בצל כישלון חוק הגיוס: דרעי מעביר סמכויות ונוסע לצפון

משבר חוק הפטור מגיוס נכנס למבוי סתום, והלחץ על ההנהגה החרדית מתנקז כעת לדרג הפוליטי הבכיר ביותר. לפי דיווחים במגזר החרדי, יו"ר ש"ס אריה דרעי העביר בימים האחרונים חלק מסמכויותיו לח"כ ינון אזולאי, ונסע לצפון לצורך ימי תפילה ותענית. גורמים חרדים מעריכים כי דרעי מבין שהמשבר סביב חוק הגיוס נתפס ככישלון אישי שלו, וכי לראשונה זה שנים ארוכות, הנהגת המפלגות החרדיות מתקשה להציג לציבור שלה הישג ממשי בסוגיה המרכזית ביותר שעל סדר היום.

המו"מ על נוסח החוק נתקע לאחר שהייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון סירב להתפשר על עקרונות היסוד של ההסדרה. היועצת המשפטית של הוועדה הבהירה כי לא תקבל "אזורים אפורים" בנוסח החוק, והציבה שורה של דרישות שמבחינת החרדים חורגות באופן משמעותי מהמתווה שעליו ביקשו להגן. בתוך כך, תפקידו של יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, הפך שולי, לאחר שבתחילת השבוע שהה באילת בזמן שהדיונים הדרמטיים התקיימו בכנסת בלעדיו.

המשבר התפרץ בפועל כבר בשבוע שעבר, כאשר במפלגות החרדיות הבינו שנוסח חוק הפטור אינו מתקדם מסיבות שונות. כתוצאה מכך הן נמנעו מהשתתפות בהצבעה הלילית על פיצול חוק ההסדרים, אף שהמהלך עבר לבסוף. נכון לעכשיו, טרם התקבלו החלטות מהותיות באשר לנוסח החוק, והפערים מול הייעוץ המשפטי נותרו בעינם.

במפלגות החרדיות מתארים תחושת תסכול עמוקה וחשש ממשי מהשלכות המצב הקיים. גורמים בכירים מציינים כי ההבנה הרווחת היא שגם ממשלת ימין עתידית לא תוכל להעביר חוק מרחיק לכת יותר מזה שמונח כעת על השולחן, בעוד בחירות חדשות צפויות להרחיב את מעגל חייבי הגיוס ולהחריף את הסיכון למעצרים. לדברי אותם גורמים, במהלך כהונתו של דרעי הפכו צעירים חרדים רבים, לראשונה, לעבריינים בפועל, כאשר גם נסיעה שגרתית עלולה להסתיים במעצר.

גורם בכיר במפלגות החרדיות אמר כי מבחינת הרבנים, הסוגיה המרכזית היא הסרת סכנת המעצר ממי שלומד תורה. לדבריו, שיקול זה גובר כעת על שאלות של תקציבים וסנקציות כלכליות, ומסביר את הנכונות לשקול תמיכה בחוק גם במחיר ויתורים נרחבים. עם זאת, אותו גורם הדגיש כי הדד-ליין האמיתי הוא ההצבעה על התקציב בקריאה שנייה ושלישית, הצפויה לקראת ה-31 במרץ, ועד אז ניתן למשוך את הדיונים.

במוקד המחלוקת בין החרדים לייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון עומדים שלושה נושאים עיקריים: דרישה שהחוק ייקבע כהוראת שעה ולא כהסדר קבוע; החלת סנקציות רחבות ואפקטיביות יותר מאלה שמבקשות המפלגות החרדיות; ודחיית דרישת החרדים להקים ועדת פיקוח ייעודית, עם נציגות חרדית, שתבחן את היערכות צה"ל לקליטת מתגייסים חרדים ותאפשר שינוי יעדים בהתאם.

גורם בכיר במפלגות החרדיות אמר לוואלה כי היעד המרכזי הוא השגת גב משפטי לחוק. לדבריו, ההעדפה היא להגיע לדיון בבג"ץ עם חוק הזוכה לתמיכת היועצת המשפטית של הוועדה, כדי להפחית את הסיכון להוצאת צו על תנאי או לפסילת החוק בהמשך על ידי בג"ץ.

בפני המפלגות החרדיות עומדות כעת שתי חלופות: תמיכה בדרישות היועצת המשפטית והצבעה בעד חוק מרחיק לכת מבחינתן, תוך מאבק לביטול צווי הגיוס שנשלחו ולאיפוס הספירה; או דחיית הדרישות והליכה עם נוסח שלא יזכה לתמיכת הייעוץ המשפטי, מהלך שבסבירות גבוהה יוביל להתערבות שיפוטית.

לצד זאת, ההערכה במערכת הפוליטית היא שהתקציב יאושר לבסוף גם בתמיכת החרדים. גם אם הכנסת תפוזר זמן קצר לאחר מכן בעקבות משבר הגיוס, במפלגות החרדיות מעריכים כי אין להן אינטרס להפיל את התקציב ולוותר על ההישגים הכלכליים הגלומים בו.