בדיון שנערך הבוקר (שני) בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, העידה דניאל, מהנדסת תוכנה ואם לילדה בת שנתיים, על הידרדרות חייה מאלימות נפשית ממושכת מבן זוגה ועד כניסה למקלט לנשים מוכות יחד עם בתה.
בעדותה סיפרה דניאל כיצד האלימות החלה באופן הדרגתי וכמעט בלתי מורגש. "הכול התחיל בהדרגה ובשיטתיות -מתלונות להשפלות, ואז לקללות ולעונשים נפשיים שמחמירים. אני שואלת את עצמי אולי אני לא בסדר, הרי ביקורת עצמית היא בריאה", אמרה. לדבריה, בן זוגה תמיד הציג "תירוץ משכנע", והיא אף עודדה אותו לפנות לטיפול פסיכולוגי ובהמשך לטיפול זוגי. "כמי שגדלה בבית נורמטיבי, לא הבנתי שאני בתוך מעגל אלימות".
רק בחודשים האחרונים לפני הפרידה הבינה את חומרת המצב. "מתי הבנתי שאני והבת שלי תחת טרור? רק בחודש האחרון שחיינו יחד", העידה. דניאל סיפרה כיצד האלימות הנפשית החריפה עד לאירוע קיצוני שבו בן זוגה כלא אותה ואת בתה בחדר, צילם את האירוע ומנע מהן לצאת. "הוא צרח עליי שאין לי יותר בית, שהוא ייקח את התינוקת, ואיים עלינו".
בעקבות האירועים פנתה דניאל למשטרה וברחה עם בתה. "לקחתי את התינוקת לתחנת המשטרה ומשם להוריי. נכנסנו למקלט אחרי יומיים של המתנה מתוחה", סיפרה. את הכניסה למקלט תיארה כחוויה מטלטלת: "נכנסתי למקום שהרגיש לי זר. הרגשתי בתוך כלא. רוב הנשים דיברו בשפה שלא הכרתי, ולקח לי חודש להרגיש בטוחה".
לדבריה, גם לאחר שנמצאה במרחב מוגן, המאבק לא הסתיים. "עם חוקים, כללים, תורנויות ולו"ז נוקשה - מצאתי את עצמי מנהלת מלחמה אחרת: להעלות מודעות לאלימות נפשית ולגייס את הרשויות לעזרתי", אמרה.
דניאל סיכמה את עדותה בקריאה לנבחרי הציבור: "כמוני יש עוד נשים רבות שנלחמות יום-יום מול הצד השני. רובן לא חזקות מספיק להיאבק למען ביטחון הילדים. אני כאן בשבילן".