הם מנסים. הם באמת מנסים. יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ואפילו נפתלי בנט - כולם באמת מנסים להימנע ממריבות בתוך הגוש. זה לא סוד, לא צריך הבנה גדולה מדי בפוליטיקה, וכולם יודעים את זה: מריבות בתוך הגוש גורמות נזק בבחירות. רק אגרוף ברזל מאוחד יכול לנצח את נתניהו.
לפיד עושה כל מה שהוא יכול. כשבני גנץ ניסה למשוך את חברי הגוש בקוקיות עם הקמפיין שלו - לפיד לא סיפק את הסחורה והשיב לכתבים פעם אחר פעם: "אני לא משיב לשאלות על בני גנץ". ליברמן סיפר בפודקאסט "סרי ושלזינגר" בוואלה שיצא לו לאכול ראש של סוס, אבל ספק אם אי-פעם בלע כל כך הרבה צפרדעים פוליטיות רק כדי להישאר בגוש אחד עם אנשים מהקצה של הקצה של הצד השני במפה הפוליטית.
יש רק איש אחד ומפלגה אחת בגוש שלא מצליחים להתאפק, ויש מי שמכנה אותו "הטרבל מייקר של הכיתה" - יאיר גולן. הנה ההספק שלו מהשבוע שחלף: משה רדמן, שהצטרף לאחרונה למפלגה, תקף את לפיד; יאיר גולן תקף את בנט ושאל אם "לא מגיע לנו יותר טוב?"; איומים מצד מרצ לפרק את השותפות בגלל אי-הסכמות עם יאיר גולן - וכל זה עוד לפני המגה-פיגוע הפוליטי בתחילת השבוע, שבו אמר שאם ירכיב את הממשלה לא יעביר עוד כספים להתנחלויות. זהו פיגוע פוליטי לימין, שמצטרף ל"להרוג תינוקות כתחביב", לצירוף אנשי מחאה קיצוניים ולעוד שלל אמירות שמקשות מאוד להעביר מנדטים מימין לשמאל, ומהקואליציה לאופוזיציה.
בבחירות שמתחרות על כל קול, שבהן יש אפילו חישוב מתי לערוך את יום הבחירות כי שני מנדטים נמצאים באומן - כל אמירה של יאיר גולן היא מכה לגוש כולו.
ההתבטאות של יאיר גולן על ההתנחלויות לא פוגעת רק בקולות ימין, היא גוררת סבב נוסף של חילופי מהלומות בתוך הגוש. בנט נאלץ להקטין את השפעתו של יאיר גולן ואומר שהוא יהיה בסך הכול שר האנרגיה. ליברמן לא יכול היה שלא להגיב ואמר שגולן "מפטפט את עצמו לדעת. בן אדם שאין לו שום קורדינאציה בין הראש לפה". וגם יאיר לפיד קרא לגולן בפומבית לחזור בו מהאמירה. גם כשהאמירות "רכות" יחסית, הכותרות עם המילה "נגד" - גולן נגד לפיד, ליברמן נגד גולן, בנט נגד גולן - מזיקות מאוד לגוש.
את עיקר ההבדלים ניתן לראות בין שני ה"יאירים" - לפיד וגולן. לפיד דואג לכל הגוש, יאיר גולן דואג לעצמו בתוך הגוש. לפיד מבין שצרות בתוך הגוש הן ניצחון לימין. גולן רוצה לנצח את הימין בתוך הגוש.
יאיר גולן הצהיר לא מזמן בפומבי שאסור שיחזור מקרה כמו בממשלת השינוי, שבה האגף הימני היה חזק מהאגף השמאלי. לדבריו, אין לו כוונה להיות במיעוט, ועל כן הציע למפלגות שמשמאל לליברמן ולבנט להתאחד ולהיות הרוב הדומיננטי בתוך הגוש.
ה"טרבל מייקריות" של יאיר גולן היא אירוע גדול. בתחילה ניסו להתעלם, לספוג ולהבליג, אך כעת זה כבר בוער. בכירים בגוש האופוזיציה אומרים לוואלה: "יאיר גולן הופך להיות הבעיה המרכזית ביותר של הגוש המתנגד לנתניהו. הוא מסכן את המחנה הליברלי כולו. הוא בעיה אסטרטגית של ממש".
העבודה כגוש היא הרת גורל - להיות או לחדול, ניצחון או הפסד. אחרי התקלה של גדי איזנקוט עם 58 המנדטים והתמיכה בערבים, המסרים בגוש חודדו. ליברמן ולפיד הולכים על המסר החוזר של "נעבוד קשה ונביא מעל 61 מנדטים", אבל הם לא עיוורים: הם יודעים שמה שכתוב בדף המסרים לא תמיד מדויק במציאות. הם מפוכחים כל הזמן.
לפיד אמר השבוע לאחד השותפים שלו, על בג"ץ בן גביר, את הניתוח המדויק ש"ניצחון בבג"ץ הוא הפסד בבחירות". כלומר, אם בג"ץ יקבע שבן גביר לא יכול להיות שר - זה ניצחון חשוב מבחינתם על בן גביר והממשלה, אבל הפסד ודאי מול קמפיין אגרסיבי, יצרי, בנושא מערכת המשפט, שישרוף את מערכת הבחירות ויגרום לימין לנצח שוב.
ההבדלים בין הגושים ברורים: גוש אחד עובד תחת מועמד אחד ברור. אף אחד לא מזנב בו, אף אחד לא מאיים עליו. מולו עומד גוש של שש מפלגות ושישה מועמדים, שאמורים להתחרות ביניהם מי יעמוד בראש, או מי יהיו השניים הגדולים שיוכלו לעשות רוטציה. ככה לא בונים חומה, ככה לא מרכיבים ממשלה.