שנה אחת לתוך הקדנציה השנייה של דונלד טראמפ, והנוף של הגירת עבודה והשקעה לארצות הברית נראה אחרת לגמרי. סדרה של צווים נשיאותיים, תקנות חדשות והנחיות מחמירות מטעם רשויות ההגירה האמריקאיות יצרו מציאות שבה כל בקשת ויזה נבחנת ביתר קפדנות, העלויות עלו בצורה משמעותית, וזמני הטיפול התארכו. ישראלים שמתכננים רילוקיישן לצרכים עסקיים, הקמת חברה בת או העברת עובדים לארצות הברית, צריכים להכיר את השינויים האלה לעומק לפני שהם מתחילים בתהליך.
עורך דין הגירה לארה"ב, מיכאל דקר, מי שמלווה יזמים, חברות ומשפחות ישראליות בתהליכי הגירה כבר למעלה מ-15 שנה, עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות. "מה שאנחנו רואים זה שינוי גישה", הוא אומר. "הרשויות האמריקאיות פועלות היום מתוך הנחת יסוד שכל מועמד צריך להוכיח שהוא תורם לכלכלה האמריקאית, ולא רק שהוא עומד בתנאים הפורמליים".
לדברי עו"ד דקר, שותף מייסד במשרד עוה"ד דקר, פקס, לוי, המדיניות החדשה אינה מכוונת ספציפית כלפי ישראלים. היחסים הדיפלומטיים בין ירושלים לוושינגטון חמים, וישראל אינה נכללת ברשימת המדינות שעליהן הוטלו איסורי כניסה. אבל המסגרת הרגולטורית המחמירה חלה על כל מועמד, ללא קשר למדינת המוצא שלו. עבור אלפי ישראלים שמגישים מדי שנה בקשות לעבודה, השקעה או מעבר לארה"ב, המשמעות היא שהתהליך דורש כעת יותר כהנה ויותר הבנה של האפשרויות השונות ובחירת המסלול המתאים בהתאם לכך.
אגרה של 100 אלף דולר
השינוי שזכה לתשומת הלב הרבה ביותר הוא הצו הנשיאותי מספטמבר 2025, שהטיל אגרה של 100,000 דולר על כל בקשה חדשה לקבל ויזת עבודה לארה"ב מסוג H-1B שמוגשת מחוץ לגבולות ארצות הברית. האגרה חלה על המעסיק ולא על העובד עצמו, אולם היא משולמת כבר בשלב הגשת הבקשה ואינה מוחזרת גם אם הבקשה נדחית.
"הסיכון הכלכלי הפך למשמעותי הרבה יותר", מציין עו"ד דקר. "חברה שמגישה בקשה ומקבלת סירוב מפסידה את כל הסכום. זה משנה לחלוטין את חישובי הכדאיות. חברות שבעבר הגישו בקשות H-1B באופן שגרתי, היום חושבות על כך פעמיים ואף שלוש פעמים". לצד האגרה החדשה, הממשל הודיע על שינוי נוסף שצפוי להיכנס לתוקף בשנת 2027. מנגנון הלוטרי (הגרלת גרין קארד) של ויזת H-1B יוחלף במערכת שנותנת עדיפות לעובדים עם רמות שכר גבוהות יותר. משמעות הדבר היא שעובדים בכירים בשכר גבוה יזכו לעדיפות בתור, בעוד שעובדים זוטרים יותר עלולים להידחק החוצה.
דווקא על רקע ההקשחה בוויזות העבודה, ויזות ההשקעה והמסחר שומרות על יציבות יחסית. לדברי עו"ד דקר, ויזת E-2, המיועדת למשקיעים מאזרחי מדינות שיש להן הסכם מסחר עם ארצות הברית, נחשבת כיום לאחד המסלולים האטרקטיביים ביותר עבור יזמים ישראלים. ישראל נכללת ברשימת מדינות האמנה מאז 2019, וויזה זו מאפשרת להקים או לרכוש עסק בארה"ב, לנהל אותו ולהביא עובדי מפתח.
"ויזת E-2 היא אחד הכלים הטובים ביותר שעומדים לרשות יזם ישראלי שרוצה לפעול בשוק האמריקאי", הוא מסביר. "היא לא כפופה ללוטרי, אין עליה מכסה שנתית, והיא מאפשרת גם לבן או בת הזוג לקבל היתר עבודה בכל תחום בארצות הברית. כלומר, אם יש זוג שמתכנן רילוקיישן, הוויזה הזו מספקת יתרון כלכלי ומשפחתי משמעותי".
עם זאת, גם בתחום הזה חלו שינויים. בדיקת ה"מרג'ינאליות" (Marginality) של העסק הפכה קפדנית יותר. בעבר, השקעות של 50,000 דולר התקבלו בחלק מהמקרים; כיום, רשויות ההגירה דורשות הוכחה ברורה לכך שהעסק אינו "שולי", כלומר, שהוא מסוגל לייצר הכנסה מספקת ולתרום לכלכלה המקומית. השקעה של 100,000 דולר ומעלה נחשבת להשקעה סבירה. אולם, גם סכום ההשקעה בלבד אינו מספיק, שכן, נדרשת תוכנית עסקית מפורטת, הוכחת יצירת מקומות עבודה ותיעוד מלא של מקורות הכסף.
