בדבר אחד המהפכה המשפטית, המלווה בהתקפה פרועה על מערכת המשפט, הצליחה בגדול: היא יצרה אווירה שבה מותר לכל אחד להשתלח בשופטים, בבית המשפט ואפילו בהחלטותיו.
קו ישיר מתוח בין ההתפרעות הקבועה של חברת הכנסת טלי גוטליב לבין התגובה הבריונית של האיש המכונה השר לביטחון לאומי, לפסק הדין שקבע כי עיכב קידום קצינה בגלל שיקולים פוליטיים-זרים: נרמול של אמירות שפעם - לא הם ולא אף אחר, היה מעז להשמיע.
טלי גוטליב אולי נראית כמי שאינה "בעלת מזג שיפוטי" (כפי שהעידה בעצמה על עצמה היום בבית המשפט, אבל מי שחושב שההתנהגות החריגה שלה מעידה על איזו הפרעה ספונטנית טועה: היא מגיעה בקביעות (כך גם היום) לאולמות בתי המשפט כדי להטריל, מתוך הבנה שזה מסייע לה בפריימריז.
לא בטוח שהיא מסייעת לנתניהו, שנראה לעיתים כמי שמבקש להשתחרר קצת מחיבוק הדוב הזה, מצד מי ש"טיפוס" היא המילה עדינה ביותר בלקסיקון שמתאימה כדי לתאר אותה. אבל היא בשלה.
היום היא התפרצה "רק" פעמים: בפעם הראשונה היה זה קו חקירה שלא נראה לה (הגם שאין לה שום מעמד בבית המשפט, כמובן). בפעם השנייה היה זה כאשר כינו את הנאשם במשפט, ובכן, בתואר "הנאשם"...
מי נאשם פה?
התואר הזה, אין ספק שנועד להקטין ולהזכיר לכל מי פה נאשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, אבל זה בעיקר כשעיתונאים או פוליטיקאים יריבים משתמשים בו (למשל גיא פלג שמקפיד לכנות את נתניהו בתואר הנכון עובדתית אך המקנטר).
לעומת זאת בבית המשפט, נתניהו מוכרח להיקרא "הנאשם" משום שזו ההגדרה החוקית ההולמת את הסיטואציה.
לא רק שאין בזה משהו מקטין אלא יש בזה גם אלמנט מבורך של שוויון כלפי החוק, אם גם ראש הממשלה וגם האזרח הקטן, משמתנהל משפטם, נקראים באותו השם. לכן במקום לתבוע כבוד שאבד לו כבר מזמן, גוטליב צריכה להיות גאה בכל שהיא חיה במדינה שבה אפילו ראש ממשלה יכול להיות גם נאשם.
גוטליב שבילתה שנים מחייה באולמות המשפט יודעת זאת כמובן, אבל מה אכפת לה לנסות ולקושש עוד קולות בדרך אל הפריימריז - מי יודע? אם יתמזל מזלו של נתניהו להרכיב גם את הממשלה הבאה, הוא כבר לא יוכל לקנות את תמיכתה במינוי (מדאיג לכשעצמו) לוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון.
אלא שלא רק גוטליב אשמה בהפיכת משפטו של נתניהו לפארסה. אשמים השופטים שמאפשרים לה פיתחון פה באולמם (ראש ההרכב נזפה בה ברכות במקום לזרוק אותה מהאולם), כהמשך ישיר להיענותם לכל גחמה של נתניהו לדחות את הדיונים, לבטל ימי חקירה שלמים, לאפשר לו להיכנס ביחד אתם לאולם כדי להימנע מצילומים מביכים או לארח באולם את יו"ר הפרלמנט של פרגוואי.
העבריין יחליט מה חוקי
עוד לא נדמו הערותיה המתגרות של גוטליב - וכבר התפרץ כלפי בית המשפט איתמר בן גביר, עבריין מורשע, שגם לו רקורד עשיר של התפרצויות "ספונטניות מתוכננות".
האיש שמחזיק בתיק הביטחון הלאומי, התגולל על החלטת בית המשפט לפיה נמנע מקידום קצינה בשל שיקולים זרים.
המדהים הוא שבן גביר אפילו לא ניסה לשוות למעשהו מראית עין של מנהל תקין. מבחינתו היה ראוי שלא לקדם את הקציה מאחר שנטלה חלק בחקירה "לא חוקית" (כהגדרתו) נגד לשכת ראש הממשלה.
תודו שזה מדהים: קודם החליט השר (כלומר, לא הדרג המשפטי או המקצועי המוסמך) שחקירה נגד לשכת נתניהו "אינה חוקית" ואחר כך, על סמך קביעתו שלו בלבד, הוא החליט לעכב את קידומה של מי שנטלה בה חלק.
שימו לב לניסוח המדהים: "טענת בית המשפט המחוזי כי לשר אסור לשקול את מעורבותה של סבן בחקירות לא חוקיות של לשכת ראש הממשלה, היא בעצמה שיקולים זרים".
מיותר לציין שהחקירה שבה סבן מעורבת היא בדיוק מה שהיא אמורה לעשות, אבל בן גביר, נעדר כל סמכות או מעמד חוקי לעניין זה, החליט שעצם החקירה אינה חוקית.
הבטן הרכה
גם בן גביר יודע שברמה המשפטית, תגובתו להחלטת בית המשפט היא קשקוש. מה שכן הוא מנצל את הסיטואציה כדי לחזק את מועמדותו בקרב בוחרים פוטנציאלים של מפלגת הימין הקיצוני שהוא עומד בראשה. מה לעשות שגם לסחורה הפגומה הזאת יש קונים?
קשה להאמין שאחרי כל כך הרבה מעללים, יש מישהו שעוד יכול להשתכנע בחפותו של ראש הממשלה או באשמתו - מתנגדיו סבורים ממילא שהוא אשם בהרבה יותר ממה שהוא מואשם בו. חסידיו, לעומת זאת, משוכנעים שהכל תפור - ושום אקדח מעשן שיונח בפניהם לא ישנה זאת.
עם מי נשארנו? עם הבטןן הרכה של הפולייטיקה הישראלית, חמשת המנדטים שבמרכז: לא ביביסטים ולא רל"ביסטים (לא ייאמן, אבל נותרו כמה כאלה). דווקא הם זכו לשיעור חשוב היום, הצצה לאיך עלול לראות "היום שאחרי" אם נתניהו ייבחר שוב.
רק דמיינו את בן גביר מוסיף להיות השר הממונה על המשטרה ואת גוטליב (שמקדמת במקביל גם חוק חסינות מורחב לחברי כנסת) מתקדמת לתפקיד של, נניח, שרת המשפטים... הציצו אל סרט האימה הזה - ואחר רוצו לחבק את מערכת המשפט הישראלית, שלמרות כל תחלואיה, נראית כמופתית אל מול מי שמעזים לבקר אותה בעזות מצח שכזאת.