לפני 23 שנים, בתקופת האינתיפאדה השנייה, התחלתי את דרכי הצבאית בבסיס מכמש כלוחמת מג"ב. כשאני עוצמת היום עיניים, אני לא נזכרת ב"מסלולים מותאמים" או בתנאי שירות מיוחדים. אני נזכרת במדים של גברים שהיינו צריכות לקחת לתופרת, בלחם הפרוס והגבינה שאכלתי בוקר, צהריים וערב כי לא היו מנות צמחוניות, ובשירות קשוח שהתקיים מתוך הבנה בסיסית אחת: המדינה צריכה אותנו, ולכן אנחנו שם. לא חיכינו לוועדות שחרור או התאמות, אלא דרשנו תיקונים - בדיוק כפי שסבתא שלי לא ביקשה אישור כשחבקה נשק בשורות הפלמ"ח כדי לשחרר את ארצנו אלא נלחמה כדי להגיע לארץ ישראל ולקחת חלק בשחרורה.
אלא שבשבועות האחרונים, ככל שהלחץ הציבורי לשותפות בשירות גובר, אנו עדים לתרגיל הונאה ציני של ההנהגה החרדית. אדריכלי ההשתמטות ושלוחיהם בתקשורת החליטו להסיט את האש לעבר הלוחמות בצה"ל. לפתע, כל מי ש"תורתו אומנותו" והשתמט משירות, או מי ששירת בגל"צ ומעולם לא ביצע מעצר או מארב, הפך למומחה לצבא, לפיזיולוגיה ולמוסר. אולם כולנו כבר מבינים שמדובר במסך עשן בלבד. ספין שנועד להסיר את סוגיית הגיוס מסדר היום ולייצר קטטה פוליטית שתשרת את שימור הפטור המגזרי.
כשמישהו מחבורת המיזוגנים הזו מחליט לפתוח את פיו, כדאי שהנתונים יהדהדו לו בראש: כל לוחם חמישי בצה"ל הוא בעצם לוחמת. מעל ל-20% מהכוח הלוחם של מדינת ישראל מורכב מנשים. ב-7 באוקטובר, הלוחמות הללו לא עסקו ב"פקודות מטכ"ל" - הן הצילו קהילות, הצילו חיים ותפקדו כלוחמות בשורה הראשונה תחת אש ותופת. העולם כולו מגיע היום ללמוד על גבורת לוחמי ולוחמות צה"ל, בזמן שבביצה המגזרית מנסים להפוך את הגיבורות הללו לעוד תירוץ להתחמקות מחובה לאומית בסיסית.
כאן נחשף הבלוף הגדול. הטענה החרדית המרכזית היא ש"לא הכינו לנו מסלולים". כמי שהייתה שם, אני אומרת לכם: גם לנו לא הכינו. השינוי בצה"ל נעשה תוך כדי תנועה, מתוך רצון אמיתי לשרת. שילוב חרדים אינו בעיה לוגיסטית של מזון, ציוד או כשרות - אלו נושאים פתירים לחלוטין. זוהי אך ורק שאלה של רצון טוב שלהם והבנה שאי אפשר להמשיך להטיל את כל כובד המשקל על כתפי מעמד המשרתים.
מה שהעסקנים החרדים כשלו להבין בניסיונותיהם להתחמק מהבלתי נמנע, הוא שהגענו לקצה. אחרי שנתיים וחצי של מלחמה בעצימות משתנה, מאות ימי מילואים ומחיר אישי כבד, מעמד המשרתים הפסיק להיות הפראייר של המגזרים שאינם נושאים בנטל, ערבים או חרדים כאחד.
קצנו בתירוצים, בניסיונות לעקוף את החלטות בג"ץ או בשימוש בתקציב המדינה ובאחדות הקואליציה ככלי מיקוח לחקיקת חוק פטור גורף. השיטה הישנה קרסה, תפנימו. אנו, מעמד המשרתים, לא נסכים עוד ל"ישראבלוף" של שילוב בחברה הכולל זכויות ואפליה מתקנת אך נטול חובות. חוק אי-הגיוס חייב להיגנז. יש לנו חוק קיים - חוק שירות ביטחון - והוא חייב לחול על כולם באופן שווה. בלי החרגות ובלי קומבינות מגזריות.
חבריי החרדים, אנחנו מכבדים את הלימוד שלכם, אבל הגיע הזמן שתכבדו את הדם שלנו. אל תדרכו על זכויות היסוד ועל הצורך בחלוקה שווה של השירות. אל תאפשרו לפוליטיקאים שלכם לרמוס את מי שנושאים אתכם על גבם. ולכל מי שמנסה להחליש את צה"ל על ידי הדרת נשים, ובמימון והכוונת קמפיינים נגד גיוס נשים רק כדי להצדיק השתמטות פריווילגית? האמת פשוטה, וגם אם היא לא פוליטיקלי-קורקט: קפצו לנו.
הכותבת היא סגנית שר החוץ וחברת כנסת מטעם סיעת הימין הממלכתי. שרתה כלוחמת מג"ב