אחרי חודשים ארוכים של בזבוז תקציבי עתק שנשפכו ללא בקרה ואכיפה עקב תופעות פסולות שהוגדרו על ידי קצין בכיר בצה"ל כ"סחר בימי מילואים", בצה"ל מנסים באיחור לעצור את המגמה השלילית. תחת הכותרת של "מעבר ממקסימום גיוס למקסימום אחריות", מודה קצין בכיר בצה"ל, כי המערכת איבדה שליטה על כוח האדם. כעת המערכת הצבאית מגלגלת את המחיר והאחריות אל חיילי המילואים בשטח.
לפי הנתונים שחשף היום צה"ל עלות החזקת 10,000 חיילי מילואים בשנה עומדת על כ-3.5 מיליארד שקלים. עד כה, צה"ל הוציא עשרות מיליארדי שקלים על ימי מילואים (לפי הערכה כחמישים מיליארד שקלים). אלא שבמקום ניהול מוקפד, נוצר "מערב פרוע" שכולל: מודעות דרושים הופצו ברשתות החברתיות, וחיילים שלדברי קצין בכיר הפכו את השירות למקום עבודה קבוע, תוך ניצול פרצות בתחום כוח האדם בצה"ל.
בצבא מודים גם כי מנגנוני התמרוץ יצרו עיוות חמור בתשלומים. הניסיון לצמצם את ימי השירות (מ-72 ימים בממוצע ל-55) נתקל בשטח בתופעות של "מסופחים": אלפי חיילים שנודדים בין יחידות וגדודים רק כדי לכאורה לצבור ימים ומענקים, מבלי שהם חלק אורגני מהיחידה. הקצין הבכיר הבהיר כי את התופעה יעצרו למעט מיקוד בפיקוד העורף. חשוב להדגיש כי לא ברור מי יאכוף את התופעות הללו.
כמו כן, הביקורת הקשה ביותר נוגעת לכשירות המבצעית. בצה"ל מודים כי מודל ה-10:4 (עשרה ימי שירות וארבעה ימי חופשה) לא נאכף בפועל. גדודים שלמים פועלים במתכונת "שבוע-שבוע" (שבוע ביחידה שבוע בבית), מה שמוביל לפירוק הלכידות היחידתית ולדברי הקצין הבכיר פגיעה בכשירות המבצעית. "בשנה השלישית והרביעית הגדוד לא יודע לעבוד כגדוד", מזהיר הקצין הבכיר, ומודה: "סיימנו להתמודד עם התופעה? התשובה שלילית".
בצה"ל מתעקשים כי הקיצוץ החד בהיקף ימי המילואים הוא לא "דיל" עם משרד האוצר, אלא מיצוי משאבים בפן ערכי ולא תקציבי. הצבא קיצץ בימי התארגנות ועיבוד אחרי פעילות מבצעית, רידד מפקדות והתאים תקנים. עם זאת, התחושה בקרב נשות המילואימניקים והחיילים עצמם היא של "זיגזג" מחד, דרישה למקצועיות וקרב, ומאידך, אכיפה בררנית שמתחילה דווקא עכשיו, אחרי שהכסף הגדול כבר נשפך.הקצין הבכיר, אמר "הגבלנו את התופעה של המסופחים. אחרי שסיימו את השירות המילואים בגדוד שלהם הלכו למילואים בגדוד אחר. אנחנו רוצים להחזיר אותם לשוק העבודה. יש כאלה זנחו את הרעיון של להיות מורה והעדיפו להיות חיילי מילואים".