הביקור שהוגדר "בהול" של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון איננו עוד נסיעה שגרתית. להפך. זהו ביקור שמגיע בנקודת זמן רגישה במיוחד, אולי אחת הרגישות ביותר מאז חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.
נתניהו היה אמור להגיע לארצות הברית רק בשבוע שאחרי ולהישאר לכנס אייפק, אך כעת ברור: ייתכן מאוד שהוא יוותר על אייפק לחלוטין, משום שאין היגיון שיחזור פעמיים בתוך עשרה ימים.
ביום רביעי, כך לפי ההודעה הרשמית, נתניהו צפוי להיפגש עם טראמפ זמן קצר לאחר נחיתתו. הבית הלבן לא מכחיש את עצם קיום הפגישה. וכאן עולה השאלה: מה בדיוק עומד על הפרק?
3 תרחישים על הפרק
התרחיש הראשון, ואולי המובן מאליו ביותר, הוא שנתניהו מגיע כדי למנוע עסקה ללא טילים בליסטיים. בסוף השבוע האחרון נתניהו רואה כיצד השיח האמריקאי כולו מצטמצם כמעט אך ורק לשאלה אחת: הגרעין. האיראנים אומרים זאת בגלוי. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט אמרה ביום חמישי כי הדרישה המרכזית של טראמפ היא "אפס יכולת גרעינית" לאיראנים, והוסיפה אזהרה ברורה: לנשיא "אפשרויות רבות" מעבר לדיפלומטיה, כמי שמפקד על "הצבא החזק ביותר בעולם".
גם סגן הנשיא ג'יי די ואנס הבהיר שהקו האדום של הממשל הוא חד: "אי אפשר לתת לאנשים האלה נשק גרעיני". ואנס הסביר שהמשמעות איננה רק איראן, אלא מרוץ חימוש אזורי מיידי: סעודיה, מדינות המפרץ כולן יילכו בעקבותיה.
וטראמפ עצמו, במטוסו רק אמש (בין שישי לשבת), אמר משפטים דרמטיים במיוחד: האיראנים "רוצים נואשות עסקה", ואם לא יעשו אחת "ההשלכות יהיו קשות מאוד". לדבריו, הפגישה בעומאן הייתה "טובה מאוד עם נציג בכיר מאוד של איראן" בכוונו לשר החוץ עראקצ'י.
נתניהו שומע את כל זה ומבין שהשיח מתמקד בגרעין בלבד. אלא שכאן נכנס הפער הגדול מול הדברים שאמר מרקו רוביו ביום רביעי. שר החוץ האמריקאי הציב ארבעה נושאים שכל עסקה חייבת לכלול: לא רק גרעין, אלא גם הטילים הבליסטיים, מימון הפרוקסים, היחס לעם האיראני ושיתוף הפעולה עם רוסיה וסין.
כשנתניהו רואה שהקו הזה נזנח לטובת "גרעין בלבד", התרחיש הראשון ברור: הוא מגיע לומר לטראמפ עסקה בלי טילים בליסטיים היא עסקה מסוכנת, אולי אפילו טעות היסטורית.
אבל יש גם תרחיש שני. נתניהו וטראמפ הם מומחים בתרגילי הטעיה. ייתכן שהביקור הבהול איננו כדי למנוע עסקה, אלא דווקא כדי לתאם את פרטיה האחרונים. נתניהו רוצה לוודא שכל סעיף קריטי מבחינתו נכנס פנימה ושהסכם, אם ייחתם, לא יותיר את איראן עם יכולת אסטרטגית אחרת שתאיים על ישראל.
והתרחיש השלישי הדרמטי ביותר הוא תיאום תקיפה. נתניהו לא מצרף למשלחתו במקרה את עומר טישלר, שליח הרמטכ"ל ומי שמיועד לפקד על חיל האוויר. זה איננו "נספח טכני". זה איתות. צלצול פעמונים. הדלקת נורות אדומות. נתניהו רוצה לומר: התקיפה לא ירדה מהפרק.
ואנס עצמו אמר כי טראמפ "ישמור את כל האפשרויות פתוחות", ינסה להשיג יעד באמצעים לא צבאיים אך אם יחליט שהצבא הוא האופציה היחידה, הוא יבחר בה.
כך שבסופו של דבר, שלושת המצבים ברורים:
נתניהו בא לבלום עסקה מצומצמת מדי.
נתניהו מסייע לטראמפ בתרגיל הטעייה.
או שנתניהו בא לתאם מהלך שכבר מזמן נמצא מעבר לדיפלומטיה.
כרגיל, נצטרך לחכות. אבל דבר אחד כבר ברור: פריסת האירועים השתנתה. והביקור הזה הוא לא עוד ביקור. ועוד לא הזכרנו את עזה, כשבסוף החודש יתומו החודשיים שנתן נתניהו בגיבוי טראמפ לחמאס להתפרק מנשקו ולא ישראל תשוב ללחימה עצימה - גם זה סביר מאוד שיעלה, שבוע ויום לפני הכינוס הראשון של מועצת השלום במרכז טראמפ לשלום כאן בוושינגטון