה אלא בבעלות משותפת לשניהם. היא טענה שכלל לא הבינה את ההסכם עליו חתמה בשל מחסום השפה, ולכן ההסכם לא תקף. בנוסף, טענה האישה כי ההסכם עליו חתמו הצדדים לא תקף, זאת משום שלאחר נישואיהם נחתם ואושר בפני ביהמ"ש לענייני משפחה הסכם נוסף. מדובר בטענה חסרת בסיס משפטי.
חוק יחסי ממון קובע בבירור: כאשר בני זוג חותמים על הסכם ממון לפני הנישואין, ניתן לאשרו בפני נוטריון. ההסכם תקף ואין צורך לאשר אותו גם בפני בית משפט לענייני משפחה. חשוב להבהיר כי הסכם ממון שנחתם לפני נישואין יכול להיות מאושר גם בפני ביהמ"ש לענייני משפחה. בנוגע להסכם ממון שנחתם אחרי הנישואין, הוא חייב לקבל אישור של בית משפט לענייני משפחה כדי שיהיה לו תוקף משפטי."
למשרד עו"ד ורד נוף באתר זאפ משפטי
לאתר של עו"ד ורד נוף
מה הייתה האסטרטגיה המשפטית שלך כשהתמודדת עם הטענות לביטול ההסכם?
"האסטרטגיה שלי התבססה על כמה עמודי תווך. ראשית, בני הזוג חתמו על ההסכם והוא קיבל תוקף משפטי מלא על פי חוק. שנית, הם שמרו על הפרדה רכושית במהלך שנות הנישואין. שלישית, ההסכם תורגם במלואו לשפת האם של האישה - אוקראינית - כך שלא הייתה שום מניעה או טענה כי האישה לא הבינה את ההסכם.
כלל הטענות של האישה כי לא הבינה על מה היא חותמת - חסרות בסיס. היא טענה לעושק וכפייה, אבל לא היה פה שום דבר כזה. היא הבינה בדיוק על מה היא חותמת. או כמו שנכתב בפיסקה 59 בפס"ד: "קשה לי להבין כיצד, ביד אחת טוענת הנתבעת לא הבנתי את ההסכם וביד השנייה ובאותה נשימה טוענת, כי 'נאנסה' לחתום עליו כדי להשיג אזרחות, משמע הבינה היא את העסקה".
והנה הוכחה נוספת: במסגרת אותו הסכם, הנוטריון דאג להחריג גם נכס בבעלות האישה באוקראינה - שטח נדלני השייך לאישה. כיצד יכולה היא להעלות טענה של חוסר הבנת ההסכם, עושק וכפיה, בזמן שההסכם מחריג גם את הרכוש השייך לאישה"?
למה הזמנת את עורך הדין שערך את ההסכם להעיד במשפט?
"הנוטריון שבפניו הצדדים חתמו על ההסכם היה עד מרכזי בתיק. האישה טענה בכתבי הטענות שלה שהנוטריון החתים אותה על הסכם בעברית, ושהיא כלל לא הבינה על מה היא חתמה, ורק לאחר ארבעה חודשים מחתימת ההסכם בעברית קיבלה האישה את ההסכם המתורגם לרוסית.
בכדי לסתור את הטענות תלושות המציאות שנטענו, הזמנו את הנוטריון להעיד. ההסכם בעברית וההסכם המתורגם לאוקראינית נחתמו באותו יום בדיוק, וכלל טענות האישה נסתרו.
העדות של הנוטריון חיזקה את כל טענות האיש. הנוטריון בעדותו אישר שהאישה הבינה בדיוק על מה היא חתמה, אישר כי האישה ידעה מה כתוב בהסכם ושהיא שיתפה פעולה מרצון. מעבר לכך, הנוטריון העיד שמלבד התרגום המלא לאוקראינית, הוא גם הסביר לאישה את ההסכם באנגלית. וזה חשוב במיוחד, משום שהאישה עצמה טענה כי היא דוברת אנגלית."
איך הצלחת לסכל את הטענה שהילדים הקטינים צריכים להישאר בדירה?
