הסהר הדקיק שיעלה בשמי יהודה ושומרון בשבוע הבא לא יבשר רק על תחילתו של חודש הרמדאן, שידוע כמתוח מאוד ובעל פוטנציאל לאלימות. עבור צה"ל, שב"כ, ומג"ב שהעלו בשבועות האחרונים את הדריכות והכוננות, הוא יהיה האות לפתיחתו של אחד המבחנים הנפיצים של מערכת הביטחון מאז מבצע 'עם כלביא' ביוני 2025.
באמ"ן ובשב"כ יודעים היטב, כי הקשת המוארת הזו היא לא רק תמונת שמיים, אלא שעון חול עם גרגירים גדולים שמתהפך מעל חומר נפץ דתי ולאומני שרק מחכה לניצוץ. המאמץ של מערכת הביטחון להרחיק או לבטל כל סממן למלחמת דת יגיע לשיאו בשבוע הקרוב.
בהתאם לכך, אומרים גורמים במערכת הביטחון כי זה לא עוד רמדאן של התרעות שגרתיות, אלא תקופה שמתקיים בה ואקום מסוכן וחלקלק. בנקודת המפגש הזו מצטברים כמה תהליכים שליליים בהם קריסה כלכלית פלסטינית מדורגת ברקע האבטלה הגואה ואיסור כניסת פועלים לישראל מאז 7 באוקטובר החלטות מדיניות שנויות במחלוקת, שחיקה ערכית בצה"ל נוכח חיכוך הולך וגובר עם האוכלוסייה הפלסטינית ופשיעה לאומנית, ואולי החמור מהכול מאמץ של ציר הרשע בראשות איראן, חמאס והג'יהאד האסלאמי, שזוממים להפוך את יהודה ושומרון למגרש המשחקים הבא עבור טרור על סוגיו.
"השיח עבר מציפיות לדרישות"
בהערכת המצב האחרונה של אגף המבצעים במטכ"ל, בראשות האלוף איציק כהן, הבהירו קציני פיקוד המרכז כי מתחילת חודש פברואר נעצרו כ-180 פעילי טרור ומסיתים ברחבי יהודה ושומרון. המטרה היא לצנן את האווירה ביהודה ושומרון ולמנוע לא רק פיגועים, אלא ניסיונות לשלהב את ההמון ולייצר עימות דתי מוסלמי-יהודי, כשברקע עימותים בין פעילי ימין קיצוני לפלסטינים.
בשב"כ בראשות דוד זיני, הדגישו בהערכות המצב, כי המפתח לשקט טמון באיזון העדין שבין אכיפה נחושה לבין שמירה על חופש הפולחן והסטטוס-קוו בהר הבית. חרף המאמץ הגדול, והשנה רק בראשיתה, השב"כ כבר רשם לזכותו סיכול של כ-90 פיגועים משמעותיים ביהודה ושומרון בהם פיגועי ירי ומטען שכל אחד מהם יכול היה להיות הגפרור שידליק את האזור.
התחושה ברחוב הפלסטיני, כפי שמשתקפת בדיווחים המגיעים לשולחנו של הרמטכ"ל, אייל זמיר, היא של הגעה ל"קצה הסבלנות הפלסטינית". בשיחות שקיימו גורמי ביטחון בשבועות האחרונים עם פלסטינים בשטח, עלה מסר חד: הפלסטיני הממוצע קיבל בהבנה מסוימת את הצעדים הנוקשים שאחרי הטבח ב-7.10 והאירועים הקשים שלאחר מכן. אך המצב השתנה מאז בראייתו.
"הוא הגדיר את החלטות הממשלה כ'ענישה קולקטיבית' אבל הכיל אותה כשראה את עוצמת צה"ל בעזה וחשש שזה לא יקרה ביהודה ושומרון, התקיפות והתמרון בלבנון ובאיראן... אבל זה הולך ונעלם", אמר גורם ביטחוני בכיר והוסיף, "השיח עבר מציפיות לדרישות. זו כבר לא בקשה להקלות, זו דרישה לזכויות בסיסיות שמגיעה ממחנה רחב שמרגיש שנדחק לפינה ללא מוצא".
הרשות הפלסטינית נחושה להוכיח - אך מעמד הביניים הפלסטיני נשחק
האווירה מתוחה מאוד. הרמטכ"ל יודע שזווית הכניסה לרמדאן היא קריטית. יהודה ושומרון והר הבית הם הלב הפועם שיכול להזרים דם למנועי חמאס ואיראן דווקא כשישראל מנסה לייצב את הזירות האחרות. הערכה במערכת הביטחון היא שארגוני הטרור ינסו להבעיר את השטח באמצעות פייק ניוז וסרטונים שקריים ברשתות, במטרה לפגוע ב"שגרת הרמדאן" ולגרור את האזור למערכה וזה עוד לפני שכולם יודעים האם ארה"ב תתקוף באיראן. תרחיש זה יהפוך כל הסלמה נקודתית לתהליך הרבה יותר רחב.
הנתונים הכלכליים המונחים על שולחנו של ראש המנהל האזרחי תא"ל הישאם איברהים הם לא פחות מחומר נפץ המאיים להתפוצץ בלב הערים והכפרים הפלסטינים. רמדאן 2026 מוצא את הרשות הפלסטינית לא רק במשבר, אלא בקריסה רב-מערכתית שמשנה את פני החברה המוגדרת כמסורתית. זהו החודש השמיני ברציפות ללא כספי סילוקין, מציאות שמשאירה כ-140 אלף פקידים פלסטינים ללא משכורת בתקופה שבה הציפייה לשולחנות האוכל עמוסים בכל טוב.
המשמעות היא שבמצטבר כמעט מיליון נפשות מגיעות לרמדאן במצב כלכלי מורכב בלשון המעטה. עורק החיים המרכזי, גשר אלנבי, פועל במתכונת מצומצמת בלבד, כשהסיוע ההומניטרי לעזה מקבל קדימות על פני סחורות ליהודה ושומרון. סוגיה זו מייצרת מרמור ברשות הפלסטינית שמנגנוניה נאבקו כדי למנוע פיגועים והפרות סדר אלימות. יש גורמים במערכת הביטחון שטוענים, כי הרשות הפלסטינית פועלת במדיניות שכזו, חרף המציאות הקשה, גם כדי להוכיח בזירה הבינלאומית שהיא ראויה וכשירה לנהל את רצועת עזה. בתוך החלל הזה, מעמד הביניים הפלסטיני נשחק עד דק.
לדברי גורמים במערכת הביטחון, שהתבטאו בסוגיה בצורה ברורה "העניים בחברה הפלסטינית ביהודה ושומרון הופכים לעניים יותר, בעוד העשירים מנצלים את המצוקה לרכישת הקרקעות שלהם וזהב במחירי הפסד". עוד אמר גורם ביטחוני שתיאר את המצב ביהודה ושומרון, "זו חברה שהולכת לשוליים, חברה לא מאוזנת שקורסת לתוך עצמה, וההיסטוריה מלמדת שכשחברה כזו מתפרקת, הזעם מתנפץ בסוף עלינו".
"אל תסתכלו על זה בעיניים ישראליות"
הייאוש הכלכלי הזה לא נשאר בסטטיסטיקות היבשות. הוא מתורגם, לפי סקירות המודיעין צה"ל, לאלימות גואה בתוך המשפחה הפלסטינית המסורתית עם תיאורים קשים. בכירים צה"ל מזהים עלייה חדה באלימות במשפחה ובפשיעה פנימית.
אחד מגורמי הביטחון, אמר כי בחברה מסורתית שבה הגבר הוא המפרנס היחיד, אובדן היכולת להביא אוכל הביתה נתפס כאובדן זכות הקיום עצמה או פגיעה קשה בכבודו ובמעמדו בחמולה. העדות המצמררת ביותר להתפרקות המרקם החברתי היא כבר לא שמועה אלו המקרים הקיצוניים של אבות שמשליכים את ילדיהם מעל לחומות קו התפר מתוך ייאוש טוטאלי, או במקרים קיצוניים בשוליים של נשים שנאלצות למכור את גופן כדי לשרוד. לדבריהם היקף האלימות במשפחה גדל מאוד ובהתאמה מספר הזוגות המתגרשים.
"אל תסתכלו על זה בעיניים ישראליות", אמר גורם המעורה בהלך הרוח בחברה הפלסטינית, "יש אנשים שיש להם ימים שפותחים את המקרר והוא ריק. יש גם כאלה. כשאדם כזה מטפס על החומה או חוצה גדר, הוא יודע שהוא לוקח סיכון שיירו בו, אבל אין לו ברירה. כשהגבר לא מביא אוכל, המבנה החברתי פשוט מתפוצץ".
על המציאות המורכבת הזו מפקד פיקוד המרכז, האלוף אבי בלוט, שמוצא את עצמו בין הפטיש המבצעי לסדן המדיני. בלוט מתמודד מאמץ סיכול טרור בלתי פוסק שמנוהל בחיתוכי מצב יומיים על מנת לדייק את הכוחות המבצעיים בסדיר ובמילואים כשברקע צה"ל מתאמץ לחזור לגרף אימונים יציב. אחד האתגרים המורכבים כולל את הפעילות אחרי תאי טרור בעיקר בשומרון אך גם בנפת חברון באופן שמחייבים מצד אחד הקמת מחסומי פתע, בידוקים ביטחוניים קפדניים ומנגד ניסיון לשמור על מרקם חיים.
הרשות מנסה נואשות לאותת לישראל, אך בשטח חמאס נושף בעורפה
יש גם מקרים מורכבים של פשיעה לאומנית ומנגד "שחיקה ערכית" עליהם מתריעים מפקדים בכירים בהם הרמטכ"ל שקרא לחיילי צה"ל בטקס החלפת מתאם פעולות הממשלה לא לעמוד מנגד כשיש אירועים חריגים.
העומס המבצעי והשחיקה ניכרים היטב ונדמה שהם לפי הערכות יתעצמו כתוצאה מקיצוץ ימי המילואים באופן רוחבי בצה"ל. על התופעות השליליות יש ויכוח בצה"ל האם הן בשוליים או הופכות לשגרה כמו עיכובים מיותרים במחסומים ללא צורך מבצעי או זלזול בפלסטינים מבוגרים בפני בני משפחתם. לכן, טוענים גורמי ביטחון, כי הבקרה בחסמים השונים במיוחד בתקופת הרמדאן תקבל דגש מיוחד מצד כוחות הביטחון כדי למנוע אירועים חריגים.
המתח בשטח כבר חצה מזמן את גבולות יהודה ושומרון, והפך לאירוע מדיני אזורי. בפגישת חירום שנערכה בעמאן ב-9 בפברואר, נועדו יו"ר הרש"פ אבו מאזן והמלך עבדאללה השני כדי לתאם עמדות מול מה שהגדירו כ"צעדי סיפוח והרחבת התיישבות". אבו מאזן, שרואה את הקרקע נשמטת תחת רגליו, הזהיר מהשלכות הצעדים הללו על היציבות האזורית דווקא לקראת הרמדאן, וקרא לכינוס חירום של מועצת הביטחון והליגה הערבית. בשיחות סגורות הוא כבר מדבר על "מדינה אחת, חוק אחד ונשק אחד", ניסיון נואש לאותת לישראל ולעולם שהרשות היא הריבון היחיד, בעוד שבשטח חמאס נושף בעורפה.
וכאילו לא היה די בטמפרטורה העולה ביהודה ושומרון ובמאמץ של מפקדי השטח, ובראשם אלוף הפיקוד, למזער את החיכוך בין האוכלוסיות ולסכל טרור המערכת הצבאית מאותגרת על ידי החלטות הממשלה הישראלית: אישור 69 היישובים והקמת כ-180 חוות שיצרו שטח פנים ענק של חיכוך יומיומי. בימים האחרונים דווח על אזרח ישראלי שהחליט על דעת עצמו, באמצעות טרקטור, להרוס מבנים בהם מתגוררים פלסטינים ויצר מהומה גדולה עד לבואם של כוחות הביטחון שמנעו הסלמה בשטח.
אף גורם ביטחוני לא יאמר זאת בצורה ברורה ובטח לא בפומבי אבל הרושם שנוצר אצל בכירי הרשות הפלסטינית שממשלת ישראל הנוכחית פותחת את הסכמי אוסלו או פועלת לפורר את תוכנית ראש הממשלה הפלסטיני בעבר סלאם פיאד. כך למעשה האווירה הכללית הופכת לאיום גדול. ויש גורמים רבים בחברה הפלסטינית שמנצלים כל אירוע וכל חלל או אמירה פוליטית לתדלק "מלחמה דתית במסגד אלאקצא". מי שמוביל את הקו הזה הוא הארון נאצר אלדין, חבר הלשכה המדינית של חמאס, שהזהיר ב-11 בפברואר מפני "הסלמה חמורה" ברמדאן. מבחינת חמאס, הקריאות של "קבוצות המקדש" לעלות להר הן דלק למדורה דתית שהתנועה מנסה להצית כבר חודשים, תוך שהיא קוראת לאחדות פלסטינית וערבית סביב מסגד אלאקצא.
כל שינוי בסטטוס-קוו מתורגמים מיד לקריאות לצאת לרחובות, כשחמאס מנסה לנצל את חולשת הרשות הפלסטינית כדי להתברג כשליט העתידי.
לקראת ימי השישי המתוחים המתקרבים של הרמדאן, המלצת של דרגי השטח לדרג המדיני היא לייצר "מדרגות של תקווה" ביהודה ושומרון גם אם מדובר בהקמת אזורי תעשייה בתוך שטחי יהודה ושומרון בשליטה ישראלית או לקדם מקומות עבודה באזורים בשליטה הפלסטינית.
"אנחנו צריכים שהפלסטיני ירגיש שיש לו מה להפסיד", מסביר גורם צבאי, "אם ננעל את כל הדלתות, הוא יפרוץ את הקיר". אך בפועל יש הקשחת עמדות של הדרג המדיני, המושפע מלחצים פוליטיים וניתן להעריך שככל שנתקרב לתקופת בחירות זה יחריף.
בסופו של יום, רמדאן 2026 יהיה מבחן של מנהיגות ואיזונים. קריקטורה שהתפרסמה לאחרונה בתקשורת הפלסטינית ממחישה זאת היטב: אדם מבוגר חושב על הרמדאן המתקרב, אך סביבו צפות בועות מחשבה על החובות האישיים : שכר דירה, תשלומי רכב, ושכר לימוד. כשהלחץ הכלכלי פוגש את המתח הדתי, המעצרים הליליים ופעילות המנע של צה"ל ושב"כ הם רק פלסטר. השקט של החודש הקרוב לא ייקבע רק בכמות המחבלים שייעצרו בג'נין, אלא ביכולת של ישראל להבין שביטחון אמיתי דורש גם זיהוי של מצוקת היריב לפני שהיא הופכת להתפרצות המונית שאיש לא יוכל לעצור.