האלטרנטיבות שכדאי להכיר
לצד ויזת E-2, קיימים מסלולים נוספים שהפכו רלוונטיים במיוחד בעידן הנוכחי. ויזת E-1, המכונה "ויזת סוחר", מיועדת לחברות שמנהלות סחר בינלאומי משמעותי בין ישראל לארצות הברית. התנאי המרכזי הוא שלמעלה מ-50% מהיקף הסחר הבינלאומי של החברה יתבצע בין שתי המדינות. מדובר באפשרות מתאימה במיוחד לחברות טכנולוגיה, יבואניות ויצואניות שמקיימות פעילות עסקית שוטפת מול השוק האמריקאי.
ויזת L-1 מהווה פתרון נוסף, בעיקר עבור חברות ישראליות שיש להן נוכחות בארצות הברית או שמתכננות להקים אחת. ויזה זו מאפשרת העברת מנהלים בכירים (L-1A) או עובדים בעלי ידע מתמחה (L-1B) בין סניפים של אותה חברה. "ויזת L1 מתאימה במיוחד לחברות שרוצות לשלוח מנהל ישראלי להקמת פעילות בארה"ב", מסביר עו"ד דקר. "היתרון הגדול הוא שאין עליה את האגרה של 100,000 דולר שחלה על H-1B, ובני הזוג של מחזיקי ויזת L-1 זכאים גם הם להיתר עבודה. עבור חברות בינלאומיות, זה לעתים קרובות המסלול היעיל ביותר".
עו"ד דקר מדגיש, כי הבחירה בין המסלולים השונים תלויה בנסיבות הספציפיות. "אין תשובה אחת שמתאימה לכולם", הוא מבהיר. "ליזם שפותח עסק חדש, E-2 עשויה להיות הדרך. לחברת הייטק שמעבירה סמנכ"ל, L-1 תהיה מתאימה יותר. ולחברה עם פעילות מסחרית שוטפת, E-1 עשויה לפתוח את הדלת. חלק מהמקרים שאנחנו מטפלים בהם משלבים מספר מסלולים במקביל".
למשרד עו"ד דקר, פקס, לוי באתר zap משפטי
לאתר של משרד עו"ד דקר, פקס, לוי
בדיקת פרופיל ברשתות החברתיות
אחד השינויים שפחות מדברים עליו אך השפעתו רחבה, הוא הרחבת בדיקת הנוכחות הדיגיטלית של מבקשי ויזות. החל מדצמבר 2025, מבקשי ויזת H-1B ובני משפחותיהם מחויבים לחשוף את זהויותיהם ברשתות החברתיות ולהשאיר את הפרופילים שלהם פתוחים לצפייה ציבורית לאורך כל תקופת הבדיקה. מדובר בהרחבה של מדיניות שהופעלה קודם לכן על מבקשי ויזות סטודנטים וחילופין.
רשויות ההגירה האמריקאיות בודקות את הפרופילים במטרה לאתר תכנים שעלולים להצביע על בעיות ביטחוניות, אנטי-אמריקניות או אנטישמיות, גורמים שהוגדרו באופן מפורש כשיקולים שליליים מכריעים בהערכת בקשות. "מי שמועמד לקבלת ויזה, צריך לדעת שעליו לנהל את הנוכחות הדיגיטלית שלו בתבונה", אומר עו"ד דקר. "אנחנו ממליצים ללקוחות שלנו לוודא שהפרופילים שלהם עקביים עם הבקשה שהם מגישים, ולהיות מודעים לכך שכל תוכן פומבי עלול להיבדק".
אז מה צריך לעשות לפני שמתחילים בתהליך קבלת הוויזה?
"אחוזי הסירוב עלו, והעלויות של הגשה לא מקצועית גבוהות מתמיד", אומר עו"ד דקר. "פגישת ייעוץ לפני תחילת התהליך היא לא מותרות, אלא ההשקעה הראשונה שצריך לעשות. אנחנו בודקים זכאות, מתאימים את המסלול הנכון, ורק אז מגישים. ככה מגדילים את הסיכויים ומצמצמים את הסיכון".
לדברי עו"ד דקר, המציאות החדשה מחייבת שינוי גישה, ובין היתר, תכנון מוקדם, הכנת תיעוד כנדרש והתייעצות עם גורם מקצועי שמכיר את ההליכים מבפנים. "אנחנו", הוא מוסיף, "פוגשים לא מעט ישראלים שנדחו בעבר בבקשה לוויזת תייר, בדרך כלל בגלל חשש קונסולרי שהם מתכוונים לעבוד או להישאר באופן בלתי חוקי. הם מופתעים לגלות שדווקא הגשת בקשה לוויזת עבודה או השקעה עשויה לפתור את הבעיה. בקשה מסוג זה מגיעה עם גיבוי של מעסיק או השקעה מוכחת, מה שמפחית את החשש מהגירה בלתי חוקית ומחזק את הבקשה".
משרד דקר, פקס, לוי, הפועל ממשרדים בתל אביב ובירושלים, מתמחה בליווי תהליכי הגירה לארצות הברית ומציע ייעוץ מקיף שכולל התאמת המסלול האופטימלי, הכנת הבקשה על כלל נספחיה והכנה לראיונות קונסולריים. הצוות הרב-לשוני של המשרד, הכולל עורכי דין ישראלים ואמריקאים, מאפשר תקשורת ישירה עם הרשויות האמריקאיות ומביא עמו ידע וניסיון רב של שתי המערכות המשפטיות.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
הכתבה בשיתוף zap משפטי