"התשובה למעשה מורכבת משני חלקים, בהתאם למעמד המשפטי של כל אחד מהילדים. שני הילדים המשותפים של בני הזוג יכולים להישאר בדירה עם אביהם, שהרי הדירה רשומה על שמו והוא הבעלים החוקי שלה.
בנוגע לשני הילדים של האישה מנישואיה הראשונים - המצב שלהם שונה לחלוטין. הילדים נכללו במפורש בהסכם הממון, ונקבע בו בבירור שהם מתגוררים בדירה כברי רשות בלבד, כך גם אימם. המשמעות המשפטית היא שברגע שניתנת הודעה לאמם לפנות את הדירה, גם הם חייבים לעזוב את הנכס יחד איתה. הסעיף הזה בהסכם היה קריטי והוא אכן יושם במלואו על ידי בית המשפט."
איך הוכחת שהאישה פעלה שלא בתום לב?
"ההוכחות להיעדר תום לב היו מובהקות ומשכנעות. ראשית, האישה רוקנה את חשבון הבנק במלואו והעבירה את כל הכספים לחשבונה האישי.
שנית, וזה הדבר החשוב יותר - גילינו שהאירועים כולם תוכננו מראש. הוכח כי האישה הייתה מלווה משפטית כשבעה חודשים טרם התרחשות האירועים. כשאימתנו אותה עם הראיות האלה בדיון, היא נאלצה להודות בכך. בית המשפט ציין זאת במפורש בפסק הדין".
מה המסר המשפטי שאפשר ללמוד מהמקרה הזה?
"המסר המרכזי הוא שהסכמי ממון שנחתמים כדין לפני הנישואין ומאושרים בפני נוטריון הם מסמכים משפטיים מחייבים ובעלי תוקף מלא. הם מגינים על הרכוש שהוחרג בהם ואין צורך באישור נוסף של בית משפט לענייני משפחה כדי להקנות להם תוקף משפטי.
בית המשפט הדגיש בפסק הדין את העיקרון היסודי: הסכמים יש לכבד. הסכמים הנחתמים בין בני זוג ומקבלים תוקף משפטי, קשה מאוד לבטלם, אלא אם מתקיימות נסיבות יוצאות דופן.
העובדה שבית המשפט הורה לאישה לפנות את הדירה, מעידה על חומרת ההתנהגות שלה והמשקל שבית המשפט נתן להסכם הממון ולעקרון תום הלב. מדובר בפס"ד משמעותי שמחזק את מעמדם של הסכמי ממון כאשר הם נחתמים בהתאם לדין."
אודות משרד עורכת הדין ורד נוף
משרד עורכת הדין ורד נוף מתמחה בדיני משפחה, דיני ירושות ועיזבונות ועוסק בעסקאות מקרקעין. המשרד מעניק ייצוג משפטי מקצועי תוך שמירה על קשר אישי ורציף עם הלקוחות. עורכת הדין ורד נוף, בעלת ניסיון רב בניהול תיקים משפטיים מורכבים, חברה בוועדת צוואות, ירושה ועיזבונות של לשכת עורכי הדין ובפורום משפחה, ומוסמכת לערוך ייפויי כוח מתמשכים ולייצג בעסקאות מקרקעין.
המשרד מוביל תיקי גירושין מורכבים תוך התמקדות בטובת הילד ובהיבטים הפיננסיים, ומטפל במגוון רחב של נושאים: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת, צווי הגנה, ענייני משפחה של הקהילה הגאה ותביעות נזיקין משפחתיות. בתחום הירושות, המשרד מספק שירותים מקיפים הכוללים עריכת צוואות, קיום צוואה, התנגדויות, ניהול עיזבונות והסכמים בין יורשים.
הגישה המקצועית של המשרד מבוססת על הבנת צרכי הלקוח ובניית אסטרטגיה אישית, תוך גמישות בבחירת הדרך המשפטית המתאימה - גישור, משא ומתן או הליכים משפטיים. המשרד מעניק גם שירותי גישור עצמאיים וליווי בהליכי גישור, ומטפל בנושאים נוספים כמו הסכמי ממון, אפוטרופסות והגירה. השירות מאופיין בגישה אישית, מקצועית וקשובה, עם הישגים משפטיים רבים ואלפי לקוחות מרוצים.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי