סרן תומר אייגס הוא קצין המודיעין מיחידה 8200 שמת בנסיבות עלומות בכלא הצבאי לפני כחמש שנים, כך הותר היום (שבת) לפרסום. זאת, בהחלטת אלופה אורלי מרקמן, נשיאת בית הדין הצבאי לערעורים, ובעקבות בקשת סטוריליין הפקות והעיתונאי עמרי אסנהיים.
תומר, בנם של רונית (מלודיסטה) ורון ואח לשתי אחיות, נולד בחיפה באוקטובר 1996 והיה תלמיד מצטיין בבית הספר הריאלי. עוד במהלך לימודיו בתיכון, בין השנים 2012 ל-2015, השלים בהצלחה תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה. לפני גיוסו הספיק לעבוד כמפתח תוכנה בחברת הזנק בתל אביב, שם זכה להמלצות יוצאות דופן מאנשי מפתח בתעשייה.
אייגס היה איש מקצוע מבריק בתחומי אבטחת המידע, ניתוח אותות ופיתוח אלגוריתמים, ושלט בשפות עברית, אנגלית, ספרדית, רוסית ופרסית. הוא התגייס לחיל המודיעין במרס 2016 ושירת כקצין מקצוע אקדמאי (קמ"א) ובהמשך כקצין אקדמאי בכיר (קא"ב). במהלך שירותו תרם רבות לביטחון המדינה, זכה בתעודות הערכה רבות והיה דמות מפתח בצוות שזכה בפרס ביטחון ישראל היוקרתי במעמד הנשיא.
בערב חג השבועות, 17 במאי 2021, מצא את מותו בנסיבות שנותרו עלומות עד היום. כביטוי להזדהות עם המשפחה ומחאה על נסיבות מותו, הוקמה באוניברסיטת חיפה קרן מלגות על שמו בתרומת מאות אנשים וחברות.
חוות הדעת המסכמת של הפרקליטה הצבאית הראשית קובעת כי מותו של הקצין, נגרם בעקבות כשל רפואי חמור ורצף מחדלים פיקודיים, רפואיים וחקירתיים - ולא ממעשה אובדני. מהבדיקה עולה כי הקצין נכנס לכלא ללא בעיה רפואית, אך במהלך כליאתו חווה שורת פרכוסים רפואיים שלא טופלו כראוי ולא היו במעקב. סיבת המוות הרפואית לא נקבעה בוודאות, אך נקבע כי לא קיימות ראיות להתאבדות: לא נמצאו סימנים נפשיים מקדימים, מינון התרופות בדמו לא היה רעיל, וסרטוני אבטחה מראים שלא ביצע כל מעשה חריג לפני מותו. בעקבות המחדלים ננקטו צעדים פיקודיים ומשמעתיים נגד שורת בעלי תפקידים.
עוד קובעת חוות הדעת כי כשלים חקירתיים חמורים, בהם אי־איסוף מוצגים מרכזיים ואובדן תיעוד ממצלמות - פגעו באופן בלתי הפיך ביכולת לברר את האמת. הוריו של אייגס מסרו כי "אפשר היה להציל את הבן שלנו, אבל הפקירו אותו למותו", והדגישו כי כל האירועים הרפואיים שקדמו למוות הוזנחו. עורכות דינם מסרו כי מדובר בשרשרת רשלנויות חמורה, רפואית ופיקודית, שהובילה למוות שניתן היה למנוע, וכי עצם נקיטת הצעדים נגד המעורבים מוכיחה את עומק הכשל המערכתי.
לפי עמדת צה"ל כפי שהוצגה לאורך השנים, הקצין הואשם בביצוע עבירות ביטחוניות חמורות שנעשו במודע ובאופן עצמאי. בחקירה עלה כי פעל ממניעים אישיים בלבד, ללא הקשר אידאולוגי, לאומני או כלכלי, אך תוך הבנה עמוקה של פוטנציאל הנזק הכבד לביטחון המדינה. הצבא טען כי אייגס פעל להסתיר את מעשיו, שהובילו להגשת כתב אישום חמור נגדו ולמעצרו הממושך במתקן כליאה צבאי תחת תנאים מחמירים של סיווג ובידוד חברתי כמעט מוחלט.
משפחתו של אייגס הטיחה ביקורת קשה במערכת הביטחון וטענה כי מותו נגרם כתוצאה מהתנהלות רשלנית ופוגענית מצד רשויות הצבא. אביו של תומר תיאר מסכת של התעמרות שכללה מעצר ממושך וניתוק חברתי גמור מכל סביבתו הקרובה והתומכת. לטענת המשפחה, הטיפול הרפואי שניתן לו במהלך שהותו בכלא לא היה שקוף ופגע במצבו הגופני והנפשי, מה שהוביל בסופו של דבר למוות שאינו מסיבות טבעיות בלב מתקן שאמור היה להיות אחראי על שלומו וביטחונו.
בעקבות המקרה והביקורת הציבורית על הסתרת הפרשה, מינה צה"ל שתי ועדות בדיקה מרכזיות: ועדת ראש אמ"ן שבחנה את היבטי המיון והשירות של הקצין, וועדת ראש אכ"א שעסקה בליקויים במערך הכליאה הצבאי. החקירה סוכמה ויש חוות דעת של הפרקליטות הצבאית על התרשלויות של כמה גורמים, רפואיים ופיקודיים. חלק הועמדו לדין משמעתי וחלק ננזפו פיקודית.
למרות חקירה של היחידה לחקירות פנים ובחינה של צוות מייעץ ממשטרת ישראל, שקבעו כי אין אינדיקציה למעשה מכוון של גורם חיצוני, נסיבות מותו בתוך התא נותרו תחת סימני שאלה כבדים והפרקליטות הצבאית טרם סיכמה סופית את חוות דעתה בעניין.