הייתה לי שיחה עם נתניהו בתחילת המלחמה. היינו כמה אנשים על הקו, והוא התייעץ בנושא לקיחת האחריות - נושא שכבר עלה אז. אמרתי לו בזמנו שאני חושב שהוא צריך לקחת אחריות. ואכן, בכמה הזדמנויות הוא אמר זאת: שהוא אחראי, שהוא מצטער, שהנושא ייבדק, ושהוא יהיה הראשון שייבדק.
כל הפייקים שהוא "לא אמר", כמו הסיפור על ה"בגידה" כביכול - הוא כן אמר. גם אצלי, ב"פטריוטים", הוא אמר במפורש שלא הייתה בגידה, וחזר על כך כמה פעמים. אבל זה כבר לא משנה: הפייק הוא פייק, וככה זה ממשיך.
אבל נושא האחריות הוא נושא כבד. אם אני מנסה להבין את המקום שבו נמצא ראש הממשלה, אני חושב שהוא לא סתם הוציא בשבוע שעבר את הדברים שהוציא - שבהם הראה איך במשך שנים המערכת כולה אמרה לו שחמאס מורתע; שצריך להכניס כסף לעזה; שצריך להכניס פועלים לישראל; שמה שמעניין את חמאס הוא הכלכלה; שהוא רוצה להימנע מפיצוצים; ושהוא לא ערוך לחיסולים. שוב ושוב נאמר לו שזו לא העת להסלמה, שזה לא נכון עכשיו.
זה, למעשה, היה קו ההערכות שהמערכת סיפקה לו במשך שנים. ולכן אנחנו רואים שבשש וחצי, שבע בבוקר בשבעה באוקטובר, כשהתקשרו אליו - הדבר הראשון שהוא אומר הוא: "אבל למה הם יורים? זה לא מופיע במודיעין". האותנטיות של השאלה הזו זועקת. היא יוצאת החוצה.
הנושא הזה עוד ייבדק, והוא גם ייבדק. עדיף מוקדם מאשר מאוחר. אבל הניסיון לבוא ולומר: רק הוא היה בקונספציה, רק הוא האשם, "אתה הראש - אתה האשם", כל זה - חבר'ה, אחרי מה שראינו שהוא פרסם, זה לא מספיק.
תצטרכו לעבוד יותר קשה. תביאו מסמכים. תביאו הוכחות. שחור על גבי לבן.